עולם וירטואלי? השינוי המחשבתי שישפיע על כולנו

כבר מספר חודשים שאנו שומעים שוב ושוב בחדשות על טכנולוגית המטאוורס, הטכנולוגיה שיכולה להכניס אותנו לעולם וירטואלי בלתי מוגבל.

המטאוורס הוא בעצם משקפי VR (מציאות מדומה) או AR (מציאות רבודה) שיכניסו את האדם למציאות אותה הוא רואה. החידוש בטכנולוגיה זו לגבי האינטרנט ועולם הסרטים הקיים כיום הוא שאנחנו לא נצפה במשהו, אלא נהיה חלק ממנו. כאשר אתה מרכיב את המשקפיים והאוזניות המחוברות אליהן - אתה יכול להרגיש שאתה נמצא כעת ליד פירמידות מצרים העתיקה, ליד הרי האוורסט או באמצע צלילה בים התיכון.

כבר שנים חוקרים ומפתחים עוסקים בלפתח משקפיים כאלו, אך דווקא בחודשים האחרונים הנושא עלה לכותרות כאשר מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג (היהודי) הודיע על שינוי שם החברה מפייסבוק ל-מטא. צוקרברג הדגיש כי שינוי השם קשור בעיקר לטכנולוגיה שהחברה עתידה להשיק - המטאוורס ("מטא" היא תחילת המילה "מטאוורס").

כמה זה יהיה משמעותי? לפי צוקרברג, המטאוורס הולך להחליף את האינטרנט של היום ואנו עתידים לבלות שעות רבות ביום מול משקפי המציאות המדומה.

ולמה שנרצה לחיות בעולם מדומה?

העולם הוירטואלי ירחיב את אפשרויות הצפיה, ההנאה והבילוי שלנו למקומות שלא חלמנו. אם בעולם האמיתי כדי לנסוע ללונדון או לאוסטרליה צריך לעלות על מטוס, אז בעולם הוירטואלי יקח לנו בדיוק שניה כדי להיות שם. אם בחיים הרגילים המצב הכלכלי מצריך אותנו להתפשר על מלון שלשה כוכבים - בעולם הוירטואלי נוכל לראות את עצמנו במלון שישה כוכבים ולהרגיש שאנחנו באמת שם.

אבל זה לא אמיתי?

ובכן, פסיכולוגים שחקרו את נושא המטאוורס הגיעו למסקנה שהשילוב הראיה והשמיעה במשקפי המטאוורס מספקות למוח את כל מה שהוא צריך כדי להרגיש שהוא נמצא במקום או הוא רואה ושומע. כלומר - למרות שאנחנו יודעים שהמציאות אותה אנו רואים אינה אמיתית, בכל זאת אנו מרגישים שאנחנו באמת נמצאים שם.

הדבר נותן הסתכלות מרעננת על עולם הטכנולוגיה בימינו ועל החיים בכלל. האם יתכן כי כל מה שאנחנו רואים ושומעים אינו אמיתי? לא מדובר על הקונספירציות הטוענות שאנו חיים בתוך סרט או משחק מחשב אלא על משהו הרבה יותר מהותי.

בתור יהודים, אנו מצווים להאמין שכל מה שכתוב בתורה הוא אמיתי. הדבר מתייחס הן להלכות וציווי התורה והן לרעיונות ולהשקפה הכתובות בספרים התורניים.

האם יתכן מצב בו אנו מצווים להאמין במשהו שאיננו רואים? למרבה ההפתעה התשובה היא כן.

להלן שתי דוגמאות מההיסטוריה היהודית:

1 - כשעם ישראל הגיע להר סיני לקבל את התורה, משה רבינו עלה להר סיני למשך ארבעים יום. טעות קריטית בספירת הימים הביאה לתוצאה המחרידה - חטא העגל. האם לא היה מי שיציע לחכות עוד יום?

כל כך מסביר המדרש (ורש"י), שהשטן הראה לבני ישראל את משה רבינו מת ומוטל במיטתו. כמובן שהיה זה מחזה רוחני יחסית, אך הוא השפיע על העם וגרם לחטא החמור בהיסטוריה היהודית.

למעשה, בני ישראל היו צריכים להמשיך להאמין לדברי משה שהוא עוד יחזור ממהר, ולהתעלם ממה שהם ראו.

2 - בזמנו של אלישע הנביא שרר רעב כבד בארץ ישראל. בשלב מסויים, כאשר המצב היה קשה מנשוא, התנבא ישעיה כי "מחר סאה סולת בשקל וסאתיים שעורים בשקל". כלומר שלמחרת הרעב עתיד להסתיים באופן מיידי.

כאשר שלישו של המלך שמע על הנבואה, צחק ואמר "הנה ה' עושה ארובות בשמים הנהיה כדבר הזה". כוונתו היתה שגם אם אלוקים ייצר עננים ("ארובות") שיורידו גשם, לא יתכן שהרעב יסתיים כה מהר.

ובפועל - למחרת בזזו ישראל את צבא ארם שהיה עמוס במאכלים שונים ונבואתו של ישעיה התקיימה.

גם כאן אנו עדים למצב שבו נדרשו בני ישראל להאמין לדבר שלא הסתדר עם המציאות וההיגיון.

ואיך כל זה קשור אלינו?

לפני שלושים שנה אמר הרבי שליט"א מלך המשיח בנבואה, כי אנו נמצאים בדור הגאולה, ועלינו רק "לפקוח את העיניים" ולגלות שאנו נמצאים בתוכה.

(לפני שנמשיך חשוב לציין, כי הרבי שליט"א מלך המשיח עונה על כל הקריטריונים ההלכתיים הנצרכים כדי להיות נביא. אבל לא נרחיב על זה כעת).

האם אנו רואים שנמצאים כעת בזמן הגאולה? לא ממש. כל אתר חדשות סטנדרטי שנפתח, יציג לנו שלל אסונות טבע, תאונות, עבירות ומה לא.

אבל כאן נכנסת התורה, האומרת (על ידי הנביא) שאנו נמצאים על סף הגאולה והעולם כבר מוכן לביאת המשיח. קשה? זהו התפקיד המוטל עלינו, להמשיך להאמין גם בדברים שאינם מסתדרים, כביכול עם המציאות, ובכך לאפשר למהלך ההיסטורי הזה שנקרא גאולה, לקרות.

המטאוור רק עוזר לנו קצת להבין, כיצד ניתן תוך רגע לראות ולהרגיש אחרת לגמרי ממה שהיה לפני כן.

עלינו "ללבוש" את "משקפי הגאולה" ולגלות כיצד כל דבר שקורה בעולם מוביל למטרה אחת - לגאולה.