• ב"ה ימות המשיח!
  • כ' אב התשפ"ב (17.08.2022) פרשת ואתחנן

דבר מלכות חיי שרה: נשמתו בי

נשמתו בי. בשיחות דבר מלכות וירא, חיי שרה, ותולדות, הגילוי של "עצמות ומהות כפי שמלובש בגוף" כו', נמצא במרכז, ואין שם על לב.
דבר מלכות חיי שרה: נשמתו בי
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

דבר מלכות חיי שרה: נשמתו בי

"נשמתו בי": בשיחות דבר מלכות וירא, חיי שרה, ותולדות, הגילוי של "עצמות ומהות כפי שמלובש בגוף" כו', נמצא במרכז, ואין שם על לב.

פרשת "וירא" אצל רבותינו נשיאינו החל ממאמרי אדמוה"ז מבטאת את גילוי עצמות הוי' בגוף גשמי, "בהתיישבות", ללא התפעלות, כמו אצל אברהם אבינו שמקבל פני השכינה "כחום היום", במצב שהוא "יושב", ולא כמו בהתגלות אליו בברית בין הבתרים ש"אימה חשכה גדולה נופלת עליו".  

למה? בגלל הברית, ש"בריתי בבשרכם", הקשר העצמותי חדר בבשר.

בשנת תשנ"ב, מגיע הרבי שליט"א מלך המשיח לגילוי חדש של גילוי עצמות, עוד "דרגה" (אם ניתן לבטא כך), ש"משיח נמצא והתגלה".

ואולי יש לומר, שבשיחות הדבר מלכות בהמשך:  חיי שרה, ותולדות, גילוי זה של עצמות ומהות מלובש בגוף כו', נמצא במרכז הדבר מלכות, ואין שם על לב.

ובהקדים:

בשיחות הרבי שליט"א מלך המשיח משנות היו"דים מופיעים הרבה פעמים ביטויים עצמותיים שקשה להסבירם "בחוץ", (ולפעמים גם "בפנים", וד"ל...) כמו על מאמר הזוהר "מאן פני האדון הוי' דא רשב"י" לגבי הרבי הקודם, ה"בלי ערך  בין רשב"י לשאר התנאים כמו הבלי ערך בין בורא לנברא",  "נשמתו בי", ההערה 81  בדבר מלכות וירא המבהילה לגמרי שנאמרת בניחותא לגבי הרבי הרש"ב שכאשר לומד לקו"ת, נהיה אצלו "ידעתיו הויתיו",  כולל ההתבטאות המוקלטת בניגון "צמאה" ח"י אלול תשל"א "כן בקודש חזיתיך לראות "- "נפשי וכבודי". והרי, ישנו הכלל של "דין וחשבון" ש"הוא פסק על עצמו", במאמר "ואתה תצוה" הערה 40, במילא, כל הביטויים האלה שבגלוי מופנים לרבי הקודם, הם על הרבי שליט"א מלך המשיח - בעצמותו.

ואולי יש לומר, שביטויים האלה מקבלים הסבר עמוק ורחב בשיחות הדבר מלכות וירא, חיי שרה ותולדות, לקראת גילוי העצמות בגאולה האמיתית והשלמה, כי ימות המשיח הם ה"העכסטע צייט", זמן, ובמילא מקום, לגלות ענינים שמעל לזמן ומקום – שמתלבשים בגדרי מקום וזמן. (כי אם עצמות לא יכול לבוא בגילוי, הרי זה לא עצמות).

= = = = =

באחד הויכוחים של המשכיל שטערן עם הצמח צדק, מופיע הסיפור הזה:

"וישאל המשכיל שטערן: הקב״ה הוא כל יכול, ולמה לא ברא עוד בורא? ויאמר לו כ"ק אדמו"ר הצ"צ: בודאי ברא, שנאמר "ויקרא לו א־ל אלקי ישראל׳, ואמרו חז״ל: הקב״ה קראו ליעקב א־ל. ואתה בשכלך לא תבין את זאת".

= = = = =

 בדבר מלכות וירא, בסיום:

 "מראה באצבעו ואומר זה״. "הנה זה (המלך המשיח) בא״, והנה כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו ("הקיצו ורננו שוכני עפר"), ו״הנה אלקינו זה גו׳ זה הוי׳ קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו".

ניתן לחלק את הביטוי לשלושה חלקים:

א.  על מלך המשיח: "מראה באצבעו ואומר זה״. "הנה זה (המלך המשיח) בא״

ב.  על הרבי הקודם: והנה כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו ("הקיצו ורננו שוכני עפר")

ג.  על הקב"ה: ו״הנה אלקינו זה גו׳ זה הוי׳ קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו".

אם זה ביטוי אחד על הרבי הקודם, אז גם "הנה אלוקינו זה" כו'. ואם אלה ביטויים נפרדים, אז המלך המשיח הוא לא הרבי הקודם. ואם כך, מדוע מספר שורות לפני כן כתוב: " וע״פ הודעת כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו, משיח שבדורנו"?!

ואם כן, ממ"נ, לא ניתן לחלק, והרי זו התאחדות מלאה ומושלמת עם עצמו"ה הקב"ה.

= = = =

בדבר מלכות חיי שרה:

"ואד יעלה מן הארץ", שדוקא "מן הארץ" (ב״ן), נשמה בגוף. נעשה מהחומריות גשמיות, ומהגשמיות נעשה "אד" (יסוד האוויר, היסוד הדק ביותר), שהוא "יעלה" מלמטה למעלה, עוד יותר למעלה מ״ורוח אלקים מרחפת על פני המים", ״זה רוחו של מלך המשיח״ — מאחר שנפעל התחי׳ בתור נשמתו דכ״ק מו״ח אדמו״ר בפועל ממש, כנשמה בגוף (ולא רק כפי שהוא "רוח אלקים מרחפת על פני המים").

