מהותו הפנימית של חג השבועות

בחג השבועות אנו מציינים את מעמד הר-סיני, בו התגלה הקב"ה לעם ישראל ונתן לו את התורה הנצחית ותרי"ג מצוותיה. אולם, מעיון במקורותינו עולה כי התורה נלמדה, ומצוותיה קוימו, כבר בתקופה מוקדמת בהרבה, וכפי שאמרו חז"ל: "קיים אברהם אבינו כל התורה כולה, שנאמר "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורותי...אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה" [ראה תלמוד בבלי, מסכת יומא דף כ"ח ומסכת קידושין דף פ"ב], וכך גם לגבי יצחק ויעקב אבותינו וגם לאחר מכן, כמובא במקורות הנ"ל.  מהי, אם-כן, הייחודיות של מתן תורה ומעמד הר-סיני?

חיבור של עליונים ותחתונים

מסביר זאת הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח על פי דברי חז"ל: "כשברא הקב"ה את העולם גזר ואמר 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני-אדם'. כשביקש ליתן התורה ביטל גזירה ראשונה ואמר: 'התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים'...שנאמר 'וירד ה' על הר סיני' " [מדרש שמות רבה, י"ב].

פירוש הדברים הוא שלפני מתן תורה הייתה קיימת הפרדה בין ה'שמים' – המסמלים את המימדים העליונים הרוחניים, לבין ה'ארץ' – המסמלת את המימדים התחתונים ועולמנו הגשמי. הפרדה זו לא נתנה מקום לקשר בין הגשמיות לבין הרוחניות. ואילו במעמד הר-סיני נוצר הגשר המאפשר לנו לקשר בין חיינו הגשמיים והחומריים לבין הרוחניות והקדושה האלוקית, וכדברי המדרש הנ"ל "תחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים".

המצוות מחברות את האור האלוקי הנשגב לעולמנו הגשמי

מצוות התורה נעשות באמצעות חפצים ואמצעים שונים של עולמנו הגשמי. אולם, עם ביצוע המצווה, ואפילו תוך כדי ההכנה לקיומה, נשפע מאת ה' יתברך אור רוחני קדוש, המתחבר אל החפץ הגשמי, והופך אותו לקדוש בעצמו. כשיהודי מניח תפילין, למשל, או נותן צדקה, אוכל סעודת מצווה, או מתפלל – חודרת קדושה עליונה לתוך גופו ולתוך הדבר הגשמי באמצעותו מתבצעת המצווה.

הקשר והחיבור המיוחד הזה, בין המימד האלוקי-רוחני לבין עולמנו הגשמי, הוא שהתחדש במתן תורה. לפני מתן תורה, היה העולם הגשמי סותר לחלוטין לעולמות הרוחניים, ומי שרצה לקדש את עצמו נאלץ לפרוש מן העולם.  לכן היו אבותינו הקדושים (וגם בני יעקב – השבטים), רועי צאן, וזאת משום שעיסוק זה איפשר להם להתבודד ולפרוש מענייני העולם הגשמי. אולם, מעמד הר-סיני העניק לנו את האפשרות המליאה להיות קשורים ודבוקים בקב"ה גם תוך כדי קיום חיים גשמיים, הכוללים עבודה, אכילה ושתיה, ואפילו תוך כדי שינה – כאשר אנו עושים הכל לשם-שמים. זהו, למעשה, יעודו המיוחד של עם ישראל – לחבר את העולם הגשמי כולו לקדושתו האינסופית של הבורא יתברך, ולעשות לקב"ה "דירה בתחתונים" (ספר התניא, פרק ל"ו). 

לאירועים בעולם ישנה גם משמעות רוחנית

מהאמור לעיל נובעת מסקנה נוספת. למעשינו הגשמיים יש תוצאות רוחניות, ואנו בעלי יכולת להשפיע ולפעול הן במימדים הרוחניים והן במימדים הגשמיים של המציאות. ולאידך גיסא, לאירועים בחיינו הפרטיים, ובעולם כולו, יש גם משמעות רוחנית, וכל אחד ואחת מאיתנו מושגחים בהשגחתו הפרטית הנפלאה של בורא העולם.

כך גם לגבי עם ישראל, ובהסתכלות רחבה יותר – לגבי האנושות כולה. התמורות והמהפכות הרבות בעולם בשנים האחרונות,  נפילת משטרי עריצות במיוחד במזרח התיכון (וכן מלחמות פנימיות בקרב המדינות שפגעו בישראל בעבר), שינויים כלכליים-חברתיים, מדיניים ובטחוניים - הינם חלק מתהליך רב-מימדי אותו עובר העולם כולו כהכנה לגאולה הקרובה, והינם התממשות של נבואות הגאולה המופיעות בתורתנו הקדושה, ומתגשמות דווקא בדורנו, שהינו "דור הגאולה" כדברי הרבי שליט"א מלך המשיח, ויש לנו את החובה והזכות להתכונן לביאת הרבי שליט"א משיח צדקנו בקרוב ממש.

חג שמח, קבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

(מעובד ע"פ שיחותיו של הרבי שליט"א מלך המשיח)