יעד השליחות של הרב ניצן גרזי היה לאחד מיישובי השומרון, אליו שם את פעמיו כשרכבו והעגלה הנגררת אחריו עמוסים ברוב תכולת הבית. אך לפתע, ללא כל התראה מראש, נעצר הרכב באמצע הדרך עקב תקלה לא צפויה במנוע. הרכב העמוס נעמד דומם באמצע צומת המוביל, בסמיכות לקיבוץ בית השיטה - מקום הולדתו של הרב גרזי. הוא החליט לגרור את הרכב עד לקיבוץ ואחר כך כבר ימצא פתרון.
"התכנון המקורי שלנו היה להשאיר לבינתיים את העגלה והציוד ביעד המתוכנן, עד שיתפנה עבורנו מקום מגורים מתאים ונעבור להתגורר בו". למעשה, מקום המגורים המדובר מעולם לא התפנה וככה מצא את עצמו הרב גרזי מתגורר בקיבוץ בית השיטה, מקום הולדתו.
"אם לומר את זה כך", הוא אומר בחיוך, "לא יצאתי לשליחות. הקדוש ברוך הוא גלגל אותה אליי".
עוד מאז שהיה הרב ניצן גרזי (42) ילד צעיר בקיבוץ בית השיטה שבעמק יזרעאל, כבר שמע והכיר את המשלח. "אני מרגיש שהרבי שליט"א מלך המשיח מלווה אותי בקיבוץ עוד מאז שהייתי ילד מאוד קטן. אני זוכר שבבוקר ג' תמוז תשנ"ד שאלתי את אמא שלי מה רואים בטלוויזיה, וענתה לי שזה רבי בברוקלין שהחסידים שלו אומרים שהוא המלך המשיח ושהוא חי וקיים. הייתי אז בן 11. באותו קיץ, התקיימה בקייטנה של הקיבוץ פעילות צביעת כתובות על חולצות. על החולצה שצבעתי כתבתי בגדול "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח". זה היה ההתחלה".
במהלך השירות הצבאי הוא החל לשמור תורה ומצוות באופן מלא, ובשלב מסויים נכנס ללמוד בישיבת חב"ד ברמת אביב לחוזרים בתשובה. מספר שנים לאחר חתונתו הובילה אותו ההשגחה בחזרה לקיבוץ בו גדל, והוא החל לפעול.

"ביום הראשון שהגעתי בחזרה לקיבוץ פגשתי במקום את הרב שמואל קובוס, שכיום הוא רב בית הכנסת והשותף שלי לשליחות, שהגיע גם הוא באותו בוקר בשביל לפעול. מאז אנחנו פועלים ביחד במקום מתוך שיתוף פעולה מלא ומכינים את הקיבוץ לגאולה".
"עם השנים, רואים את השינוי", הוא אומר. "בראש השנה הראשון כאן היה לי ממש קשה לצאת למבצע שופר, אבל התגובות הפתיעו אותי לחלוטין לטובה. היום כבר ישנם יהודים בקיבוץ שנוזפים בי אם לא הספקתי לתקוע להם בשופר… כולם היום רוצים גילוי אלוקות יותר ממה שאפשר להעניק להם".
"אני חושב שהדרך היום זה לשדר אהבה לכל יהודי, אבל לא אהבה כזאת שאתה רואה בו איזה חפץ של מצווה, 'אובייקט נשמתי'. אלא אהבה גם מצד הגופים. לפעול מתוך תודעה שכל יהודי הוא עצמות ומהות וממילא מכל אחד יש מה לקבל. ככה גם עם היהודים בקיבוץ, אלו אנשים שגדלתי איתם. ממילא אני לא מגיע 'מעליהם' אלא מגלה את מה שכבר יש בהם, מתוך שמחה ואהבת ישראל אמיתית".
"אני חושב", חותם הרב גרזי, "שזוהי הנקודה כיום בשליחות. לראות בעולם עצמו שהוא רוצה אלוקות. לגלות שהגאולה כבר כאן, והיא כבר בוקעת מהמציאות".
יצא לי בהזדמנות לפגוש יהודי לא חב"דניק, אבל חסיד מחסידות אחרת. הוא היה נראה מרוחק קצת, והתחלתי לדבר איתו בנסיון לרכך אותו. תוך כדי הדיבור ההתוועדותי אמרתי לו: "תלך לרבי ותגיד לו - רבי, תעשה אותי חסיד!"... הוא שאל "איזה רבי?" ועניתי לו - "הרבי שלך". מיד הוא נענה ואמר "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!"...
ברגע שאתה נותן מקום ליהודי, ולא מסתכל עליו כמשהו זר שצריך 'להכניס' בו אלוקות, רואים שהאלוקות כבר מתגלה בו מעצמו.
תגובות