חיים במתנה

כשהרב פנחס פיזם סגן מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם בקריות, חש שלא בטוב, הוא אושפז במרכז הרפואי רמב"ם. שם, ההחלטה לעשות לו צינטור 'פשוט' התבררה כגורלית במיוחד, ואף הוא עצמו לא יכל לשער להיכן הדברים יתגלגלו. סיפורו פורסם לפני כשבועיים בגליון 'בחזית הקריות':

לפתע תוך כדי הצינטור, נוצר סיבוך נדיר שבו נקרע העורק הראשי של הלב, מה שגרם באופן מיידי לדום לב - מוות קליני. הרופאים עבדו במשך שעה שלימה כדי להחזיר את הדופק לפעולה סדירה אך ללא הועיל, אז נאלצו לחברו לאקמו — מכשיר המחליף את פעולת הלב והריאות. לאחר שהוזעקו למקום רופאים בכירים, הוחלט על ניתוח לב פתוח, ניתוח חירום. משפחתו מיהרה לבקש את ברכת הרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות האגרות קודש ורק אז הסיכמה למהלך, כמו שהיה לאורך כל התקופה.

"אנחנו עושים כל שביכולתנו," אמר אחד הרופאים לבני המשפחה, "אבל הסיכוי קלוש מאוד". "גם אם הניתוח יצליח יהיו בוודאי נזקים משמעותיים". במהלך הניתוח היה שוב דום לב וביצעו החייאה נוספת. בני המשפחה, חברים, עמיתים לשליחות, תלמידים ואנ"ש מכל רחבי הארץ, כולם נקראו להתפלל. שמו הוזכר באלפי מקומות: דוב בער פנחס בן עדינה.

רגע לפני כניסתו לניתוח החירום, משפחתו כתבה לרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות ה’אגרות קודש’, והתשובה הדהימה את המשפחה: "ואם בכל אחד ואחד אמר כבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו”ר שיחיד הוא רבים, זאת אומרת, שיכול לפעול על רבים להעלותם מדרגא לדרגא ומחיל אל חיל, על אחת כמה וכמה אלו שהשגחה עליונה העמידתם בשטח החינוך על טהרת הקודש, שרבים צריכים להם שראוים הם להצלחה מיוחדת בענייניהם הכללים והפרטים . . אשר הפדיה בענייניהם כיון שרבים צריכים להם תהיה באופן של שלום אמיתי, זאת אומרת שלום בגשמיות ושלום ברוחניות”.

למרות שהרופאים לא נתנו תקווה והתחזית האופטימיות הייתה שבועות של אשפוז בטיפול נמרץ מחובר למכשיר האקמו מונשם ומורדם, כבר למחרת, ביום שישי, התעורר הרב פיזם. התגובה של הצוות הרפואי הייתה אחידה: "מדובר בנס גמור. אין לזה הסבר רפואי".

כבר למחרת, מצבו השתפר פלאים. בעוד מקרים דומים מסתיימים בנזקים קשים, כאן ניסים עצומים מתוך הודיה להקב"ה על כך שיצא ללא שום נזק. כנגד כל הסיכויים והתחזיות - לאחר שבוע כבר היה בביתו.

לאורך הימים הדרמטיים, בית הרפואה היה מוקד לתפילה ולחיזוק. גם בימים אלו הרב פנחס והמשפחה המורחבת דאגו להנחות תפילין, תקיעת שופר וחלוקת נשק לצוות הרפואי, המאושפזים ומשפחותיהם.

"ד"ר סהר אמר לאשתי", משתף הרב פנחס פיזם, "כשאמרה לו "הנה למרות התחזיות הקשות, הוא התעורר מהר! וגם יצא מטיפול נמרץ!", הוא ענה: "אין לי מה לומר חוץ מזה שזה נס ויש לך מלאך פרטי ששומר עליו...”.

מאז שחרורו, הרב פיזם שוהה למנוחה והתחזקות, אך הלב – פועם כבר מגעגועים לחיידר ולתלמידים. "אני מרגיש שקיבלתי את חיי במתנה וזו אחריות גדולה להמשך השליחות ביתר שאת וביתר עז”.

עם למעלה מ-380 תלמידים בתלמוד התורה, השליח החינוכי צפוי לשוב בהדרגה לשליחותו. הוא מציין כי התקופה הזו חידדה לו מחדש את המשמעות של כל יום וכל רגע בשליחות הרבי שליט"א מלך המשיח. התשובות הרבות שקיבלו באמצעות ה'אגרות קודש' אודות מעלת השליחות בחינוך שקיבל לאורך התקופה, יעידו על כך כאלף עדים.