חמישים שנה למבצע מזוזה י' שבט תשל"ד

כתיבת שם שד"י בגב המזוזה  - "שומר דלתות ישראל", התחיל בתקופת המקובלים, כתוספת שמירה והגנה בבית ובחוץ, כמו שכתוב במזוזה "בצאתך ובבואך".

בתשל"ד כאשר הרבי שליט"א מלך המשיח מתחיל מבצע מזוזה, הוא מתייחס כמה פעמים לשם שד"י בגב המזוזוה, שזה ענין "שומר דלתות ישראל", על הבית, על הנכסים, על השלום בית בין בני הבית, וגם כשיוצאים מהבית, "בצאתך ובבואך". 

כמה שנים אחרי אמירת שיחה זו, פירסם רב "תורה" לא לכתוב שד"י בגב המזוזה. אם יש לכם מזוזה בלי שם שד"י נא להחזיר למוכר , ולא לרכוש כאלו. זה לא כשר, ולא שומר.

תמליל הכתוביות:

מה שדובר קודם, וגם במשך השבועות שלפני זה, בענינים שצריך להגביר אור בעולם, ובפרט שרואים שהחושך גַּדֵל בגשמיות והן ברוחניות. אז וודאי שכדאי לעורר יהודי, שהוא יוסיף באור אמיתי כמה פעמים ככה.

כי אם הוא יוסיף רק לפי הערך שנתווסף בצד שכנגד, אין בזה שום רווח. מכל ענין צריך לצאת מזה רווח "זַבּוּן וְזַבִּין תַּגְרָא אִיקִרי"?! זה לא סדר ביריד ה"מסחר של ירידת הנשמה למטה רק "זַבוּן וְזַבִין" [=קונה ומוכר].

חייב להיות עניין של רווח, שכאשר נודע לו שנוסף ב"לעומת זה", הוא צריך הוא להוסיף, לא רק לבטל את ההוספה שבלעומת זה, אלא שישאר רווח והוספה בצד הקדושה והטוב והאור.

וזה מה שדובר בארוכה שדבר נכון ביותר, היות שצריך להיות ניכר, כי נמצאים בזמן שצריך להתעסק גם עם כאלה שמראים להם ענין של קדושה, יכול להיות שזו הפעם הראשונה בחייהם. שמצד סיבות, "תינוק שנשבה לבין העכו"ם", וכו', עד היום לא היתה לו הזדמנות לראות דבר שבקדושה, על אחת כמה וכמה, אם אפילו הוא רואה זאת, הוא לא יודע שזה דבר שבקדושה, ואינו יודע מה היוקר שבדבר.

ואף על פי שב"נר מצוה" יש תרי"ג נרות, במילא גם מובן, שתורה אור, שבכל מצווה יוצאת מ"גדול לימוד שמביא לידי מעשה", שיש גם תרי"ג חלקים בתורה שמתאימים לפי תרי"ג מצוות, אבל בגלל שסדר הכיבוש, זה "לאט לאט אגרשנו", וביודעו שיש תרי"ג מצוות ואי אפשר לוותר על אף אחת, כי בזכל אחת מהן תלוי כל התרי"ג מצוות!

ובלשון הרמב"ם כפסק דין, שאפילו מצוה אחת, אפילו אות אחת בתורה שבכתב או במאמר חז"ל אז אם אחד אומר על זה ח"ו שזה לא תורה מן השמים,אז הוא מסלק את עצמו רח"ל מעיקר התורה ומצוות. כי זה הכל תורה אחת, ובשעה שיהודי מקיים פרט אחד, זה לא כפרט שאליו מצטרפים אחר כך כמה פרטים, אלא שכל פרט הוא כלל מתוך הכלל השלם.

