"כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה" (מתוך הפטרת השבת)

במשך שבע שבתות שבין תשעה באב, לראש השנה, נוהגים לקרוא את "שבע דנחמתא" (שבע של נחמה) שבע הפטרות הנאמרות לאחר קריאת התורה, הלוקות בספר ישיעהו נביא הגאולה.

בשבת זו, השבת שלפני ראש בשנה, קוראים את ההפטרה "שוש אשיש" המתייחסת בין היתר להופעתו הצפויה של מלך המשיח: "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה . . מדוע אדום ללבושך ובגדך כדורך בגת...". הנביא מתאר את הופעתו של הגואל בבגדים אדומים, הנראים בתחילה כאילו והוא התלכלך בגת בו מייצרים את היין האדום ומשם נתזו על בגדיו הכתמים האדומים, אלא שאלו כתמים המופיעים על בגדו לאחר שעשה הוא נקמה באדום - מלכות השיעבוד האחרונה.

הצלחה בבצרה

על הקשר שבין הגואל לבצרה, ניתן גם ללמוד מהסיפור השמיימי הבא שהתחיל מיד לאחר סיום מלחמת המפרץ (הראשונה) בשנת תנש"א (91'):

בשבת פרשת תשא שחלה אז ביום ט"ז אדר אמר הרבי שליט"א מלך המשיח: "...ולהעיר, שאף שנאמר "ונתון הלבוש והסוס גו'", "ואת הכתר לא הזכיר" הרי זה מפני "שראה עינו של מלך רעה על שאמר שיתנו הכתר בראש אדם", מה-שאין-כן בימינו אלה, שאף ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן", נמצאים במלכות של חסד, שמסייעת לבני ישראל הדרים במדינה זו, וגם לבני ישראל שבשאר מדינות המלך. ויהי רצון שהקב"ה יעזור להם ויצליח אותם במלחמתם בבצרה - לא "בצר" שבמדבר ("את בצר במדבר"), אלא "בצרה" שבאדום, עלי'ה נאמר "הנה זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה", "עתיד שר של אדום לטעות כסבור שבצרה היא בצר במדבר כו'...".

נבואה שמיימית

זאת אומרת, הרבי שליט"א מלך המשיח, בשיחתו שנאמרה ממש יומיים לאחר סיום המלחמה, מתייחס לפעולות ארצות הברית ולהמשך המלחמה כשהוא מתייחס דווקא לעיר בצרה.

הדברים לא היו מובנים, ונשארו בגדר של "עוד חזון למועד" כפי שהבטא הרבי שליט"א מלך המשיח. ואכן, חלפו 12 שנה מאז, ובידוק באותו יום - ט"ז אדר, פרצו כוחות חיילי צבא ארצות הברית לעיר בצרה (במהלך מלחמת המפרץ השניה) תוך שהם דולקים אחר סאדם חוסיין ימח שמו, מי שהטיל במשך עשורים את חיתתו על העולם כולו באיומיו הבלתי פוסקים.

מעניין לציין שאכן בהמשך הוא נתפס בדיוק בתאריך חג הגאולה י"ט כסלו, אז פורסם דבר מעצרו כשלאחר מכן הוא הוצא להורג.

התייחסותו השמיימית והבלתי מובנת בשעתו של הרבי שליט"א מלך המשיח, להמשך הלחימה בבצרה - שהתגשמה לאחר 12 שנה, היא ככל נבואותיו לדורנו - המחזקת אותנו באמונה וודאית בהתגשמות נבואתו "הנה זה משיח בא".

שנה של גאולה

"כי יום נקם בליבי ושנת גאולי באה", אחרי שנתיים של מלחמה בלתי פוסקת - מתגברת קריאתנו לריבון העולמים שכבר יראה לנו את יום הנקם, כאשר ינקם הוא מכל אויבינו וצרינו, אלו שרודפים אותנו בכל מקום ובמיוחד אלו הנכרים הצרים על גבולות ארץ ישראל.

"ושנת גאולה באה" - שנה שבה נראה בהתגשמות כל נבואות הגאולה - "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" כאשר עם ישראל כולו יושב לבטח, ללא שום מונע ומעכב, בארץ ישראל, כאשר הגויים כולם מכירים בחשיבותו של העם, ועולים כולם לבית המקדש השלישי, שם נחזה כיצד אכן מתקיימת התפילה הנאמרת בראש השנה "מלוך על העולם כולו בכבודך" - בהתגלותו המלאה המיידית של הרבי שליט"א מלך המשיח, תיכף ומיד ממש.

כתיבה וחתימה טובה לשנת הגאולה האמיתית והשלימה.