בסיום תפילת מעריב של יום ערב חג השבועות ה'תשמ"ט, הסתובב כ״ק אדמו״ר שליט״א מלך המשיח ופנה לסטנדר השני, ולשמחת כולם פתח באמירת מאמר דיבור המתחיל אנכי הוי׳ אלקיך. המאמר היה ללא הקדמת ניגון הכנה (מספרים שכן נהג גם באמירת מאמר ״מתן תורה״ בליל א׳ דחג השבועות לפנות בוקר עד שנת תש״ל), וכן לא כרך מטפחת על ידו הק׳. המאמר ארך למעלה מחצי שעה, כשעיניו הקדושות עצומות כל משך זמן האמירה״ (מיומני התמימים).
המאמר יצא לאור 'מוגה' בקונטרס בפני עצמו. חלקו הגדול היה כעין שיחה.
נקודות מתוך המאמר: הכח להתחדשות (כח העצמות לברוא יש מאין) ניתן לישראל במתן תורה, כדי שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים. ומרומז בתיבת "לאמר" שקודם עשרת הדברות . בכל זאת נאמר "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא 'שבראתי שמים וארץ', כי הכוונה בישראל "אז זיי זאלן דורכגיין (=שייצאו) הענין דמצרים מל' מיצר וגבול, ושיהי' אצלם היציאה מארץ מצרים ואפילו מבית עבדים, שיהיו מושללים מעבדות לבשר-ודם ואיזו שהיא, "כי לי בני ישראל עבדים", לי, לעצמות ומהות, ושטרי קודם". וכל זה תלוי במעשינו ועבודתנו.
"בכל שנה חוזרים ונמשכים כבפעם הראשונה ובאופן נעלה יותר, גם בהכנות למתן-תורה, ונעשה תוקף בעולם ובג' העמודים עליהם הוא עומד. שייך למשה רבינו ע"ה, דוד המלך והבעש"ט שהפיץ ענין החידוש בהבריאה בכל רגע, מהענינים העקרים דתורת החסידות. ומקרבים את אמיתית החידוש בתורה, תורה חדשה מאיתי תצא".
תגובות