וכפי שדובר קודם מתורת הבעש"ט, ש"עצם, כשאתה תופס במקצתו", או כגירסה השניה "בחלקו",- "אתה תופס בכולו", אומר הפתגם, התורה הזו, שיש ענין שנקרא "מקצת" מהעצם או "חלק" מהעצם, אבל בגלל שזה "מקצת", ו"חלק" מהעצם, אז כאשר יש את החלק, יש את כל העצם,

כמו שהביאור בזה על פי חקירה, עפ"י חסידות, עפ"י קבלה וכל הביאורים  שיש בזה, ועד הביאור בפסק דין הלכה בפועל, בשבעה שאינו רוצה לקבל על עצמו  חלק אחד מתורה ומצוותיה, הן מתורה שבכתב והן מתורה שבעל פה, וזה לא שהוא לא מקבל זאת על עצמו בנוגע למעשה. למעשה יכול להיות שהוא מקיים זאת, רק אם הוא רוצה לומר שהוא לא מודה, לא מסכים

שזו תורה מן השמים, אז "תופס בכולו", זה נוגע לכל הענין של כל התורה ומצוותיה, כי לא שייך בזה שום שינויים, גם לא שייך לאמיתו של דבר ענין של התחלקות.

אבל אף על פי כן, ביחד עם זה, מודיעים שתדע, שיש תרי"ג מצוות מן התורה, ושבע מצוות מדרבנן, ולא תוסיפו ולא תגרעו וכו', ובנוגע למעשה בפועל, יש עליו "כל יומא ויומא עביד עבידתיה" כל זמן יש לו את המצוה שבה "הווי זהיר טפי", בלשון הגמרא במסכת שבת,

ולכן הצעתי להשתדל בכל אופן האפשרי, שבכל בית יהודי תהיה קופת צדקה, ואז יראו בעיני בשר, אפילו אחד כזה שאין לו שום ידיעה מהי יהדות, ומה הם תורה ומצוותיה, אז בהולכו לכל ענין שהוא שֶׁיִפַּגֵשׁ, מול עיני בשר שלו בדבר חדש בביתו ובחדרו, וישאל מה הענין הזה, ואז יידע מענין הצדקה שהיא תתחיל להיות ה"מצוה גוררת מצוה".

ובפרט כפי שרואים בזמננו זה, שלמצוות צדקה כל היהודים ערים, אפילו בנוגע לפועל, אז אמנם "אֲנִי יְשֵׁנָה בְּגָלוּתָא וְלִבִּי עֵר לַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ", בנוגע למצוות הצדקה ובפרט במדינה זו, רואים שזה ענין שיהודים מצטרפיםן אליו במעשה בפועל.

אבל הוא צריך לדעת שזו מצוה מן התורה, הוא נותן צדקה ומקיים ע"י זה את ציווי הקב"ה, ולא בגלל שיש לו לב רחום ולב רגיש וכו', ואינו יכול לשאת [=סבל השני] וכו',

אמת אמנם, מצד מקבל הצדקה אין שום הבדל לגבי המקבל אם הוא נתן "לשמה או שלא לשמה", אבל לגבי נותן הצדקה, מקיים המצוה, זה חילוק גדול ביותר ועליו לדעת שזה ענין שבמצוות הקב"ה, וקופת הצדקה מזכירה לו בהליכתו אפילו ביום שבת וחג שבפועל ממש אסור אז לתת צדקה, אסור להחזיק ממון, זה מזכיר לו שברגע שיתאפשר, מוצאי שבת, מוצאי חג, הוא יוכל לקיים את מצוות הצדקה בפועל.

צדקה זה ענין ש'לוקח' את העשיה שבאדם, שאמת אמנם, "המעשה הוא העיקר", אבל צריך גם ענין ש'יקח' את לבו. הרגש שבשלב.

וזה הענין שהציעו דבר שני שיהיה בכל בית ובית בישראל במקום גלוי שיראו שם, "בְּלֶכְתְּךָ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", "וּבְבוֹאֲךָ וּבְצֵאתְךָ", - סידור.

שסידור קשור עם תפילה וברכות ותהילות ותשבחות, שהוא יראה שמונח על שולחנו, או שולחן אביו ואמו ואחיו ואחותו ענין חדש, והוא ישאל מה זה, וזו ההתחלה ל"עבודה שבלב זו תפילה".

המובחר שבאדם הוא הרי ראש האדם. שזה הוא מקום השכל, וזה היה הדבר השלישי שיהיה ענין של תורה.

