קו ישיר מחבר בין שיחות השלום עם הפלסטינים לבין הפיגועים האחרונים

אתמול בסביבות השעה 15:57 הגיע מחבל ערבי חמוש בנשק חם לכיכר עינאבוס בכפר חווארה, ופתח בירי לעבר רכב עם לוחית רישוי ישראלית, במטרה לרצוח יהודים.

הוא פגע ברכבו של דיויד שטרן (כבן 40), ופגע בראשו. דיויד, בעברו לוחם מארינס בצבא האמריקאי ומאמן קרב מגע מקצועי, לא איבד את עשתונותיו וירה בחזרה לעבר המחבל.

כוח צבאי שהיה באזור הגיע במהירות למקום. מפקד שהיה שם ירה ופגע במחבל, שנפצע, אך נמלט. לאחר חיפוש ברחבי הכפר הוא נמצא, שותת דם, ונלקח לחקירת שב"כ.

הפיגוע התרחש באותה צומת בדיוק בה נרצחו לפני שבועיים הלל ויגל יניב השם יקום דמם, על ידי מחבל ערבי.

באותם דקות בהן נרצחו האחים יניב, התקיימה פגישה בין נציגי ממשלת ישראל לבין נציגי אבו מאזן, יחד עם בכירים בממשלת ירדן, מצרים וארצות הברית. במהלך הפגישה הבטיחו נציגי ממשלת ישראל להקפיא בנייה יהודית ביהודה ושומרון למשך ארבעה חודשים, לא לאשר מאחזים קיימים למשך חצי שנה ולצמצם את הפעילות הצבאית בערים הפלשתיניות.

בתמורה להבטחות הגרנדיוזיות של ישראל, הבטיחו נציגי הרשות הפלסטינית שתחול ירידה ב"התגרויות" של הצעירים הפלסטינים כלפי יהודים.

בסיום הפגישה סיכמו הישראלים והפלשתינאים להיפגש בשארם א שייח' להמשך הדיבורים. במהלך הפגישה בשארם, שהתקיימה אתמול, שוב הבטיחו הנציגים הישראליים למחבלים הפלשתינים שלא תימשך בנייה ביהודה ושומרון. באותן דקות ממש נפגע דוד שטרן בפיגוע הירי בחווארה.

מקרה?! ממש לא!

הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח היה הראשון שזיהה את הסכנה הטמונה בשיחות השלום בין הפלשתינים ליהודים. כל דיבור או פגישה כזאת, אומר הרבי, משדרת חולשה מהצד הישראלי. הערבים יודעים היטב כי השיחות הללו נועדות להשיג מהם הבטחות שיואילו בטובם לא לרצוח יהודים.

הנה דבריו של הרבי שליט"א מלך המשיח אודות השיחות על יישוב השטחים, בקשר לוועידת קמפ דייויד:

אמנם ישנו לחץ מאוד גדול, אך זהו לחץ שניתן לעמוד בו. וזה שהלחץ לא גודל, זה מפני שאומות העולם יודעים, שכעת היהודים במצבם - יכולים ליישב מיד את כל הגבולות.

אך ברגע שתגיע לאומות-העולם הידיעה שמכנסים אסיפות וועידות אודות יישוב השטחים (זאת אומרת, שיעבור זמן מסויים עד שיישבו את השטחים), הרי מיד יגבירו את הלחץ, ואזי זה יהיה מצב של "תחילתו בפשיעה וסופו באונס" - ולישראל לא תהיה ברירה אלא לציית.

כלומר, כעת המצב הוא ב"תחילתו" (אמנם זה עדיין לא קל כמו שהיה לפני כמה שבועות - אך ביחס לימים הבאים זהו מצב של "תחילה") ולכן זוהי 'פשיעה' - היות שמכריזים שנכון לעכשיו לא מיישבים את הגבולות, ואף לא יסתמו את הפרצות. ומ"פשיעה" זו משתלשל המצב של "סופו" - שאז אף אם יהיה מצב של אונס יהיו מוכרחים למסור את השטחים.

(מעובד ע"פ שיחת מוצאי שבת-פרשת צו תשל"ח)

נוסף על שיחות השלום, גם בגיזרה הדרומית משדרת ישראל חולשה: כבר פעמיים שמחבלים מרצועת עזה משגרים טילים לעבר ישראל, כל זאת בתוך שבועיים ובלי שום תגובה ישראלית. שרי הממשלה מתעלמים מהשאלה מדוע הממשלה אינה מגיבה על הטילים מעזה.