• ב"ה ימות המשיח!
  • כ' אב התשפ"ב (17.08.2022) פרשת ואתחנן

דבר מלכות שופטים - הפוך מהרמב"ם?!

הרמב"ם סובר שאין בין ימות המשיח לעולם הזה אלא שעבוד מלכיות בלבד, ועולם כמנהגו נוהג, וגם המשיח (בר כוזיבא) עצמו - לא היה נביא, וחכמים לא דרשו ממנו אות בשביל להיות משיח. אז מדוע הרבי שליט"א מלך המשיח מביא בפרשת שופטים – (מאגרת תימן), את כל הסיפור של חזרת הנבואה שהיא הקדמת משיח?
דבר מלכות שופטים - הפוך מהרמב"ם?!
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

 דבר מלכות שופטים - הפוך מהרמב"ם?!

הרמב"ם סובר שאין בין ימות המשיח לעולם הזה אלא שעבוד מלכיות בלבד, ועולם כמנהגו נוהג, וגם המשיח (בר כוזיבא) עצמו - לא היה נביא, וחכמים לא דרשו ממנו אות בשביל להיות משיח. אז מדוע הרבי שליט"א מלך המשיח מביא בפרשת שופטים – (מאגרת תימן), את כל הענין של חזרת הנבואה שהיא הקדמת משיח?

הרב טוביה דורון

 הרבי שליט"א מלך המשיח אומר בדבר מלכות שופטים ש"חזרה הנבואה לישראל", והיא "הקדמת משיח", ולשון הנבואה שאומר המשיח קודם התגלותו היא "לאלתר לגאולה והנה זה (משיח) בא".

לכאורה בשיחות קודמות על גדרי המשיח, הרבי שליט"א מלך המשיח מסביר ברמב"ם הפוך ממש, שהרמב"ם פוסק להלכה ש"אין בין ימות המשיח לעולם הזה אלא שעבוד מלכיות (ומדגיש:) - בלבד", ו"עולם כמנהגו נוהג", וגם לגבי המשיח (בר כוזיבא) עצמו: לא רק שלא היה נביא, אדרבה, לפי הרמב"ם חכמים לא דרשו ממנו לא אות ולא מופת בשביל להיות משיח, (והרמב"ם מתעלם מהגמרא שחכמים בחנו את בר כוזיבא אי דמורח ודאין, וכשראו שלא – "קטלוהו"). והרבי שליט"א מלך המשיח מסביר באריכות מדוע ממלך המשיח לא נדרש שיהיה אפילו בעל רוח הקודש ("דמורח ודאין" (בשלב זה של תחילת עמידתו כמשיח)), קל וחומר שלא נדרש ממנו להיות נביא.

גדרי המשיח אינם כוללים רוח הקודש.

הרבי שליט"א מלך המשיח מסביר באותן שיחות באריכות שתפקיד המשיח הוא להילחם ולנצח את האויבים שמסביב כדי להחזיר את המלכות לישראל ולבנות ביהמ"ק, והתנאי לזה - רק שהוא יהיה מבית דוד, "הוגה בתורה ומצוות כדוד אביו", תפקידו הוא ללמד תורה באופן של "יכוף כל ישראל", ואחר כך לנצח את כל האויבים שמסביב  (כדי שיוכל) "לבנות מקדש במקומו" כדי להחזיר עבודת הקרבנות, ולאחר מכן גם לקבץ נדחי ישראל (כי רק במצב שכל ישראל על אדמתם ניתן לחזור ולקדש יובלות), ועוד, להוסיף ג' ערי מקלט בארצות הקיני קניזי וקדמוני (שאומות העולם ימסרו לישראל מרצונן הטוב).

אבל בכל התפקידים האלה שהוא חייב לעשות, בהם נדרשת הנהגה חזקה ואמיתית של מלך על פי התורה, אין הכרח ברוח הקודש, ולכן לדעת הרמב"ם רוח הקודש בכלל לא שייכת לגדרי המלך המשיח.