 והרבי שליט"א מלך המשיח מפנה שם בהערה 99 לבראשית רבה ב, ד, ושוב, בראשית רבה – ח, א. (לא נמצא ב"פיענוחים"!)

 בראשית רבה ב, ד: "ורוח אלהים מרחפת זה רוחו של מלך המשיח היאך מה דאת אמר (ישעיה יא) ונחה עליו רוח ה' ".

 בראשית רבה ח, א: "ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו .. ורוח אלהים מרחפת על פני המים זו רוחו של מלך המשיח היך מה דאת אמר (ישעיה יא) ונחה עליו רוח ה' ".

בגמרא, סנהדרין צ"ח בסוגיה על שמו של משיח: "לָא אִיבְרִי עָלְמָא, אֶלָּא .. לַמָּשִׁיחַ". דהיינו, יצירת אדם הראשון היא התחלת יצירתו של מלך המשיח, שמגיע לתכליתו למעלה מ-מא"ד נעלה מאדם, דוד, ומשה שמוזכרים שם, שהעולם נברא בשבילם, אבל מובאים שם כדי שנבין שהעולם נברא לא בשבילם, אלא למשיח. כמו שמופיע במאמרי חסידות "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד .. למעלה מהאבות, אדם, (משה) ודוד, דאדם הוא ר"ת אדם דוד משיח"

במילא מובן, שנפעל התחיה (דהיינו: בגדרי זמן ומקום), ולא רק כפי שרוחו מרחפת על פני המים, (לפני הבריאה, "לפני" בריאת זמן ומקום), אלא באופן של "נשמתו בי":

 וכאן צריך להסתכל על התוועדויות תיש"א חלק א' עמ' 326 "נשמתו בי":

 "בין הדברים אמר: לאחר הסתלקות כ״ק אדנ״ע אמר פעם כ״ק מו״ח אדמו״ר שאינו אומר אודות אביו "נשמתו עדן", שכן, לשם מה לומר "נשמתו עדן" כשנקל וטוב יותר לומר "נשמתו בי". (וסיים כ״ק אדמו״ר שליט״א:) כך גם על הרבי — אינני אומר "נשמתו עדן", אלא "נשמתו בי"!...

 וכך מופיע אותו ענין בדבר מלכות חיי שרה:

.. "שלח נא ביד תשלח", השליח שבדורנו — כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו — וכפי שהי׳ בדור שלפניו, שכ״ק מו״ח אדמו״ר נתאחד עם אביו, אשר הוא הי׳ בנו יחידו, כך שיש את השלימות של כל "שבעת קני המנורה", כל השבע דורות".

אם כן, התאחדות נשמות רבותינו נשיאינו בגופו של הרבי שליט"א מלך המשיח, שהוא תכלית בריאת העולם, "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" כו', שבזמן: (חורף תשנ"ב), מקום: (770 ברוקלין ניו יורק) מתלבש בגוף גשמי וחומרי. ובמילא אז גם הזמן והמקום להוציא את קונטרס בית רבינו שבבל.

 = = = = =

ומה הוא ענינו של עצמות ומהות שאינו מוגדר כו', וביחד עם זה מתלבש בגוף גשמי וחומרי): זה מופיע בדבר מלכות הבא, פ' תולדות, בסעיף י' אחרי כל האריכות שם שהקב"ה אין לו תואר וגדר ומעלה ואי אפשר לומר עליו כלום חוץ מ"מצוי" (=הרמב"ם  "שיש שם מצוי ראשון" כו'. ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי" כו', ראה בהדרן הראשון על הרמב"ם),

 - ש"זהו אמיתת ענינו של משיח" .. וזהו אמיתת הענין דביאת המשיח, שהעצם דישראל הוא בהתגלות בפועל ממש. (בסעיף י').

-  מה הענין? - התגלות התאחדות מוחלטת ושלמה של בורא ונברא בגוף חי נשמה בגוף בגדרי עוה"ז התחתון כו', בזמן (ומקום). (שגם הם נבראו, אבל "אחר כך").

= = = = =

ואולי מתאים לסיים בסיפור של אדמו"ר הזקן עם נכדו הצ"צ, "איפה סבא", ועד שהילד עשה כאילו נתפסה ידו בדלת, וכשאדמור הזקן הסתובב אליו, על הפניה הזו אמר הילד "הנה סבא".

וזה סיפור שאי אפשר להוסיף עליו מילים להסבר, וההסבר עצמו הוא רק באופן השלילה, שאי אפשר להסביר אותו. כי אי אפשר להסביר עצמות ומהות באותיות, רק באופן של בקשה תביעה וזעקה: - "רבי תתגלה"!!

וביחד עם זה, היות שהרבי שליט"א מלך המשיח "שם על השולחן" את כל הענינים, כולל הענין הפנימי הזה, לכן אולי יש לומר שהיות שנמצאים בימות המשיח, ואז הביטוי בגמרא (בבא בתרא ע"ה ב)  "נקראו על שמו של הקב"ה  .. משיח ..  עתידין צדיקים שאומרים לפניהן קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה" .   כבר הרבה יותר קרוב אלינו מאשר "לעתיד לבוא", וכבר התגלה (זמן ומקום), ובפשיטות. 

ונבקש מהקוראים להעיר בזה.

= = = = =

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

 

פרשת השבוע כי תבוא • השיעור השבועי בדבר מלכות עם הרב זמרוני ציק

כשהאו"ם מתחיל לעשות את תפקידו

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...