• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ד כסלו התשפ"ה (15.12.2024) פרשת וישלח

י"ז תמוז שחל בימות המשיח

י"ז תמוז שחל בימות המשיח: בתחילה הצומות בטלים, ורק אחר כך מתהפכים. התנאים לביטול הצומות בימות המשיח - לפני בניין בית המקדש, על פי דבר מלכות בלק תנש"א
י"ז תמוז שחל בימות המשיח
צילום: משה קופצ'יק, ארכיון אתר הגאולה
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

(בדברים הבאים להלן אין פסיקת הלכה, אלא לימוד ועיון בדבר מלכות.  הערות יתקבלו בברכה. tuvia.doron@gmail.com).

הרבי שליט"א מלך המשיח מדבר מאות פעמים על ההלכה המסכמת בהלכות תעניות ברמב"ם: "כל הצומות האלו עתידין ליבטל לימות המשיח" בקשר ל-ד' התעניות שבכתוב "צום הרביעי, וצום החמישי, וצום השביעי וצום העשירי".

הרבי שליט"א מלך המשיח מדייק מהרמב"ם את ענין ביטול התעניות, דהיינו, שלפני שהצומות מתהפכים לששון ולשמחה, הם יבטלו, כלומר יהיו ימים רגילים. הרבי שליט"א מלך המשיח אומר שענין זה נמצא רק ברמב"ם ואיננו בשאר פוסקים, כי רק הרמב"ם פסק לימות המשיח[1], ולכן אי אפשר להתייחס או לפסוק לגבי י"ז תמוז בימות המשיח משאר פוסקים כמו הטור והשולחן ערוך, אלא רק מהרמב"ם היחיד שפסק להלכה ההנהגה לימים אלו - בתקופת ימות המשיח.

פירוש "ביטול הצומות" לעומת הפיכה ניתן להבין מהדוגמה של תענית כ' סיון שמוזכרת בפוסקים, ונהגה באירופה מאות שנים, ובמשך השנים בטלה והפכה ליום רגיל במשמעות של "אוכלים ושותים על דרך הרגיל, לא בגלל כשלון כח, ולא בגלל חוסר קשר לשולחן ערוך".[2]

נמצאים בימות המשיח

בי"ז תמוז תנש"א הרבי אומר שנמצאים "על סף הגאולה". בשבת ט' כסלו תשנ"ב, אומר הרבי שליט"א מלך המשיח שנמצאים כבר ב"שלב הגאולה". ביחידות כ' כסלו תשנ"ב, אומר הרבי שליט"א מלך המשיח שאלו "ימות המשיח בהם נמצאים עכשיו". ואם כן, שאנו נמצאים כבר יותר משלושים שנה בימות המשיח, במילא עולה השאלה, מה קורה כעת כאשר י"ז תמוז הוא בימות המשיח, לגבי מאות ההתייחסויות של הרבי שליט"א מלך המשיח לדיוק ברמב"ם, שלפני הפיכת הצומות לששון ולשמחה, מגיע זמן הביטול, שהצומות יהיו לימים רגילים.

בטלה גזרת המלכות

התנאי הראשוני להגדרת ימות המשיח הוא ביטול גזרת המלכות על ידי המלך המשיח, שהיא האפשרות המעשית לכל יהודי ללמוד תורה ולקיים מצוות בכל מקום, אם רק ירצה בכך. כלומר, שההגבלות על קיום תורה ומצוות כבר לא באות מבחוץ. אמנם עד אשר "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", יש יצר הרע שמפריע לקיום התורה ומצוות, אבל ההפרעה הזו היא לא מצד חיצוני של מלכות אומות העולם שגוזרת גזירה על לימוד תורה ו/או קיום מצוות.

