• ב"ה ימות המשיח!
  • י"א ניסן התשפ"ד (19.04.2024) פרשת מצורע

תקיפות יהודית | סיכום דבר מלכות ויגש

יהודי עלול לפעמים לטעות ולחשוב כי אם הבורא שלח אותו לעובדו בעולם, הוא לא יכול להימצא בתוך הגבלות וגדרי העולם ובו זמנית להרגיש לא מוגבל. אך חידושו של יהודה היה, כי אין להתחשב בגדרי העולם. גם עמוק בתוך העולם המוגבל, כאשר על הפרק עומד רצון ה' - כל הגבולות נפרצים! • נקודות משיחת ה"דבר מלכות" ויגש בשפה פשוטה ובהירה
תקיפות יהודית | סיכום דבר מלכות ויגש
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

בפרשתנו - 'ויגש', מסופר על פגישתם הדרמטית של יוסף ואחיו כשבמרכזה - הגשתו של יהודה ליוסף והשיח שהתקיים ביניהם.

ההפטרה - גם היא, מספרת על איחוד שעתיד להיעשות בין יהודה ליוסף, כחלק מתהליך של קיבוץ נדחי ישראל בגאולה העתידה.

בנבואה שבהפטרה, מבטיח הנביא כי דוד דוד מזרע יהודה יהיה המלך הנצחי, ובעצם, בתקופה זו מובטחת עליונות ליהודה על יוסף. ובפרשה? לא כל כך ברור.

מצד אחד נראה, כי יוסף הוא השליט. משנה למלך מצרים, וזה אשר על פיו יישק כל דבר. יהודה עומד לכאורה מן הצד השני של המתרס, הצד החלש והנצרך. עליו להתחנן ולהפציר עד שיוסף יענה לבקשתו.

אך מן הצד השני נראה כי אדרבה, דווקא בגשתו ליוסף, מבטא יהודה תוקף וגבורה מופלאים. יהודה לא נרתע מלגשת אל יוסף אפילו בלא ליטול את רשותו, ומדבר איתו קשות, עד כדי כך שעליו לבקש מיוסף שלא יכעס. גישה זו של יהודה, היוותה עבורו סכנה קיומית - ביודעו איך הוא עלול להיענש על התנהגותו כלפי המשנה למלך מצרים!

אז מי בראש? יהודה או יוסף?

יהודה ויוסף מסמלים שני סוגים של תוקף. מהם, ילמד יהודי המנסה לעבוד את ה' תחת מגבלות הגלות, ויבחר באחד משתי האופנים האפשריים כיצד להתמודד עם העולם:

באופן הראשון, יהודי עובד את ה' מתוך מדידות הבריאה, חוקי הטבע ואורחות החיים. הוא מקיים מצוות וממלא את רצון ה', אך על פי גדרי העולם ואפילו תחת עול ומסגרת חוקי מדינתו.

באופן השני, היהודי עומד במעמד ומצב נפשי שלמעלה לגמרי מהגבלות העולם וגדרו. היהודי חש כי אין דבר המסוגל למנעו מעבודת ה' וקיום רצונו, ועל כן הוא מתנהג בתוקף גדול בכל דבר הנוגע ליהדותו, עד כדי יכולתו לשנות חוקים אשר אינם מתאימים לרצון הבורא.

היכולת לקיים את רצון ה' למרות ועל אף הגבלות העולם, תלויה  ברמת הקשר של יהודי עם בוראו.

שני רצונות ישנם: רצון ה' ורצון העולם. כפי שאנו מוצאים בסיפור המגילה: רצונו של מרדכי היהודי הברוך, לעומת רצונו של המן הארור. על אף הניגודיות ביניהם, עורך אחשוורוש סעודה - "כרצון איש ואיש": הן בהתאם לרצון מרדכי והן בהתאם לרצון המן.

'המלך אחשוורוש' נמשל לקדוש ברוך הוא, וזו הסיבה היחידה לכך שאכן מתאפשר חיבור זה של שני ההפכים. כשכבולים בגדרי העולם, לעולם לא ייתכן חיבור כזה; אך מצד עצמותו של הקב"ה שלמעלה מהעולם, כפי שיתגלה בגאולה, ניתן לחבר את שתי הקצוות הנוגדות. להימצא בשתי הרגליים בתוך העולם - כרצונו של המן, אך לא להרגיש לרגע משועבדים לו - כרצונו של מרדכי.

יהודי עלול לפעמים לטעות ולחשוב כי אם הבורא שלח אותו לעובדו בעולם, הוא לא יכול להימצא בתוך הגבלות וגדרי העולם ובו זמנית להרגיש לא מוגבל. אך חידושו של יהודה היה, כי אין להתחשב בגדרי העולם. גם עמוק בתוך העולם המוגבל, כאשר על הפרק עומד רצון ה' - כל הגבולות נפרצים!

על פי זה מובנת מעלתו של יהודה על יוסף, הן בפרשתנו והן בהפטרה. מובן גם מדוע דווקא בעקבות נחישותו של יהודה קיבלו בני ישראל, בסיוע יוסף, את "מיטב הארץ" בגשם וברוח.

כיום, רואים בבירור היאך במדינות כולם מתבטלים בזה אחר זה הגבלות הדת, ויהודים יכולים לקיים תורה ומצוות בגאון, ולהשפיע גם על האומות בכיוון זה.

העם היהודי עומד כבר מוכן להיגאל. משיח עומד להגיע. בדורנו זכינו לסיוע הן מנשיא הדור, 'יוסף שבדור', והן ממשיח שמזרע יהודה.

מה שנדרש מאיתנו הוא לגלות את ה'יהודה' שבנו, את אותו התוקף-היהודי-הנצחי - לחבר את התוקף היהודי, עם העולם וגדריו. להבין, כי העולם עצמו, מסוגל כעת להכיל את ואף להוות כלי לעבודתם של ישראל.

דבר מלכות ויגש: מהי ההוראה הנצחית שמביאה את הגאולה האמיתית והשלמה?

אנא נסיב מלכא | חלקי הוי' אמרה נפשי

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...