• ב"ה ימות המשיח!
  • י"א תמוז התשפ"ד (17.07.2024) פרשת בלק

עם הסוכה לכל מקום

רואים אותם נוסעים עם המוזיקה השמחה ברחובות הערים, מגיעים לבסיסים נידחים וניצבים במקומות שונים. מה הסיפור שמאחורי הסוכות הניידות של חסידי חב״ד
עם הסוכה לכל מקום
פורצים קדימה עם הסוכות הניידות בניו יורק
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

אוירת החג המתפשטת ברחובות ערי ישראל, מביאה עימה ניחוח מיוחד השמור לו. ריח הסכך והאוירה החגיגית משרים על כולם את שמחת החג. אך מה עם מי שאין באפשרותו, מסיבות טכניות לבנות סוכה? האם ייבצר ממנו קיום מצוות החג, של נטילת ארבעת המינים וברכת "לישב בסוכה"?

לשם כך, קיימות ה'סוכות הניידות' של בתי חב"ד. רכב עם תא מטען פתוח ורחב או משאית גדולה, עליה ניתן להקים בקלות סוכה שתעמוד בכללים ההלכתיים, והיא המביאה את שמחת החג, גם למקומות המרוחקים בהם אין סוכה קיימת.

פתרון מוצלח

קשה לשים את האצבע על השנה הספציפית בה עלה הרעיון ויצא לביצוע. מדובר ללא ספק בתקופה של לפני כשישים שנה, כשבבתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק החב"די, חשבו המורים על הבעיה של התלמידים הפזורים במושבים וישובים רבים, בהם אין להם סוכה. הצורך לחזק את הקשר עם התלמידים גם בימי החופשה בהם הם שוהים בביתם, העלה את הצורך במציאת פתרון נוח, שיביא אליהם את שמחת החג.

קשה לתאר את תחושתו של התלמיד באותם ימים, כאשר לישובו מגיחה משאית מקושטת עליה ניצבת סוכה, בתוכה ניצבים מוריו מבית הספר כשהלולבים בידיהם והם מזמינים את התלמיד, משפחתו ושכניו לעלות ולברך, ואף לומר "לחיים" ולברך על העוגות שנמצאות בתוך הסוכה.

מפה הדרך היתה קצרה להעתיק את הרעיון גם למקומות נוספים בהם התעורר הצורך בפתרון דומה. המקום הבא אליו הגיעו הסוכות הניידות היו בסיסים ועמדות של צה"ל הניצבים באיזורים מרוחקים, שם לא היתה האפשרות לבנות סוכה. ושוב חזר על עצמו המחזה של הפנים המופתעות למראה הסוכה השועטת, המתחלף במהירות לשירת "ושמחת בחגך והיית אך שמח"...

הצלת חיים

עד כמה גדול כוח השפעת הסוכות, סיפר בהזדמנות הרב לאו, את ששמע מקבוצת חיילים ששירתו במלחמת יום הכיפורים, לפני חמישים שנה בדיוק, ושם באחת ההפוגות הגיעה אליהם סוכה שכזו נהוגה בידי מספר חסידים שהפצירו בחיילים לרדת מהטנקים ולקיים את מצוות החג.

לא היה צריך לבקש פעמיים, וכולם מיהרו לעלות לתוך המשאית, כשהם מקבלים כיפות ומברכים בזה אחר זה על ארבעת המינים, חלקם בירכו בפעם הראשונה באותו חג, ומשום כך היו צריכים להוסיף את ברכת "שהחיינו".

מצב הרוח ממצב הלחימה, התחלף לכמה דקות לשמח יותר, וגם שם, על הגבול המצרי, ניתן היה לחוש לכמה דקות את האוירה החגיגית. בדיוק באותן דקות, נורו מספר פגזים על הטנקים שעמדו חשופים מול הצבא המצרי. החיילים היו צריכים למשש את עצמם שוב ושוב, כדי לגלות שאיש לא נפגע. "רק תארו לעצמם מה היה המצב, לולי הגיעה לפה הסוכה, ואנחנו עדיין היינו על צריח הטנק" שחו האחד לשני בהתרגשות.

שיירות השמחה

אגב, חשוב לציין כי הביצוע עצמו אינו כה פשוט כפי שהוא נראה, נדרשת לא פעם יצרתיות, על מנת לענות של שאלות הלכתיות. כך לדוגמא את הסכך לא ניתן לחבר באמצעות ברגים, אך לאידך קיים החשש כי הוא יעוף תוך כדי נסיעה. חלק מהסוכות פשוט פורסים בכל חניה את הסכך מחדש ומגלגלים אותו לפני היציאה לדרך...

כיום הרעיון מתבצע לא רק בבסיסים נידחים. גם במרכזי הערים ברחבי העולם, היכן שאין את האפשרות להקים סוכה לאורך ימי החג, מגיעות הסוכות למספר שעות כדי לזכות את הרבים. בשנים האחרונות התחילה תופעת "שיירת הסוכות" כאשר ברחובות הערים נעות יחד מספר סוכות עם מוסיקה חסידית הבוקעת מהרמקולים ודגלי משיח מתנופפים המבשרים לכולם את בשורת הגאולה של הרבי שליט"א מלך המשיח. 

מידו המלאה הפתוחה והגדושה

חיים גאולה בבית המרקחת

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...