ח. ויה"ר שיסיימו את המבצע בשלימותו באופן דיפה שעה אחת קודם כי אין כל הסברה לעכב את סיום וגמר הפעולה.
ובקשר לטענה שסיום המבצע בשלימותו ע"י הכניסה לתוך העיר יגרום לקרבנות ח"ו - הרי זו שטות לומר שאין דרך אחרת לכבוש מקום מצומצם כזה מלבד ע"י התקדמות צעד אחר צעד בתוך העיר, אלא בודאי יכולים לסיים את כל הפעולה מבחוץ, מבלי להכנס לתוך העיר!
ובפשטות: מאחר שנמצאים בעיר זו עצמה (לא בריחוק 40 או 20 מייל, ואפילו לא בריחוק מייל א' בלבד) - שהרי לא כל העיר ביירות נמצאת בידי המחבלים, אלא חלק מסויים בלבד - ומקיפים את המחבלים מכל הצדדים, באופן ד"סוגרת ומסוגרת גו' אין יוצא ואין בא", והמקום הוא מצומצם - אמנם לא ד' אמות על ד' אמות בלבד, אבל שטח שאינו תופס מקום כלל ביחס לתותחים וכיו"ב המוכנים כבר במקום הנ"ל - הרי בודאי שיכולים לעשות "תל" מכל שטח זה, ללא צורך בכניסה בפנים!
וכאשר הצד השני יכיר בעובדה שהכוונה היא אכן להשתמש בתותחים אלו - הרי בודאי שיכנעו תיכף ומיד, ללא כל תנאי!
ט. הקהל הרי אוהב איזה דבר של "שטורעם" - הרי ישנה הוכחה פשוטה שנמצאים כבר בתוך העיר ביירות; על השולחן מונח ספר תניא שהודפס בביירות (כפי שנדפס ב"שער") לפני מספר ימים, כך שהי' זמן להביא את ספר התניא לכאן, באופן שיהי' מונח על השולחן בעת ההתוועדות די"ב וי"ג תמוז!
ומה שיכלו להדפיס את ספר התניא בעיר ביירות - הרי זה משום שאנשי "צבא הגנה לישראל" עשו את ההכנה לדבר וסייעו בהדפסת ספר התניא!
ובד בבד עם הדפסת ספר התניא בעיר ביירות, ערכו התוועדות חסידית עם אנשי הצבא, ואמרו "לחיים" - "לחיים" לאנשי הצבא, ו"לחיים" לכל עם ישראל, ולמדו שם בספר התניא, והתפללו ונתנו לצדקה - בבית הכנסת ובית המדרש הנמצא בביירות מאז ומקדם, עוד לפני שהיתה מציאותם של אנשי אש"ף, וימשיך להתקיים גם לאחרי שתתבטל מציאותם!
וכמו כן מונח כאן על השולחן ספר התניא שנדפס בעיר צור (שחורבנה קשור עם בנינה של ירושלים), וכן הדפיסו את ספר התניא בעיר צידון, וכיו"ב, וממשיכים להדפיס את ספר התניא בעוד כמה מקומות בלבנון.
ומובן שפעולה זו של הדפסת ספרי התניא במקומות אלו ענינה - הפצת המעיינות חוצה בפועל ממש, כולל - לימוד בספר התניא עם אנשי "צבא הגנה לישראל", נוסף על הנחת תפילין, שעז"נ "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".
י. וכאמור לעיל - מאחר שנמצאים מתוך העיר ביירות, מובן, שיכולים לעשות "תל" מכל השטח שבו נמצאים המחבלים, מבלי לקדם אפילו חייל אחד לתוך שטח זה. מספיק להודיע 5 דקות קודם הפעולה שכל מי שרוצה יכול להתפנות ולעבור לצד השני של ביירות, או לצאת לגמרי מביירות.
ובאופן כזה יכולים לסיים את הפעולה בשלימותה מבלי לאבד אפילו נפש אחת מישראל, ואפילו ללא פצועים, ויתירה מזו: לא יהי' צורך לפגוע אפילו בגויים, ואפילו לא באנשי אש"ף - כאשר הם ישתכנעו שאין זה איום בעלמא, אלא אמנם מתכוונים לעשות "תל" מהשטח שבו הם נמצאים!
ולא להתנהג כפי שהתנהגו במלחמות הקודמות - שלמרות שראו נסים גלויים במלחמה, שבה נחל הצד שכנגד מפלה ניצחת, הרי מבחינה פוליטית עשו מזה נצחון עבורם - כך הי' לאחרי כל א' מהמלחמות! והצד שכנגד מקווה שגם הפעם יקרה כך, רחמנא ליצלן, והסיבה לתקווה זו מצדם היא מפני שאלו שגרמו לצרה זאת בעבר, מתערבים בזה גם עתה, ולצערנו, מתחשבים בדעתם, ולא רק כפי שמתחשבים בדעת המיעוט, אלא חושבים אפילו להתנהג כך בפועל!
וכאמור לעיל - הדבר תלוי בידיהם של ב' או ג' אנשים, שביכלתם להחליט ולבצע את סיום הפעולה "בשעתא חדא וברגעא חדא", ללא כל קרבנות.
ומובן שאין לחכות שה"פוליטיקאי הפחדן" יודה על טעותו במלחמות שעברו, ויודה שהוא אשם בהריגתם ובפציעתם של חיילים רבים - כי אע"פ שסוכ"ס יהי' מוכרח להודות על זה, אין פנאי להמתין עד שיודה על הדבר, אלא צריכים לסיים את הפעולה בשלימותה.
ולכן, אותם ב' או ג' אנשים שבידם הדבר תלוי - צריכים לעשות כן באופן של הלכה למעשה, ולא לארגן אסיפות כדי לקבל את הסכמת כולם, אלא לעשות זאת באופן ד"הלכה ואין מורין כן" - בהתאם לזה שנמצאים אנו בשבוע שבו קורין פ' פינחס, שהוא התנהג באופן של "הלכה ואין מורין כן", כמבואר במדרז"ל.
וזוהי הדרך היחידה למנוע קרבנות מב' הצדדים, וזוהי הדרך היחידה לקוות ששוב לא יהי' צורך במלחמות, כי מכאן ולהבא יהי' מעמד ומצב של שלום קיים ואמיתי, גם כאשר נמצאים בימי הגלות האחרונים,
וזו תהי' הכנה קרובה לביאת משיח צדקנו - שאז יקויים היעוד "שלום ושקט אתן על ישראל בימיו", ו"לא ישא גוי אל גוי חרב" - במהרה בימינו ממש.
(חלק משיחת י"ג תמוז תשמ"ב)
תגובות