• ב"ה ימות המשיח!
  • י"א תמוז התשפ"ד (17.07.2024) פרשת בלק

האוצרות שבתוך הקיר בבית

תכלית הכוונה בעניין הנגעים אינה רק לבטל ולשלול "שיחת הרשעים" אלא להפוך את כח הדיבור של האדם, שתמורת "אמורי" שאינו של קדושה, תהיה אמירה של קדושה
האוצרות שבתוך הקיר בבית
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

על הפסוק המובא בפרשתנו, מצורע: "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" נאמר במדרש: 

"וכי בשורה היא להם שנגעים באים עליהם? . . [אלא] כיוון ששמעו כנענים שישראל באים עליהם עמדו והטמינו ממונם בבתים ובשדות . . מה הקדוש ברוך הוא עושה? מגרה נגעים בביתו והוא סותרו [שובר את הקיר] ומוצא בו סימא [אוצר] . . שדהו נשרפת ומתוך שהוא הופכה מוצא תחתיה סימא. וכי מי בא ואומר לכנענים שישראל נכנסים לארץ? . . ג' פרוזדיגמאות [אגרות] שלח יהושע אצלם הרוצה לפנות . . להשלים . . לעשות מלחמה".

זאת אומרת, שהמדרש מסביר כי הכנענים ידעו מראש שעם ישראל עומד לכבוש את ארץ ישראל, על ידי מכתבים ששלח להם יהושע בן-נון שהזהירם, ולכן עמדו וטמנו את אוצרותיהם בתוך קירות הבתים ובשדות. והקדוש ברוך הוא שרצה לגלות אוצרות אלו לבניו - עם ישראל, עומד ומביא נגעים על בתיהם או שולח שריפה בשדה, ועל ידי כך שהאדם נדרש לשבור את קירות ביתו או לחרוש את שדהו הוא מוצא את האוצרות.

אמוריים או כנענים

עניין זה מופיע גם בפירוש רש"י עם כמה שינויים מהמסופר במדרש, וזה לשונו: "בשורה היא להם [לבני ישראל] שהנגעים באים עליהם לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן".

מעבר לכל השינויים שאנו מוצאים בין דברי המדרש במקורן, לדבריו של רש"י אפשר ללמוד הוראה חשובה, שאחד השינויים שביניהם שהודגש בדבריו של רש"י בצורה נסתרת: 

במקום "כנענים" אומר רש"י "אמוריים". מובא במקומות רבים שבפירושו של רש"י ישנם "ענינים מופלאים" על דרך תורת הרמז והסוד (אחד מהכינויים שניתנו לפרושו הוא "יינה של תורה") - וכן בענייננו, שבשינוי זה מ"כנעניים" ל"אמוריים" יש לומר שמרמז רש"י לשייכות המיוחדת בין ענין הנגעים לאמוריים דווקא.

הסודות ברש"י

והביאור: נגעים באים כפירוש רש"י בפרשה הקודמת, על עוון לשון הרע, זאת אומרת על אמירה רעה; וכמבואר ברמב"ם בסוף הלכות טומאת צרעת שאין הכוונה אמירת לשון הרע דוקא, אלא ל"שיחת הרשעים" בכלל (וכמו שמאריך שם שעצם הדבר ש"מרבין בדברי הבאי" מביא לידי כך ש"באין לספר בגנות הצדיקים כו' לדבר באלקים וכופרין בעיקר").

וזהו גם ענינה של קליפת "אמורי", ובפרט על-פי דברי אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מליאדי – ש"האמורי לשון אמירה ודיבור . . סימן לשטות מילין . . וברוב דברים לא יחדל פשע . . מפני רוב דברי הכסיל הנקרא אמורי שמרבה דברים" (דברים הדומים למובא לעיל מדברי הרמב"ם על "שיחת הרשעים"). 

להפוך את הדיבור

בכל זאת, דווקא בבתי האמוריים נמצאו "מטמוניות של זהב" - כי תכלית הכוונה בעניין הנגעים אינה רק לבטל ולשלול "שיחת הרשעים" אלא להפוך את כח הדיבור של האדם, שתמורת "אמורי" שאינו של קדושה, תהיה אמירה ודיבור של הקדושה, כבפסוק "לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי" (בראשית מח, כב), שעל ידי אמירות ודיבורים טובים וקדושים מגלים ה"מטמוניות" שבנפש.

וכמרומז גם ברמב"ם שם, שאחרי כל אריכות דבריו על "שיחת הרשעים", מסיים בדברים אודות גודל מעלת "שיחת כשרי ישראל", ש"אינה אלא בדברי תורה וחכמה, לפיכך הקדוש ברוך הוא עוזר על ידן ומזכה אותן בה שנאמר "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ" (מלאכי ג, טז). והעיקר, שבזכות דברי הקדושה, ובעיקר בזכות הפיכת הדיבורים לקדושה נזכה לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

(על פי לקוטי שיחות חלק לב עמ׳ 91)

מדוע נקרא המשיח מצורע?

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...