אם זה יהיה ענין של תהילים, שבתהילים, כפי שרואים זאת בפועל ובפרט בתקופה הכי אחרונה, שנתעוררו לאמירת תהילים, אפילו אותם שטוענים ורוצים לרמות את עצמם שהם "לא דתיים", וכו', אבל כשהם שומעים מזמור מ"נעים זמירות ישראל", הוא רוצה לקרוא זאת, ואחר כך לומר זאת, ואחר כך לומר זאת שוב, ואחרי זה הוא מתחיל לחוות את זה.

שתהילים יש בהם ענין שזה גם תורה, וגם את הענין שזה תהילות ותשבחות, ועד אפילו התהילות ותשבחות שבתורה, וכתוב במדרש תהילים שדוד המלך התפלל "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך הוי' צורי וגואלי", שמי שאומר תהילות ותשבחות בתהילים זה יחשב לו כלימוד "נגעים ואהלות", והקב"ה קיבל בקשתו.

על אחת כמה וכמה שזה הרי ספר מ-כ"ד ספרי קודש שהם ביחד התנ"ך שזה החלק שבכתב של התורה.

כמדובר קודם, שדבר עיקרי שזו שליחות הנשמה לפעול בעולם, שצריך עוד ענין. וזה, "בְּצֵאתְךָ וּבְּבוֹאֶךָ", שהוא יכיר, והשני גם יכיר, כמו שמדובר בנוגע לפעולת נרות חנוכה, שאפילו גוי מכיר בזה, שזהו חלק בעולם ששייך ליהודי. וזה נפעל על ידי מצוות מזוזה. שהמצווה של מזוזה, מקום המזוזה, זה גם בדוגמת נרות חנוכה, שזה צריך להיות עַל פֶּתַח הַבַּיִת, אוֹ עַל פֶּתַח הֶחָצֵר, או כמו פעם, שֶׁלְּעָרִים היו חוֹמוֹת וּשְׁעָרִים סביב סביב, אז גם על פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר.

שענין מזוזה הוא, שהיא מעידה על כל הבית ועל כל מה שנמצא בתוך הבית, שזה חדור בפרשיות שנמצאות במזוזה שהם הפרשיות שמתחילות עם "שְׁמַע ִשְׂרָאֵל הוי' אֱלֹקֵינוּ הוי' אֶחָד". ומסיימות בַּיִּעוּד של הגאולה האמיתית והשלמה, שאז יהיה "יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם  עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע הוי' לַאֲבוֹתֵיכֶם ..  כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ". באופן ניצחי שזה יהיה בגאולה האמיתית והשלמה.

וזה בנקודה, בנוגע לפועל, להשתדל שיהיה בכל בית יהודי, וגם בדלתות של פתחי החדרים בתוך הבית, שתהיה קבועה שם מזוזה כשרה.

ואז נוסף על הענין, שאף על פי שהרמב"ם כותב בנוגע למה שֶׁקָּמֵעַ מושלל ממזוזה, ואיך צריך לשלול זאת וכו', אבל כתוב שהשם שכתוב על המזוזה מבחוץ שם "ש-ד-י", הוא ראשי תיבות "שׁוֹמֵר דַּלְתוֹת יִשְׂרָאֵל",

וכפי שמובן גם מהסיפור בגמרא שרבינו הקדוש נתן מזוזה כמתנה לקיסר, והקיסר והקיסר לא היה מרוצה מדוע, הוא נותן לו דבר ששווה כמה פרוטות בשעה שהוא קיבל מתנה גדולה.

רבינו הקדוש ענה לו שהחילוק הוא, שמקבלים את המתנה שהוא קיבל, צריך על זה שומרים, וענין המזוזה הוא שהקב"ה שומר על היהודי עם ביתו וכל הדברים הנמצאים בביתו, שתהיה שמירה "יְבָרֶכְךָ הוי' וְיִשְׁמְרֶךָ", כמו שכתוב בספרי שהקב"ה נותן, ואז "יִשְׁמְרֶךָ מִן הַמַּזִּיקִין".

