ירדן יריחו

בית הדין הגדול

במשך ארבעים שנה נדדו בני ישראל במדבר, בדרכם לארץ ישראל. תחנתם האחרונה היא ממש בפתחה של ארץ ישראל, סמוך לעיר הראשונה אותה כבשו מעבר לירדן - יריחו. כנאמר בתורה: "ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבות מואב על ירדן ירחו", שם קיבלו את ההוראות כיצד להתכונן לקראת כיבוש הארץ.

התחנה האחרונה

בתאריך ז' באדר, מציינים את (יום הולדתו ו)יום פטירתו של משה רבינו. מכאן, מערבות יריחו, יצא להר נבו, משם השקיף אל הארץ המובטחת: "ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו". בהמשך בספר דברים, ממש לפני סיום התורה נאמר: "וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה'". "ויקבור אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור, ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה".

מכאן הכל חוזר

למרות שבברית בין הבתרים הובטח לאברהם אבינו את ארצותיהם של עשרת האומות: "ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר", הרי שבפועל, בכניסתם לארץ, היו אמורים לכבוש רק את החלק המערבי של הארץ. אלא שעם הגיעם לאזור ביקשו חלק מהשבטים להתגורר שם, ובכך התחילו את תהליך הכיבוש שיסתיים לעתיד לבוא. מערבות מואב יצאו לכבוש את ארצו של עוג.

מריח ושופט

תורת הסוד מגלה, כי מסעות בני ישראל בנדודיהם במדבר, מקבילים לתהליך שעברו עם ישראל בשנות הגלות. התחנה האחרונה, ירדן יריחו, היא התקופה ממנה עוברים לגאולה. הרבי שליט"א מלך המשיח מבאר שהמילה "יריחו" מרמזת למשיח, כי היא משורש המילה ריח, והנביא ישעיהו אומר שכאשר המשיח יבוא ישפוט באמצעות חוש הריח את ישראל.