ובהתאם לנ"ל, הרבי שליט"א מלך המשיח מסביר בדעת הרמב"ם מדוע הוא מתעלם מהגמרא המספרת על חכמים שבחנו את בר כוזיבא האם יש לו רוח הקודש, וכשראו שאין לו - "קטלוהו", היות שלדעת הרמב"ם בשלב זה של עמידת המשיח, לא נצרך לתפקידו שיהיה לו רוח הקודש, ובוודאי שאינו צריך להיות נביא, ולכאורה, אם זה (רוח הקודש) לא נצרך, אז זה מיותר.

והרמב"ם מאריך, מפרט, ומדגיש שלא ביקשו ממנו (מבר כוזיבא) לא אות ולא מופת, וזו הדוגמה של הרמב"ם לגדרי המשיח, ומיד אחרי שמסביר את זה, מפרט בהלכה ד' את תפקידי המשיח - בחזקת משיח ועד משיח בוודאי, "ואם יעמוד מלך", כו', - הלכה לגבינו, שמוטל עלינו – בני ישראל - לחפש ולמצוא את מלך המשיח לפי הגדרים האלה, ואם נמצא איש בדומה למי שהיה ואיך שפעל בר כוזיבא, (ובהדגשת הרמב"ם שזה בלי רוח הקודש!!), זה הוא המשיח שצריך ללכת אחריו.

ומדוע אם כן הרבי שליט"א מלך המשיח מביא בפרשת שופטים – (גם בשם הרמב"ם, אבל מאגרת תימן, שזה לכאורה לא להלכה), את ענין חזרת הנבואה שהיא הקדמת משיח? ועוד שמציג את זה בשיחה כחלק מתהליך התגלות המשיח? לכאורה, היפך העניין!! ומה עוד, שזה קורה בתחילת עמידתו כמשיח? הרי זה לכאורה הפוך מכל אותם הסברים בשיחות מוגהות בהלכות מלכים שעל פי הרמב"ם המשיח אינו צריך רוח הקודש?!

מתיי תנוח רוח הקודש על המשיח?

אמנם, בפרק י"ב מהלכות מלכים בהלכה לפני האחרונה, אומר הרמב"ם שבסופו של התהליך, רק אז באותה תקופה כן תנוח על המשיח רוח הקודש, וזה כן יהיה הגדר שלו, כי תפקידו יהיה אז, אחרי אריכות הגלות והבילבול ביוחסין, לומר "ברוח הקודש שתנוח עליו" "זה כהן, וזה לוי", "ודוחה את שאינם (כהן או לוי) ל"ישראל", ובישראל גופא שאינם כהנים ולויים "מייחס ישראל לשבטיהם". ואחרי אריכות הגלות, צריך לזה רוח הקודש,

(וכבר "ראינו מופתים קולעים אל השערה" מסוג זה - אצל הרבי שליט"א מלך המשיח, פעם א' זה שאמר ליהודי לעלות לדוכן לברך, ומאז [הוא מייחס עצמו לכהן, ופעם א' שאמר ליהודי שחשב שהוא כהן לברר אצל אמו, והתברר שאינו כהן, וזה פלא גדול, היות שאלה ניסים ששייכים לסוג רוח הקודש של המשיח בתקופה שאחרי בניין ביהמ"ק וקיבוץ גלויות, "כשתתיישב ממלכתו תנוח עליו רוח הקודש ויושב מצרף ומטהר אומר זה כהן זה לוי ודוחה את שאינם לישראל"].