שזה לא ילך על ענינים שרח"ל מישהו לא בריא הוא צריך אמצעים לשלם לרופא, והיה מעדיף שלא יהיה לו הכסף, ומלכתחילה לא יצטרך לרופא, ואז "יְבָרֶכְךָ" בממון וכל הפרטים שמזכיר שם, שנכללים במילה "יברכך", ולא תהיה לו שום שייכות לדאוג להיזהר מן המזיקין, שלזה הקב"ה ידאג.

ובפרט ע"י מצות מזוזה, שענינה הוא "שׁוֹמֵר דַּלְתוֹת יִשְׂרָאֵל ", שהקב"ה שומר על בית יהודי וכל מה שבתוכו מהמזיקים שבחוץ, כולל גם מְהַ"אֵל זָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ", שיהיה יותר קל, ויהיה הניצחון במלחמת הייצר בענינים כפי שנמצאים אפילו בבית.

וכמדובר כמה פעמים, וקשור, כמדובר קודם, שצריך להיות דַּוְקָא מְזוּזוֹת בְּדוּקוֹת, וצריך שיהיה הוספה בזה בנוגע להוצאות, שזו תהיה מְזוּזָה כְּשֵׁרָה שֶׁיִּבְדְּקוּ אוֹתָהּ וכו',

אז כמדובר בנוגע למבצע חנוכה, וקודם לזה מבצע תפילין, יש יהודים שכבר התנדבו להשתתף עם הוצאות שקשורות עם להבטיח שֶׁלְּכָל בֵּית יְהוּדִי יִהְיוּ מְזוּזוֹת כְּשֵׁרוֹת עַל כָּל הַדְּלָתוֹת. אָז אֵלֶּה שֶׁרוֹצִים לִקְנוֹת, לֹא חִנָּם אֶלָּא לְשַׁלֵּם, אז בוודאי טוב, ואלה שמאיזה סיבה שתהיה עדיין לא מחזיקים בדרגה זו אז שזה לא יהיה ח"ו העיכוב, ושיתנו להם מזוזות במתנה גמורה, או על כל פנים שהם ישתתפו, ויקחו מהם כמו שאומרים על חנוכה, שהוא משתתף בפרוטה - לקחת מהם פרוטה על המזוזה שלהם,

אבל התכלית היא, לדאוג שבכל חדר יהודי וכל בית יהודי, שֶׁתִּהְיֶה לוֹ מְזוּזָה כְּשֵׁרָה, שזה מעיד לְכָל בָּאֵי הַבַּיִת, וּלְכָל יוֹצְאֵי הַבַּיִת, ועד אפילו לאינם יהודים, שזה בית שנשמר ע"י מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הקב"ה.

ובדומת מה שדובר בנוגע למבצע חנוכה בנוגע לנרות חנוכה, שיש בהן סגולה שאפילו גוי רואה שנהיה שינוי בעולמו בחוץ, על ידי שיהודי הדליק נֵר עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ מִבַּחוּץ, על דרך זה רואים בפועל, שדווקא מצוות מזוזה נתפרסמה אפילו בין עמי הארץ ועד שיש כמה וכמה אינם יהודים שנושאים מזוזה בתור "קמע" וכו',

על אחת כמה וכמה אם היא קבועה כדינה על פתח הבית ועל פתח החדר ובוודאי שפועלת פעולתה על שמירת הבית מבפנים, וגם מגינה מהרוחות שהן בינתיים רוחות בלתי רצויות המנשבות ברשות הרבים, שלא תהיה להן שליטה ח"ו בבית, וזה יהיה בית כשר לכל פרטיו,

ולהעמיד בית, שיהיה סוף כל סוף "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים", בָּתֵּי מַלְכוּת וּבָתֵּי כְּהֻנָּה", כשיבוא מלך משיח, שזה בתי מלכות, של שֵׁבֶט יְהוּדָה וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ, ויהיו בתי כהונה כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם, וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם, ובקרוב ממש בגאולה האמיתית והשלמה!

- לחיים!