הרבי שליט"א מלך המשיח מעיד שזה המצב, "בטלה גזרת המלכות", (הערה 81 בשיחת י"ז תמוז נדחה), ושוב, באריכות גדולה בשבת פ' ויגש תשנ"ב:

"מבלי הבט על התוקף של צדיקים ויהודים בכל הדורות – היו בכל הדורות הגבלות מבחוץ, מצד אומות העולם וגזירותיהם על ישראל ר"ל היל"ת, שלא תמיד איפשרו לבנ"י להתנהג עם כל התוקף והבעה"ב'תיות. משא"כ בדורנו זה ובזמננו זה, רואים בפועל שלא קיימים הבלבולים שבעבר, ואוה"ע מאפשרים לבנ"י להתנהג כרצונם, ולכן אין הדבר תלוי אלא ברצונם של בני ישראל".

שלושה תנאים לביטול

כדי להגיע לביטול הצומות בימות המשיח, צריכים להתקיים שלושה תנאים: בשביל שיהיו ימות המשיח צריך א. תשובה שמביאה את המשיח; ב. משיח שהתגלה ופועל בעולם; ג. ביטול גזרת המלכות. כאשר קיימים תנאים אלה, (אפילו לפני בניין ביהמ"ק), מגיע לכאורה הזמן של ביטול התעניות לפני ההתהפכות שלהם לששון ולשמחה.

דרגות התשובה

הרבי שליט"א מלך המשיח אומר שזה קשור גם לדרגות התשובה. תשובה שמביאה את המשיח ואת ימות המשיח, אבל הופכת את הזדונות רק לשגגות בדרגה של "אתכפיא", ועדיין זו לא גאולה אמיתית ושלמה, והצומות אז רק מתבטלים.

דרגת התשובה היותר עמוקה שמגיעה אחר כך, שהתשובה היא בדרגה שהופכת את הזדונות לזכיות, ואז זה "אתהפכא", והצומות מתהפכים לששון ולשמחה.

לפי שיחות הרבי שליט"א מלך המשיח, דרגת התשובה של זדונות נהפכים לזכיות קשור לירידת בית המקדש מלמעלה, תחיית המתים, ורוח הטומאה אעביר מן הארץ. שאז, בוודאי, הצומות יתהפכו לששון ולשמחה.

מתי מתחילים ימות המשיח

רש"י על הגמרא[3], וכן רמב"ן, הטור, והבית יוסף, אומרים שהשלום העולמי המוחלט לעניין הצומות שיתהפכו להיות ימי ששון ולשמחה, הוא בית המקדש. אבל ימות המשיח מתחילים לפני כן, על ידי המלך המשיח, בשלב שהוא מתגלה ופועל בעולם על מנת לבנות את בית המקדש.

בלקוטי שיחות חלק ט"ו אומר הרבי שליט"א מלך המשיח שביטול הצומות יהיה בזמן השלום, ומיד אחריו תבוא הפיכתם לששון ולשמחה.

בשיחות שאחר כך, החל מהפעם הראשונה של דברי כיבושין - עשירי בטבת תשל"ח, אומר הרבי שהצומות יבטלו בימות המשיח בזמן ש"אין שלום ואין היפך השלום", כאשר הזדונות נהפכים לשגגות[4].

משך השנים הרבי שליט"א מלך המשיח מבאר נקודה זו בכמה שיחות ודיבורים, ובי"ז תמוז תנש"א, מסכם את העניין, ומשמע משם, שכעת מתקיימים התנאים לביטול ד' התעניות, כי:

א. עשו תשובה. ב. משיח הגיע. ג. בטלה גזרת המלכות. ולמרות שעדיין "אין שלום", (אין ביהמ"ק), אבל גם "אין גזרת המלכות",[5] ואז "רצו .. אין מתענין".

הפוסקים שלא פסקו לימות המשיח

אמנם, לפי הרמב"ן, ריטב"א, טור, שולחן ערוך ועוד, מובאת מסקנת חז"ל (לזמן שלפני ימות המשיח) שחייבים להמשיך לצום למרות שאין שמד[6]. אבל כאשר נמצאים בימות המשיח מדברים הרי על "ביטול", ולא על הפיכה, והרי לדידם של פוסקים אלו אין כלל מציאות של "ביטול" הצומות, שזה כתוב רק ברמב"ם, כי הם לא פסקו לימות המשיח, והרמב"ם כן[7].

