שלום שלום לרחוק ולקרוב

על כוחה של הכתיבה לרבי שליט"א מלך המשיח לא תמיד אנו זוכים לשמוע. לעיתים נעלם מאיתנו הנס באופן של "אין בעל הנס מכיר בניסו", לעיתים - ולפעמים רק אחרי שנים רבות - אנו זוכים לראות את הפעולה הנמשכת על ידי ההתקשרות לנשיא הדור באמצעות הכתיבה אליו.

על מקרה שכזה מספר הרב ישראל בייזר, מבית שמש:

בשנת תשנ"ט (99'), בהיותי בשנת ה'קבוצה' (שנה בה זוכים תלמידי ישיבות חב"ד בארץ לשהות אצל הרבי שליט"א מלך המשיח בניו יורק), הייתי יוצא בכל יום שישי ל'מבצע תפילין' בשדרת קווינס. באחת החנויות אליה נכנסתי בקביעות, עבד בחור ישראלי יוצא צבא, שמו היה שלום שלום. בכל פעם שנכנסתי אליו הוא הניח תפילין בשמחה, וכך התיידדנו.

באחד מימי השישי שהגעתי, סיפר לי שלום שהוא חוזר לישראל. הוא הניח תפילין כרגיל, אמרנו 'לחיים' יחד והבטחנו לשמור על קשר. ואכן, לאחר כחודש, מילאתי אחר הבטחתי והתקשרתי אליו ארצה. התעניינתי בשלומו, והוא סיפר לי שהוא מתגורר בבת ים, ועובד בתור פקח עירייה. בתוך הדברים הוא סיפר שכחלק מהעבודה הוא נאלץ לעבוד בשבת, והדבר חורה לו מאוד.

הצעתי לו לכתוב לרבי שליט"א מלך המשיח ולבקש את ברכתו לפרנסה טובה שלא תהיה כרוכה בחילול שבת חלילה.

הוא כתב את בקשתו על דף בביתו שבבת ים, ואני, בעודי יושב בעמדת הטלפון הציבורי במרכז לדוברי עברית בניו יורק, פתחתי באקראי כרך 'אגרות קודש' שהיה לידי. המכתב שהופיע מולי היה אחד מאותם מכתבים בהם מעורר הרבי שליט"א מלך המשיח על בעיית הפלגת אוניות ישראליות בשבת ועל האיסורים הכרוכים בכך.

המכתב לא הותיר ספק. אמרתי לשלום שעליו לעזוב את העבודה בעירייה, ולמצוא עבודה ללא חילול שבת. הוא הבטיח לחפש, וקיבל על עצמו החלטה טובה. בירכתי אותו ונפרדנו לשלום.

מתוך סקרנות פתחתי את ה'מפתח עניינים' בסוף הספר, כדי לבדוק כמה פעמים מדובר באותו כרך על שמירת שבת. היה שם רק מכתב אחד. זה 'תפס' אותי כל כך חזק שהסיפור נחקק בזכרוני, וחזרתי עליו פעמים רבות, כשדיברתי עם יהודים על כתיבה לרבי שליט"א מלך המשיח.

חצי יובל שנים חלף. הקשר עם שלום לא החזיק, ולא שמעתי ממנו.

שבוע שעבר נכנסתי להתפלל שחרית בבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד, כשלפתע צדו עיני פרצוף לא מוכר, עטור זקן חסידי. האיש החזיק בידיו תיק תפילין שעליו היה רקום שמו: שלום שלום.

בירור קצר איתו העלה שאכן מדובר באותו צעיר ישראלי שהכרתי משדרת קווינס. התחבקנו בהתרגשות, והוא סיפר לי את המשך השתלשלות הדברים.

"זמן קצר אחרי שכתבתי איתך לרבי שליט"א מלך המשיח, עזבתי את העבודה בשבת, ועברתי לעבוד במשרד תיווך ברמת אביב, שם היה מגיע אלינו חב"דניק והניח לנו תפילין בקביעות. יום אחד הוא אמר לי "שלום, הגיע הזמן לתפילין משלך". קניתי תפילין מהודרות בכתב אדמו"ר הזקן, ומשם הדרך להפוך לחסיד מן המניין הייתה קצרה. כיום אני מנהל בית חב"די לכל דבר, והבוקר הבאתי את הבת שלי לתיכון פה. כן, היא לומדת בכפר חב"ד".

"תראה מה זה פעולה נמשכת", סיכם שלום שלום. "הרבי שליט"א מלך המשיח שלח אותך אלי, ודרך המכתב ב'אגרות קודש' דאג שאעבור לעבוד ברמת אביב כדי שאפגוש את אותו חב"דניק ויום אחד אהפוך גם אני לחסיד".