• ב"ה ימות המשיח!
  • כ"א אדר א' התשפ"ד (01.03.2024) פרשת כי תישא

נגאלים עם מחצית השקל

אפילו אם מישהו רוצה לתרום סכום גדול יותר, לא מקבלים זאת, כי באמצעות מצווה זו מחשבים את מספר הנפשות בעם ישראל, ולכן כולם נותנים את אותו הסכום. מתורתו של משיח על פרשת שקלים הנקראת בשבת זו
נגאלים עם מחצית השקל
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

מלבד קריאת פרשת השבוע, יקראו השבת בכל בתי הכנסת גם את 'פרשת שקלים', המדברת על החיוב המוטל על כל אחד מישראל להביא את 'מחצית השקל' עבור קרבנות הציבור שמקריבים בבית המקדש.

ממצווה זו של נתינת מחצית השקל עולה דבר נפלא - שכל יהודי יכול לקבל חלק בכל קרבנות הציבור תמורת סכום מועט וחסר ערך של עשר גרה - מחצית השקל בלבד!

לכאורה זה תמוה ביותר, שהרי שוויו של מחצית השקל אינו מכסה אפילו עלות של קרבן ציבור אחד, שהרי לקרבנות הציבור יש סכום קבוע, כפי שמפורט בגמרא לגבי שווי של כבש, שור או בני יונה, ובפרט שבנוסף לקרבנות אלו מביאים גם נסכים, יחד עם כל שאר העניינים הנלווים לקרבן כמו שמן, סולת יין עצים וכן הלאה, ולמרות זאת אומרים שכאשר יהודי נותן "מחצית השקל" הרי הוא מקבל חלק בכל קרבנות הציבור!

ואין מדובר כאן בחלוקת השווי של הקרבנות בין כל ישראל - על דרך הנהוג בחלוקת הש"ס כאשר כל אחד לומד מסכת אחת וביחד מסיים הציבור את כל הש"ס - כי כאן כאמור כל אחד נותן פחות משוויו של קרבן ציבור אחד!

לא פחות, גם לא יותר

ובפרט שבנוגע למחצית השקל, הדין הוא ש"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט", זאת אומרת שאפילו אם מישהו רוצה לתרום סכום גדול יותר, לא מקבלים זאת ממנו, כי באמצעות מצווה זו מחשבנים את מספר הנפשות בעם ישראל, ולכן כולם נותנים את אותו הסכום במדויק.

לבד - אי אפשר

ומזה מובנת ההוראה הנלמדת ממצוות מחצית השקל: במצווה זו בא לידי ביטוי יוקר הכח שיש בידו של כל אחד ואחד מישראל, שבאמצעות חלק מזערי של רכושו הוא יכול לקבל חלק בכל קרבנות הציבור של כל השנה כולה.

הוראה נוספת הנלמדת ממצווה זו, הנוגעת להנהגה בין אדם לחבירו:

החלק של "בין אדם למקום" הוא כאמור - שבאמצעות נתינת מחצית השקל מקבל יהודי חלק בכל קרבנות הציבור שמקריבים בבית המקדש, אבל יכול הוא לחשוב שבכך הוא עשה את שלו וכעת מגיע לו לקבל את חלקו. על כך באה ההוראה שבכדי לקבל את חלקו בקרבנות הציבור מוכרח הוא להתאחד עם יהודי נוסף, שכן עם המחצית שתרם אי אפשר לרכוש אפילו קרבן ציבור אחד, ומוכרחים לאיחוד של כמה וכמה יהודים כדי להקריב את קרבנות הציבור.

רק באחדות

ובזה רואים כמה נוגעת כאן מצוות "ואהבת לרעך כמוך", שהרי קרבן חייב להיות שלם, ובאם חסר באחדות בין יהודי אחד לחבירו, חסר גם ממילא באחדות של הכסף שממנו נקנה הקרבן, ויוצא שחסר גם בשלימות הנדרשת על מנת להקריב את הקרבן על גבי המזבח! והיות וצריכים להקריב קרבן שלם דווקא, "כבש אחד" ולא שני חצאים או שלושה וכן הלאה, הרי שבכדי שיהודי יקבל את חלקו בקרבן, הוא מוכרח להתאחד עם יהודי שני.

דווקא באמצעות ההתאחדות של כל עם ישראל בנתינת סכום זהה - מחצית השקל, נעשה "כופר נפשותיכם" עבור כל עם ישראל, וזה ממהר עוד יותר את ההבטחה שכאשר "ישראל עושין תשובה", אזי "מיד הם נגאלים" כפשוטו, בביאת משיח צדקנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש.

(על פי שיחת מוצאי שבת פרשת משפטים תשל"ט)

המצווה שמזכירה את מתן תורה

האור שבתוך מכת החושך

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...