אפילו שכבר ראינו ניסים, צריך להזכיר ולהדגיש שהשם איתנו ושומר עלינו מהגוים סביבנו!
ויתכן שיעצור את המלחמה בעזה בשביל עסקה מופקרת?
הוויכוח אינו סביב רצון שלנו לכבוש ולהתיישב, אלא מדובר בכלל בהלכה שקובעת שמדובר בפיקוח נפש וצריך להלחם במחבלים שצרים עלינו!
יש לפעול לפי שיקולים צבאיים ולא של אלו שכפופים לגויים!
בשבת פרשת ניצבים-וילך מברכים החודש תשרי תש"ל,
הרבי מלך המשיח שליט"א מתייחס לשני מאורעות שדומות למה שקורה היום:
יב. ויש להוסיף בביאור מ"ש "חזק ואמץ" – בהמשך למ"ש לפנ"ז בנוגע לכל בנ"י "חזקו ואמצו":
לכאורה אינו מובן: הרי בנ"י ראו בעצמם שהקב"ה עשה להם נסים – לא רק ביצי"מ, אלא גם לאח"ז, וזה עתה היתה מלחמת סיחון ועוג שהיו בה כמה נסים [וכפי שמביא רש"י ש"משה הרגו כדאיתא בברכות בהרואה עקר טורא בר תלתא פרסי וכו'"], ועד שאיש אחד, יאיר, כבש בעצמו עיר שלימה, וא"כ, למה הוצרך משה לחזור ולומר להם "חזקו ואמצו אל תיראו וגו'"?!
ומזה מובן, שגם כאשר יודעים שהקב"ה עשה נסים וכו', הנה כשבאים לפועל, צריך לחזור ולומר "חזקו ואמצו".
וזוהי גם הוראה לדורות – שהרי התורה היא נצחית:
גם כאשר אתמול אירע נס, והיום בבוקר אירע נס, ומזה ראי' לכאורה שאין להתיירא מכל הגויים שמסביב, כיון שהקב"ה נמצא יחד עם בנ"י – ישנה הטענה ש"אין סומכין על הנס", וכדברי חוקרי ישראל שטבעו של נס הוא שאינו בתמידות, וכיון שכן, יש מקום להתיירא מן הגויים.
ועל זה באה ההוראה: "חזקו ואמצו אל תיראו וגו'", ולא בגלל שיש הרבה חיילים ומטוסי "פאַנטום"... אלא בגלל ש"ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך", וכהמשך הכתוב כאן: "כי ה' אלקיך הוא ההולך עמך לא ירפך ולא יעזבך", וכפירוש רש"י: "לא יתן לך רפיון להיות נעזב ממנו", ויהושע, עליו נאמר "י-ה יושיעך מעצת מרגלים", מכניס את בנ"י לארץ ישראל וכו'.
יג. דובר בארוכה אודות המצב בארץ הקודש – בנוגע לסכנה שבהחזרת שטחים והפסקת האש, ובין הדברים אמר:
מישהו כתב בנוגע לדרישתי שצריך להשאר לעמוד על גדות תעלת-סואץ ולא לסגת כו', שמשמעות דברי, שע"פ שיטת החסידות, מותר להעמיד יהודים בסכנה בכדי לכבוש שטחים של ארץ ישראל!
ובכן, יש להבהיר שלא מדובר כאן כלל אודות כיבוש וישוב ארץ ישראל (ומה גם ששטחי סיני אינם נכללים בגבולות ארץ ישראל), שבשביל זה אסור לסכן ח"ו אף יהודי!
המדובר הוא אודות דין בשו"ע, שנכרים שצרו על עיירות ישראל – גם בחוץ לארץ – יוצאים עליהם בכלי זיין וכו', כך שזוהי מלחמת מצוה הקשורה עם ענין של פקו"נ!
וכפי שכבר התפרסם בעיתונים בחו"ל, שכל אנשי הצבא ששאלו אותם בנוגע להחזרת השטחים והפסקת האש, אמרו כולם פה אחד, שחייבים להשאר היכן שעומדים עכשיו, שכאשר הגבול רחוק מתל-אביב כו', הרי זה הגבול היותר בטוח כו', בהבהירם את גודל הסכנה שבנסיגה וכו'.
שאלתי א' הגנרלים בא"י: היתכן שמסכימים להפסקת-האש, בה בשעה שברור הדבר שכתוצאה מזה יביאו מיד את הטילים וכו', והשיב, שאכן מפקדי הצבא סבורים שהפסקת האש היא דבר שלילי, אבל כיון שזוהי מדינה דמוקרטית, נתקבלה החלטה זו לפי דעת רוב חברי הממשלה!...
ועל זה אמרתי לו: משל למה הדבר דומה, לחולה שצריך ניתוח, ובמקום להתייעץ עם רופאים, יפנו לקבוצת אנשים שאין להם מושג בעניני רפואה, ויאמרו להם, שכיון שהם "אנשים ישרים", סומכים עליהם להחליט באיזה אופן לערוך את הניתוח...
ועד"ז בנדו"ד: מדובר אודות "ניתוח" שנוגע לבטחונם של מליוני יהודים, כ"י, ובמקום לסמוך על דעת אנשי הצבא, סומכים על אנשים שאין להם מושג בעניני בטחון, ולא עוד אלא שביניהם יש גם כאלו שהם נגד א"י, כפי שאומרים בפירוש שאינם יכולים להביע דעה עד שישמעו את דעתה של ממשלת רוסיא שהיא הבעה"ב שלהם!
כמה נפלא שיש לנו רבי שדבריו הקדושים מנחים בדיוק מה לעשות במציאות שלנו!
תגובות