חלק בלתי נפרד מבשורת הגאולה היא ביטול גזרת המלכות ע"י הרבי שליט"א מלך המשיח שהתחיל עם ביטול הקומוניזם[8], ותיאור מצב ביטול גזרת המלכות בכל העולם באריכות בשבת פ' ויגש תשנ"ב, כולל תשובות ופתקים לבודדים בדרום אפריקה ובברית המועצות בנוגע לביטחון במצב וכו', ואכ"מ להאריך בדבר הפשוט.

והרי בטוחים בוודאות של תורה שהשמד לא יחזור. אמנם "אין שלום", בית המקדש לא נבנה, עדיין אין את "רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ועדיין אין את "בלע המות לנצח", שאז הצומות יתהפכו לששון ולשמחה. אבל כן הגענו (ע"י התשובה) למצב שאליו התאוו חכמים ונביאים, "כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן"[9], "לא כדי שישלטו על העולם . . אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל"[10] מלימוד התורה וקיום מצוות.

אפשר להיות צדיק של התניא

כאשר הרבי שליט"א מלך המשיח אומר[11] שאפשרי כיום להיות "צדיק של התניא", למי שרק רוצה, כלומר שכל האפשרויות פתוחות. תמיד היו מניעות פנימיות לקיום תורה ומצוות מצד היצר הרע, וזה עדיין לא התבטל עד ש"את רוה הטומאה אעביר מן הארץ". (ובשביל המלחמה הזו הנשמה יורדת למטה).

יהודי שלומד תורה ומקיים מצוה, בגלל האמונה והרצון שלו נתנו לו את הזכות לקיים, והסירו ממנו את המניעה לקיים, ועצם קיום המצוה הוא השכר, כפי שכתוב בתניא ש"שכר מצוה היא המצוה עצמה". וזה תמיד לא קל, ויש בזה נסיונות וכו'. אבל כעת, ההגבלות / ניסיונות כבר לא מצד "גזרת המלכות". ואת זה פעלו (רבותינו נשיאינו ובעיקר) הרבי שליט"א מלך המשיח ע"י ביטול הקומוניזם, וזו אחת הסיבות שהוא המשיח, ואלו הם "ימות המשיח בהם נמצאים עכשיו"[12].

התנאים לביטול מתקיימים

המורם מהאמור לעיל, שדווקא במצב זה שאנו נמצאים בו, ימות המשיח במצב של "אין שלום ואין גזרת המלכות", מתקיימים ג' התנאים לביטול הצומות לפני הפיכתם לששון ולשמחה. משך עשרות שנים מאז שנת תשל"ח, הרבי שליט"א מלך המשיח משקיע בנושא שעות רבות בשיחות וכו', ועד שמסכם את הענין לפני יותר משלושים שנה, בשבת טו"ב תמוז תנש"א שלכאורה מתקיימים התנאים הבסיסיים לביטול ד' התעניות לפני הפיכתם לששון ולשמחה בירידת בית המקדש.

תשעה באב שחל בשבת

בשיחת י"ז (טו"ב) תמוז תנש"א יש עוד חידוש הלכתי "ענק" בנוגע לביטול הצומות, והוא הקישור בין "רצו . . אין מתענין"[13], לדחיה של תשעה באב. בשיחה אחרת, אומר הרבי שליט"א מלך המשיח, שרבי יהודה הנשיא רצה לבטל את הצומות רק כאשר י"ז תמוז ותשעה באב חלו בשבת֫[14].