אבל לפי פשטות לשון הרמב"ם, רוח הקודש הזו תנוח על המשיח רק אחרי בניין ביהמ"ק, אחרי קיבוץ נדחי ישראל, "כשתתיישב ממלכתו", כלומר רק אחרי שכל העולם ראה שהוא משיח וודאי כי השלים את כל הפעולות, ורק אז תנוח עליו רוח הקודש. ומדוע הרבי שליט"א מלך המשיח מכריח בשיחה שהנבואה שנחה על המשיח צריכה להיות כהקדמה?! ולפני התגלותו כמשיח?!, ועוד, שהדברים מאגרת תימן (שאינם הלכה), עומדים בכאורה בניגוד ברור להלכה פסוקה ברמב"ם?

והרי לכאורה, הרבי שליט"א מלך המשיח מצרף בשיחה שני דברים כביכול לא קשורים: "חזרת הנבואה לישראל לפני ביאת משיח", (מאגרת תימן ולא מספר היד) ולפי הרמב"ם שם, אין זה מחייב שחזרת הנבואה תהיה במשיח עצמו[1], וכמו שמביא שם "ונבאו בניכם ובנותיכם", יכול להיות בכל אחד מישראל. ולזה הרבי שליט"א מלך המשיח מצרף הלכה ברמב"ם ששייכת לכאורה לתקופה יותר מאוחרת בימות המשיח, שרק כאשר הוא יהיה "משיח בוודאי", רק אז תנוח עליו רוח הקודש?

"זכו - אחישנה"!

ואולי יש לומר בפשטות, שזה תלוי במצב שאם "זכו -  אחישנה". אז (בזמן בר כוזיבא) - היה מצב שרח"ל "לא זכו", (לכן "נהרג בעוונות") אבל כעת: סיימו הכל, "חזרו בתשובה, ותשובה אמיתית", הפיצו המעיינות, ועוד יותר מזה, כי בנוסף, אפילו "הכפתורים כבר מצוחצחים" ועומדים הכל לקבל פני משיח צדקנו וכו'.

דהיינו, תנאי חז"ל לגאולה [=תשובה] התקיים במילואו, וגם תנאי הבעש"ט לגאולה [=הפצת המעיינות] גם הוא כבר התקיים במילואו (וכמו שזכיר בשיחה זו לגבי הדפסת התניא בכתב ברייל וכו'), ואם כך שאין שום עיכוב: לא מצד הקב"ה, ולא מצד בני ישראל, במילא ונמצאים במצב של "זכו - אחישנה",

ואמנם כך מסביר הרבי שליט"א מלך המשיח בשיחת אחרון של פסח תשמ"ח ("קיסר ופלגי קיסר") בהערה 76, שאם לא זכו אז זה יהיה כלשון הרמב"ם, ובאם זכו תהיה הגאולה בניסים גדולים, וגם הרמב"ם (בתשובות שלו) מסכים עם זה, כי נוסח ההלכה שכתב ביחד החזקה לגבי גדרי המשיח וביאתו (ובניין ביהמ"ק וכיו"ב) הוא המינימום ההכרחי לגאולה במצב של "לא זכו", אבל אדרבה גם הוא מסכים שאם יהיה נס ("זכו") - יהיה נס.

ולכן, היות ש"זכו", זו הסיבה שגם הרבי שליט"א מלך המשיח עצמו התגלה כנביא בעל רוח הקודש "דמורח ודאין" כהקדמה, בתחילת עמידתו  כמשיח עוד לפני הגאולה, על ידי שהראה אותות ומופתים גלויים (המלובשים בטבע, שאלה הניסים של "אראנו נפלאות" - יותר מאשר האותות ומופתים שאינם מלובשים בטבע וכו'), ואמר דברים שעתידים להיות בעולם וכו',

וכמו שמפרט בדבר מלכות (בסעיף יוד) שהסיבה לחזרת הנבואה ולהתגלותו כנביא (ועוד - מסוג משה רבינו, שזה הרבה יותר מאשר "סתם" רוח הקודש) היא: "החידוש של הדורות האחרונים .. ובפרט דדורנו זה .. כבר סיימו הכל".. (והתוצאה: יש נביא שיתגלה כמלך המשיח) .. "והנבואה העיקרית לדור זה" כו'.

