ספר תורה עתיק שהתגלה קובע - 'פצוע דכא' דווקא בא'!

ספר תורה אשכנזי 'שלם' שנתגלה בארצות הברית לפני כחצי שנה מוגדר ספר תורה עתיק מאד, בין העתיקים בעולם. זאת, לאחר בדיקת פחמן שעבר ספר התורה על ידי ד"ר הונג וואנג קבע כי גילו מעל לשמונה מאות שנה. עם זאת, מעריכים המומחים כי קיימים לכל היותר עוד אחד או שניים כמותו.

ספר התורה המדובר נמכר לפני כחודש וחצי במכירה פומבית שהתקיימה בסותבי'ס בניו יורק. קודם למכירתו פנו בעלי הספר לד"ר יוסי פרץ, ראש ההתמחות ללשון העברית במכללת אורות ישראל, וביקשוהו לתאר את האספר, לאור מחקרו בו בדק 240 כתבי יד אשכנזיים מימי הביניים.

מסתבר שלד"ר פרץ אכן היה מה לחדש, הפעם באחד הויכוחים ההלכתיים המתנהלים מזה מאות שנים, בשאלה כיצד יש לכתוב בדברים כ"ג פסוק ב': "לא יבוא פצוע דכא", את המילה 'דכא' בא' או בה'?

בספרי תורה רבים, הן הספרדים והן האשכנזים כתוב דכה, ואילו בספרי התורה התימניים כתוב דכא. לפי שיטת חב"ד, כך על פי הוראת אדמו"ר הזקן, נכתבה המילה דכא באל"ף, וזו הוראה שמדריכה את החסידים זה למעלה ממאתיים שנה. מאז תרו אנשי חב"ד אחר כל פיסת מידע שעשויה לתמוך במסורתם.

והנה בספר התורה העתיק שלפנינו, נכתבה התיבה דכא באל"ף, בכתב ידו של הסופר ובאופן ברור ביותר. עדות זו מהווה משנה תוקף לשיטת חב"ד. 

המהר"ם מרוטנבורג ועזרא הסופר

יש לציין, כי לא מדובר בספר התורה העתיק ביותר. הרבי הריי"צ מעיד על קיומו של ספר עתיק יותר שלפי הקבלה נכתבה על ידי המהר"ם מרוטנבורג ומשם מקור ההגדרה "דכא" עם אלף.

בעדותו כותב כ"ק הרבי הריי"צ: "בפראג יש ספר תורה שקבלה בידם שהגיה עזרא הסופר, אין קורין בו אלא בשמחת תורה וגוללין אותו תמיד בפרשת שמע. כשהייתי בפראג בשנת תרס"ח ראיתיו וכתוב בו "דכא" באל"ף. כן כשהייתי בוארמס בשנת תרס"ז ראיתי שם ספר תורה אשר מקובל בידם שכתבו מהר"ם מרוטנבורג וגם בו כתוב "דכא" באל"ף. ועיין בשארית יהודא (יורה דעה סימן ט"ז) ודברי נחמיה (יורה דעה סימן כ"ב). ובספר משנת אברהם (סימן ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה". (ספר "היום יום..." ז' אלול). כמו-כן, כתוב שם (ביום יום): אדמו"ר הזקן הורה לכתוב פצוע דכא באלף לבסוף ולא בה"א.