בתחילת שיחת י"ז תמוז, מקשר הרבי שליט"א מלך המשיח את ביטול התעניות בימות המשיח (כנ"ל, במצב של "אין שלום ואין גזרת המלכות"), ל"דחיה של ימות המשיח". דהיינו, שתחילת ביטול התעניות, להפוך את ימי הצום ל"ימים רגילים" - בימות המשיח - יתכן רק בשנים בהם י"ז תמוז ותשעה באב חלים בשבת:

(בסעיף א) "ועד להדחי' שבימות המשיח, כפס"ד הרמב"ם ש"כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח",

דהיינו, הדחיה של (י"ז תמוז ו)תשעה באב בימות המשיח, היא הגורם המקדים לביטולם והפיכתם לימים רגילים. וזו היתה הקביעות בשנת תנש"א בעת אמירת השיחה.

באותיות הרב:

לסיכום, באותיות הרב שהתנאים לביטול התעניות קיימים: עשו תשובה, (ולכן) משיח התגלה, וזה הזמן לביטול בימות המשיח במצב של אין שלום ואין גזרת המלכות:

בסעיף א: "דחיית התענית מפני יום השבת היא (לא רק דחי' ליום אחר, אלא גם ובעיקר) נתינת־כח לדחייתו וביטולו מכל וכל" . . ועד להדחי' שבימות המשיח[1], כפס"ד הרמב"ם[2] ש"כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח".

לענין התשובה שמביאה את המשיח: (בסעיף ז): "כבר סיימו גם "צחצוח הכפתורים", וצריכים רק לעמוד הכן ("עמדו הכן כולכם") לקבל פני משיח צדקנו . . בודאי ובודאי ללא כל ספק וספק ספיקא שכבר הגיע זמן הגאולה, ובלשון חז"ל "כלו כל הקיצין" וגם ענין התשובה (כהמשך המאמר "ואין הדבר תלוי אלא בתשובה") הי' כבר בשלימות, כולל גם השלימות ד"משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא"

לענין המשיח שבא (ע"י התשובה) (בסעיף ח): .."כבר ראו בפועל "נפלאות" המעידים שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו", ועד ל"שעה שמלך המשיח בא . . והוא משמיע להם לישראל ענוים הגיע זמן גאולתם" (כדברי הילקוט שמעוני[1]), ועד להכרזה ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", שכבר בא"

לענין בטלה גזרת המלכות ע"י המשיח: (בסעיף ז): שעי"ז באים להעילוי והשלימות דגאולה האמיתית והשלימה(81) . ובהערה: ויש לומר, שענין זה מודגש במיוחד בשנים האחרונות שבטלה "גזירת המלכות" שהיתה במדינה ההיא בנוגע להפצת היהדות והמעיינות חוצה, ע"ד ובדוגמת דברי הגמרא "אין גזירת המלכות . . רצו אין מתענין", כנ"ל בפנים.

לענין בטלה גזרת המלכות בהרחבה: שבת ויגש תשנ"ב: מבלי הבט על התוקף של יהודה בזמנו ושל מרדכי בזמנו ושל צדיקים ויהודים בכל הדורות – היו בכל הדורות הגבלות מבחוץ, מצד אוה"ע וגזירותיהם על ישראל ר"ל היל"ת, שלא תמיד איפשרו לבנ"י להתנהג עם כל התוקף והבעה"ב'תיות. משא"כ בדורנו זה ובזמננו זה, רואים בפועל שלא קיימים הבלבולים שבעבר, ואוה"ע מאפשרים לבנ"י להתנהג כרצונם, ולכן אין הדבר תלוי אלא ברצונם של בני ישראל . . ובשנים האחרונות רואים כיצד גם במדינות שהיו קודם כמה הגבלות כו', נתבטלו הגבלות אלו .. אלא יתירה מזו – הממשלות של אוה"ע מסייעות בזה . . שהעולם – לא רק בנ"י אלא אף אוה"ע – הוא כלי לקבל ענינים של יהדות, תורה ומצוות, ובנוגע לאוה"ע – שבע מצוות בני נח.

מקורות נוספים: בכתבה ובקישורים



[1] לקוטי שיחות כרך ט"ו ע' 418 הערה 59

[2] לשון הרבי שליט"א מלך המשיח בהסבר מהם "ימים רגילים", ח' אייר תשמ"ח, מההקלטה.