אלה "יחסי הגומלין" בין העם והמלך, בין הדור השביעי, "הדור האחרון לגלות שהוא הדור הראשון לגאולה", שהמליך וממליך (הכריזו ומכריזים) "יחי המלך", "יחי המלך המשיח", "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", החתמות על פסקי דין "מסיני" שהוא המלך המשיח , פירסום זהותו כמשיח בתמונות ודגלים, והולך ומוסיף משך השנים גם ע"י התקשרות אליו ללא עוררין דרך עצותיו והדרכותיו באגרות קודש, ויש לומר שכל הנ"ל וכיו"ב נכללים ב-ג' מצוות שנצטוו ישראל בכניסתן לארץ, והראשונה והעיקרית "מצוות מינוי מלך" ובלשון הרבי שליט"א מלך המשיח (שאינו יכול לומר "קבלו מלכותי, כי זה העם צריך לעשות ואומר רק) -  "לקבל את פניו". כדי שיוכל למלא את תפקידו ולהושיע את העם.

בני ישראל קיבלו את הרבי שליט"א מלך ההמשיח כגואל האחרון, הדור כולו נמצא במצב של "זכו" היות שבני ישראל קיבלו את עצות הגואל הגואל אחרון שזיכה את הדור שקיבל ממנו והמליך אותו, (עשיתי כו', מעביר את הענין אליכם). "זכו", ולכן - אצל בני ישראל משתקף המצב הגאולתי של נשיא הדור, שהתפרסם ככנביא, וכל עניניו ש"הנשיא הוא הכל" משתקפים באנשי הדור, ועד לחיים נצחיים בלי הפסק בינתיים.

משיח בודאי

ואולי יש לומר שלכן, הוא כבר עכשיו משיח בוודאי, כי הרי הוא מתחילת עמידתו "דמורח ודאין", (ואין עליו את ההגבלה של חכמים (בגמרא) שחלקו על רבי עקיבא כו' ומתאים גם להשגת הראב"ד על הרבמ"ם משם) ומתחילת עמידתו מתקיימים בו גופא כל התנאים במשיח לעתיד (על דרך "מקום המקדש גופא לעתיד"), ולכן "מאחר שנודע שהוא נביא חייבים לשמוע בקולו טרם שייעשה אות", ואין מה לבחון את המשך מעשיו כמשיח (ואינו כמו בר כוזיבא רק "בחזקת", כי חכמים חששו ממנו שמא לא ישלים את תפקידו - בגלל החסרון ברוח הקודש), וכפי שמביא בדבר מלכות שאם יש לאחד את כל שלימויות והמעלות האלה שהתגלה כנביא, אז "אסור להרהר בנבואתו שמא אינו אמת", היות שהוא זה שבוודאי - בוודאות יבנה את ביהמ"ק (קונטרס בית רבינו שבבל!!), ויקבץ נדחי ישראל, (וכבר התחיל בזה ב(ביטול הקומוניזם ו)יציאת היהודים מ"מדינה ההיא"), לכן כבר עתה הוא "בוודאי".

ולכאורה זו לפחות אחת הכוונות העיקריות בהכרזה ש"חזרה הנבואה לישראל" שהיא "הקדמת משיח", - אצל המשיח בעצמו, ובתוכן הענין שלושה ענינים עיקריים:

א. נמצאים במצב של "זכו". ב. לכן הרבי שליט"א מלך המשיח הוא כבר עתה משיח בוודאי. ג. לשון הנבואה: (העצה של הנביא שאינו בא לחדש דברים בעולם היא) שהעולם צריך להתכונן ולהתרגל לגאולה, כי זה כבר כאן.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

דבר מלכות ואתחנן • הרב זמרוני ציק

כשהאו"ם מתחיל לעשות את תפקידו

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...