• ב"ה ימות המשיח!
  • כ"ב אדר א' התשפ"ד (02.03.2024) פרשת כי תישא

כעת זה הזמן לצעוק "גאולה"!

מדוע נדב ואביהו נשרפו כאשר הקטירו קטורת בבית המקדש? הרי מטרתם הייתה טובה, להתקרב לקדוש ברוך הוא?! לכל דבר יש את הזמן המתאים • כעת הזמן לצעוק "גאולה"!
כעת זה הזמן לצעוק "גאולה"!
זה הזמן לצעוק "גאולה" (צילום: משה קופצ'יק)
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

'אני רק רוצה לעזור..'

השבוע נתקלתי בזוג שהגיע לייעוץ. האשה טוענת כי מאז שבעלה החל לעבוד מהבית, נוצר מצב לא נעים. 

שניהם נמצאים בבית ובעלה שכל כך אוהב אותה דורש כל העת בשלומה, מכין לה קפה ואוכל. 

היא מרגישה קצת מועקה. מצד אחד היא אוהבת אותו ושמחה מדאגתו לה, אך מן הצד השני היא מרגישה צורך במרחב אישי משלה. 

לעומתה הבעל טוען שהוא איננו מבין מדוע אשתו אינה מרוצה הוא מנסה לתמוך ולעזור לאשתו האהובה ככל יכולתו! הוא לא מפסיק לסייע לה!

תיפח רוחם - תמותו!

סימני הגאולה? 

תיפח רוחם של מחשבי קיצים! כך נפסק בגמרא הקדושה על ידי חכמי ישראל. נאסר העיסוק אודות זמן ביאתו של מלך המשיח. מאות שנים אחר מכן הרבי שליט"א מלך המשיח מצביע על אירועים משמעותיים בעולם כגון פתיחת ברית המועצות, ייסוד האו"ם ועוד ומגדיר אותם כחלק מסימני הגאולה המרמזים על ביאתו הקרובה של מלך המשיח! 

האם השתנתה התמונה? אם כן ממתי? האם מותר היום לחשב את הקץ? כבר לא מפחדים למות?

הם נשרפו

בפרשת השבוע, לאחרי עבודה מאומצת וקשה נעמד המשכן, ביתו של אלוקים בעולם, על תילו. 

משה ואהרון מצווים על סדר העבודה. בתחילה מתנהל היום השמיני כמו שצריך, 'הכל דופק', אהרן ובניו מקריבים את הקורבנות המיוחדים ליום זה, משה ואהרן יוצאים לברך את העם, וה' מתגלה לבני ישראל. אולם אז חורגים נדב ואביהוא בני אהרן מן הציווי, נכנסים פנימה אל הקודש, מקטירים קטורת לה' ומדליקים 'אש זרה' (-כה גדולה היתה אהבתם לה' שאפילו לא חיכו לאש שתרד מלמעלה אלא הדליקו אש מעצמם) לבסוף האש מלמעלה כן ירדה, אך לא שרפה את הקטורת, אלא אותם! ה' לא אהב את המעשה שעשו והאש כילתה אותם.

בלי שאלות שטותיות!

כשבער'ל עלה עם אביו לעגלה לכיוון היריד בליפציג הוא חש לא בטוב ולאחרי יום נסיעה פנה אל הנהג בשאלה: 'מתי נגיע ליעד'? 'זו שאלה של שטות'! ענה לו אביו בכעס. לאחרי יום נוסף שוב שאל הילד מתי מגיעים?? ושוב נענה באותה תגובה: 'שאלה טיפשית' השאלה של הילד חזרה על עצמה מספר פעמים ונענתה באותה תגובה.

לאחרי כחודש ימים בו האב ובנו מטלטלים בדרכים שאל האב את הנהג 'עוד כמה זמן מגיעים?' מיד קפץ בער'ל ממקומו ופנה אל אביו 'זו הרי שאלה של שטות! מדוע אתה שואל אותה'?!

האב צחק והסביר: 'כשאך יצאנו לדרך זו היתה שאלה של שטות, אך כעת כשאנו קרובים ליעד, הרי זו שאלה במקומה' !

עכשיו זה הזמן!

נדב ואביהו כיוונו וחשבו לטובה, אך לכל זמן ועת. 

לא מספיק לעשות. צריך לדעת מתי ואיך! וכך גם הסביר היועץ לזוג בו נתקלתי השבוע, זה יפה וחשוב מאד אמר לבעל שאתה אוהב את אשתך אך אתה צריך לכבד אותה ולתת לה את המרחב האישי שלה, אפילו אם אתה עושה את זה מתוך רצון טוב, צריך לדעת גם מתי ואיך לעשות!

כאשר היינו רחוקים מהגאולה זו לא רק היתה 'שאלה טיפשית' - ההתעסקות סביב זמן ביאתו של משיח אלא גם מסוכן. כיוון שעם ישראל היה רחוק מזמן הגאולה. חכמינו חששו שמא אי מישהו מהעם הנבחר יתייאש כשיראה 'שהקץ' איננו מתממש. 

אולם כיום כשאנו כל כך קרובים לרגע ההתגלות מחובתינו להתבונן סביב ולהבחין ולראות איך הכל כבר מוכן לגאולה! העולם מתקדם בצעדי ענק אל העתיד אליו חיכו כל הדורות ובלשונו הקדושה של הרבי שליט"א מלך המשיח: "הרי בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן, ישנה ההתגלות דמשיח, עכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש!" כיום דיבורים אודות ביאתו של המשיח לא רק שלא יגרמו לייאוש אלא ידרבנו אותנו להתעורר ולהתכונן לקבלת פני משיח בפועל ממש!

יוצרים את השינוי בפועל:

אנו נעצור בכל יום רגע לפני התפילה ונאמר בפה: משיח כבר כאן! הכל כבר מוכן וצריך רק להתכונן לקבל את פניו! 

כך נהפוך את היום שלנו למואר באור הגאולה!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

לשתוק ושוב לשתוק?!

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...