[3] ר"ה יח ב, "דתלינן בבניין - ע"י החורבן הוקבעו לצום, וע"י הבניין הוקבעו ליו"ט".

[4] אור לעשירי בטבת תשל"ח, תמליל השיחה, (לא מוגה): "שלכתחילה ניתנו "מי הצומות האלו", כדי שאחר כך הם יבטלו, ולא רק יבטלו, שעל כל פנים שכבר היה הרי מעין זה בזמן שהיה "לא שלום" ולא "היפך השלום", אלא עוד יותר, "יהפכו לששון ולשמחה ולימים טובים." נוסף על הביאור שזה גופא עוזר בעשיית התשובה, מכיון שיש לו את ההבטחה שהתשובה שהוא עושה היא לא רק שיהיה שזדונות נעשו לו כשגגות - על כל פנים לא ענין של טוב אמיתי. -ואז צריך לגרום מידה כנגד מידה - שהצומות יהיו בטלים".

[5] והשמד לא יחזור, כי אלו ימות המשיח. ובזה בטל טעם הב"י שמסכם את הדין שחייבים להמשיך ולצום עד שיבנה בית המקדש מהטעם "שמא יחזור השמד", ויש לומר שבימות המשיח הצומות בטלים לפי הרמב"ם, כי יודעים שהשמד לא יחזור.

[6] ראה גם במקורות ללקו"ש חט"ו הע' 43 בנוגע האם צמו בבית שני (רמב"ם, תשב"ץ, שו"ת שו"מ), וריטב"א, ואכ"מ.

[7] ראה לקו"ש חט"ו ע' 412 הערה 60.

[8] ראה הערה 81 בדבר מלכות טו"ב תמוז, בקשר לכתוב בגוף השיחה.

[9] רמב"ם הל' תשובה ט, ב.

[10] שם הל' מלכים יב, ד.

[11] שבת פ' אמור ו' אייר. (התו' תנש"א כרך ג' ע' 227).

[12] יחידות כ' כסלו תשנ"ב, מוגה.

[13] שנוגע רק לג' תעניות - י"ז תמוז, ג' תשרי ועשירי בטבת)

[14] לפי הדעה (תשב"ץ) ש-ד' התעניות כבר נהפכו לששון ולשמחה ב(תקופה מסויימת בזמן) בית המקדש השני, ואחרי חורבן בית המקדש השני, ממשיכים לצום בגלל "הצרות שארעו" בתאריכים אלו, בגלל שהתאריכים האלו מוזכרים "בקבלה", (בנבואת יחזקאל). ד' התעניות נקבעו אמנם על תאריכי חורבן ביהמ"ק הראשון, אבל אחרי שנבנה ביהמ"ק השני, ונחרב, ממשיכים לצום באותם תאריכים מטעם אחר: "בגלל הצרות" (רמב"ם הל' תעניות, ה, ב), דהיינו גם בגלל חורבן ביהמ"ק, (אבל זו לא הסיבה העיקרית, ולא היחידה). ובגלל שהתאריכים האלו מוזכרים "בקבלה", זו אחת הסיבות שחז"ל לא ביטלו אותם, כפי שביטלו צומות אחרים שהיו נהוגים מאות שנים, ונכתבו בסוף מגילת תענית (רש"י ר"ה י"ח ב ד"ה "והנך נמי"). וכאשר הצום נדחה (בגלל השבת), התאריך שאליו נדחה הצום הוא כבר לא התאריך ש""בקבלה", במילא לא חייבים לצום, וניתן "לדחות לגמרי", כלומר לבטל את התענית שלא יצומו גם ביום ראשון שאליו נדחה הצום, כפי שרצה רבי יהודה הנשיא, (ורש"י אומר "לאותה שנה"), כו', ואכ"מ.

חודש ניסן • פרשת הנשיאים: היום העשירי

הערות אנ"ש והתמימים על ההנהגה לומר "יחי" לפני "מודה"

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...