• ב"ה ימות המשיח!
  • י"א ניסן התשפ"ד (19.04.2024) פרשת מצורע

כשהמגיד ממעזריטש גילה על מעלת אדמו"ר הזקן

אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן בעל התניא והשלחן ערוך, היה תלמידו של המגיד ממעזיטש. קשר נשמתי מיוחד נרקם בין שני הצדיקים. לפנינו מכתב מיוחד ונדיר בו מגלה מורו ורבו את שבחו של תלמידו הגדול. מוגש לקראת י"ט כסלו יום הגאולה של אדמו"ר הזקן ויום הילולא של המגיד
כשהמגיד ממעזריטש גילה על מעלת אדמו"ר הזקן
אוהל המגיד ממעזריטש
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

שבוע טוב. בעומדנו בסמיכות לחג הגאולה י"ט כסלו של רבי שניאור זלמן בעל התניא, שהוא גם יום הילולת מורו ורבו הרב המגיד ממעזריטש, מתאים מאוד להביא כאן, מכתב נדיר ומיוחד במינו שאותו כתב הרב המגיד ממזעריטש, ושמגלה לנו מקצת ממעלתו של רבי שניאור זלמן. 

המכתב נמצא בספר הידוע "גנזי נסתרות" , וכאמור הוא נכתב על ידי הרב המגיד ממעזריטש (ממשיך דרכו וממלא מקומו של הבעל שם טוב, ומורו ורבו של בעל התניא).

הרב המגיד ממעזריטש כתב את המכתב המופלא לבנו - הרב הצדיק הקדוש רבי אברהם "המלאך", והוא מובא לפניכם להלן [רק פתחתי ראשי תיבות, הוספתי סימני פיסוק הכרחיים, ובסוגריים המרובעות בתבתי ביאור קצר]:

"לבני יקירי, משוש לבי הקדוש... אברהמוני' יחיה נצח, תודה לה' יתברך, בקו הבריאות.

בני מחמדי אם כי קשה עלי כעת מלאכת הכתיבה אבל בל אוכל ליתן מעצור ברוחי מהודיע אותך.

וזה אתמול בלילה אחר חצות, נגלה אלי כבוד קדושת מורי ורבי האלקי הבעל שם טוב נבג"מ, ואמר לי בזה הלשון:

"תדע בני בערוניא [ביאור: זהו כינוי חיבה של רבי הבעל של טוב, לתלמידו המיוחד וממלא מקומו הרב המגיד ממעזריטש, ששמו הפרטי דוב-בער],

שבכרמך אשר נטעת, יש גפן אחד אשר זה מאות שנים לא נטעו גפן כזה בין ישראל

[ביאור: ה'כרם' של הרב המגיד הינו כנראה קבוצת התלמידים הקדושים אותם טיפח - 120 צדיקים בסך הכל כידוע, ביניהם גדולי עולם מפורסמים, וצדיקי עליון קדושים כידוע ומפורסם],

והוא עודינו צעיר לימים, וזכה לגילוי אליהו ז"ל, ב' פעמים, לא בחלום, רק במראה פנים אל פנים, על כן תדע את אשר לפניך, איך להתנהג איתו עמו ודי למבין".

וממשיך הרב המגיד, ומספר לבנו:

"ונרתעתי, ושאלתי - מה שמו?

ואמר לי: 'שמו שניאור זלמן'     

[דהיינו שהבעל שם טוב עונה לשאלת הרב המגיד, ואומר לו ששם התלמיד המיוחד, הוא שניאור זלמן - בעל התניא, שהיה אז צעיר תלמידי המגיד, בן 27 בלבד!].

ומוסיף הרב המגיד ומתאר את תגובתו לדברי הבעל שם טוב:

"ונחרדתי, מב' טעמים: 

א. מפני מה העלים ממני תלמידי הקדוש מר זלמונא [כינוי חיבה] נרו יאיר, הדבר?

וב. שקודם 40 שנה לא זכה לזה שום בר נש, זולת ד' ה' אנשים אלקיים".

[ביאור: הרב המגיד נחרד משתי סיבות - מדוע לא גילה לו בעל התניא את העובדה שהוא זכה לגילוי אליהו בגיל צעיר כל כך, פעמיים, באופן של פנים אל פנים. והסיבה השניה היא משום, שגילוי כזה הוא מאוד מיוחד, ומכל הצדיקים של עם ישראל, זכו לגילוי אליהו בגיל צעיר פנים אל פנים, רק 4-5 צדיקים מיוחדים בלבד!!!].

ומסיים הרב המגיד את מכתבו המדהים לבנו הקדוש:

"ואחר כך נעלם רבי הקדוש נבג"מ מעיני. אשר על כן, בני מחמדי, אני אומר - אשרי חלקי ואשרי חלקך, אשר בחרתיו לאח לך, 

[ביאור: כידוע שהרב המגיד ביקש מבעל התניא ומבנו שיהיו חברותא ביחד.

ודי למבין. 

ראוי שתתנהג בו כבוד גדול, ומעתה כל אשר יאמר לך תעשה, ולא תהרהר אחריו ח"ו.

[דהיינו שלאחר שנתגלתה לרב המגיד מדריגתו המופלאה של בעל התניא, הרב המגיד מורה לבנו, רבי אברהם המלאך, שישמע לכל דברי בעל התניא, ושאפילו לא יהרהר אחריו ח"ו!!!].

ולמען השם בל תגלה אותו, רק נדע אנחנו מזה, ודי למבין [ביאור: הרב המגיד מורה לבנו לשמור זאת בסוד, מתוך הבנה שעדיין לא הגיע זמנו של אדמו"ר הזקן להתגלות באופן מלא].

... רק חיים ושלום, וכל טוב.

אביך הכותב בגילה, ורעדה ושמחה.

דובער בן מורנו הרב ורבנו אברהם".

עד כאן מתוך הספר הידוע "גנזי נסתרות" (חלק אור נערב, עמ' ג').

הקריאה הנצחית לכל אחד ואחת

המאסר שרק עזר

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...