לצעוק שטויות מול אנשים, זה אומץ או שיגעון?

שטותניק? זה בשבילך!

אתמול ישבנו כמה חברים האווירה היתה 'קולית'.. למחרת התברר שעשינו כמה שטויות, אחרי שתיקנו והתנצלנו על השטויות שעשינו, ניסיתי לברר מדוע בני האדם עושים שטויות: המסקנה אליה הגעתי מבוססת מספר מחקרים שמוכיחים את אותו הדבר; כאשר האדם חושב לטווח הקצר הוא עושה שטויות!

בתור דוגמה ניקח אדם שאוכל הרבה מתוק ובכך פוגע בעצמו לטווח הרחוק, דוגמה נוספת ניקח מאדם המשקיע את כספו במיזם חדש, בטווח הקרוב הוא ימצא רק הפסדים אך לטווח הארוך הוא ירוויח האדם 'השטותניק' ימשוך את כספו, אך המשכיל יבחין בפוטנציאל וברווח הטמון אותו ירוויח בהמשך.

נושאת הפכים

המילה 'שיטים' היא אינדבדואלית עבור כל אחד ואחת, ניתנה לנו בחירה האם להגדיר אותה כחיובית או כשלילית.

בפרשת השבוע מתוארת בניית המשכן על ידי עם ישראל ושם נבנה המשכן על ידי עצי שיטים, 'השיטים' קיבלו במה חיובית - על ידם נבנה בית לבורא עולם, לעומת זאת בפרשת בלק עם ישראל הגיע למקום ושמו 'שיטים' ושם חטאו בעוונות חמורים מנשוא.

תרופה למכה

מקורם של עצי השיטים בהם השתמשו בעת בניית המשכן הינו בארץ מצרים, טרם השתעבדנו למצריים, ראה יעקב אבינו בנבואה אודות הגלות ובכדי לחזק את רוחנו ברגעים הקשים, הקדים תרופה למכה ושתל (מראש) עצי שיטים, אותם צווה על בניו לקחת בעת היציאה מן הגלות, ממצרים ובפרשתנו השתמשו בעצים אלו לטובת המשכן.

שטות ואמונה

'שיטים' אלו אותם נטע יעקב מייצגים שני דברים עיקריים א. את האמונה באלוקים, גם כשאנו בגלות הוא לא עוזב אותנו! וב. המילה 'שיטים' מייצגת בתוכה את המילה 'שטות' תוכן המילה שווה ל'בלי שכל', לרוב אנו נפרש התנהגות שכזו כבלתי רצויה, אך לעיתים אנו מוכרחים לפעול בדרך של שטות אך בשונה מ'שטות שלילית', 'שטות חיובית' היא מגיעה לאחרי השכל, האדם מבין במוחו ושכלו עניין מסויים ומשקיע את כל כוחו ומרצו לטובת מה שלמד, השכל הינו קר, רגוע ושלו, והאדם המדובר משלב יחד עם השכל את החמימות והלהט וכך ניתן להשיג את התוצאות הטובות ביותר!

אומץ או שיגעון?

בעיירה אחת היה ילד קטן ויתום. ריחם עליו אדון גוי מהסביבה, לקחו אל ביתו וגידל אותו כאילו היה בנו. כשגדל סיפר לו על היותו יהודי והעניק לו את הרכוש שנותר מהוריו: כמה חפצים קלי ערך ובהם גם סידור, לא ידע הנער דבר על יהדותו והניח את 'השק' בעליית הגג.

יום אחד בעודו משוטט להנאתו, הבחין הילד  באנשים הנוסעים בעגלות גדולות, לשאלתו סיפרו לו על יהדותם ועל נסיעתם להתפלל לרגל ראש השנה – יום הדין, במקום בו יש מניין, שכן לא יתעלם הא-ל מתפילת הרבים. מרגע זה לא מצא הנער מנוח ומזור לנשמתו, בכל לילה התגלו הוריו בחלומותיו והפצירו בו לחזור בתשובה ולהידבק בה'. סיפר הילד על חלומותיו לאביו מאמצו, ונענה בביטול – 'חלומות שווא ידברו', אך דעתו של הנער לא נתיישבה.

כשהגיע ערב יום הכיפורים שוב ראה הילד את היהודים נוסעים אל העיר. לשאלתו, סיפרו לו על 'יום הכיפורים' - יום הסליחה והמחילה. נעצב הילד מאוד והחליט לעשות מעשה; לקח את הסידור מעליית הגג וברח מביתו יחד עם היהודים שפגש.

בבואו לבית הכנסת ראה את כל הציבור לבוש לבן, מעוטף בטליתות והם מתפללים ובוכים. החל גם הנער לצעוק בקול מר אך להתפלל לא ידע.בצר לו נעמד ואמר: 'ריבונו של עולם, איני יודע איך להתפלל ומה לומר, הנה לך – הסידור כולו'. אז פתח את הסידור, הניחו על עמוד התפילה, הטיח ראשו בספר ובכה מתוך חרטה גדולה.

סיפור זה מלמד אותנו שגם כאשר השכל אינו מאפשר לנו להתקדם, תמיד ישנה עוד דרך אפשר ללכת למעלה מהשכל!  - שטות חיובית, של קדושה! את הסיפור סיפר הבעל שם טוב הקדוש והוסיף שתפילתו של הנער עשה רושם חזק בשמיים והתקבלה ברצון.

אז והיום!

גם היום ה' נותן לנו את ה'עצי שיטים' שיעניקו לנו אמונה בגאולה האמתית והשלימה - הרבי שליט"א מלך המשיח הוא הראש שלנו וממנו אנו נוטלים את כוחותינו, עלינו איפה לנצל את הזכות העצומה ולהתחבר אליו ונזכור שרק אם נפעל באופן של שטות חיובית (-דקדושה) ואמונה שלמעלה מהשכל נביא את הגאולה האמתית והשלימה תיכף ומיד!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!