• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ג חשון התשפ"ה (14.11.2024) פרשת וירא

מדריך מלא: הסדר והזמנים של ראש השנה ב770 בית משיח תשפ״ה

לנמצאים ב770 בית משיח: אתר הגאולה מגיש מדריך מפורט של הסדר בימי ראש השנה, זמני התפילות והנהגות הרבי שליט"א מלך המשיח
מדריך מלא: הסדר והזמנים של ראש השנה ב770 בית משיח תשפ״ה
ערב ראש השנה אשתקד (צילום: נהוראי אדרי, אתר הגאולה)
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

“ליל “זכור הברית” היה ליל שימורים של הימים הנוראים. מאז היותי בן שש, אינני זוכר שבליל ערב ראש השנה ילכו לישון כמו בלילה רגיל, כל אחד לפי דרכו הכין את עצמו לערב ראש השנה הבא” (שיחת סעודת פורים ה'ת”ש)

כ”ט אלול, יום רביעי, ערב ראש השנה

יום הולדת אדמו”ר הצמח צדק 

“בעמדנו בסיום העבודה דחודש אלול ומתכוננים כבר לאמירת הסליחות בפעם הששית, הרי בודאי שכל הענינים הבלתי רצויים לא זו בלבד שלא נשאר מהם שום רושם, אלא אדרבה שנתהפכו לטוב ונעשו לא רק כזכיות אלא זכיות ממש. וכיון שכן, הרי עבודת התשובה עתה היא – לא כדי לפעול ענין של כפרה, באופן שאין מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין – דמאי קמ״ל?! לא זהו החידוש של עבודת התשובה שיהודי לא צריך לחשוש מפני יום הדין! . . ועוד זאת, שכיון שיהודי הוא בעל הבית על מציאות הזמן, הרי הוא פועל שתיכף ומיד נעשית גם החתימה וגמר חתימה טובה ופתקא טבא, ותיכף ומיד עורך הוא שמחת תורה . . ולא עוד אלא ביתר שאת וביתר עוז, דכיון שנערכת שלא בזמן הרגיל, הרי גם השמחה היא שלא בערך מכמו שהיא בזמן הרגיל”. (שיחת ליל כ”ז אלול תנש”א)

היום “מרבים בסליחות”, והם אורכות זמן רב מהרגיל. 

עם סיום תפילת שחרית נוהג כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א לערוך 'התרת נדרים' בפני עשרה מתירים היושבים על הספסלים המוכנים על קצה בימת התפילות מבעוד מועד. בחלק מהשנים הואיל כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א גם לומר שיחה קצרה בסיום הברכה.

לאחר צאתו של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א מבית הכנסת מתיישבים רבים מהציבור חבורות חבורות על מנת לומר את נוסח התרת נדרים. בשל סדר היום העמוס ישנם העורכים את סדר ה'התרת נדרים' כבר קודם תפילת שחרית.

מיד לאחר תפילת שחרית נסגר הזאל הגדול עבור סידורו לתפילות ראש השנה עד סמוך לכניסת החג לתפילת מנחה. יש לשים לב ולפנות את החפצים האישיים כולם מבית הכנסת על מנת למנוע עגמת נפש בחיפוש אחריהם בסיום החג...

הרבי מלך המשיח שליט”א יוצא לקבל פ”נים מהקהל בדרך כלל כעשרים דקות לאחר סיום תפילת שחרית.

קבלת הפ”נים מתקיימת בכניסה הראשית לבניין 770. יש להכין את הפ”נ מראש, להגיע בזמן (על מנת שלא לעכב את התור), לעבור במהירות ולמסור את הפ”נ בלבד. אין זה הזמן כעת לבקשת ברכות וכו' או למסירת ספרים וכדומה. 

על פי דברי כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א יש לתת את דמי הפ”נ בנפרד מהפ”נ עצמו. אחד מחברי ה”ועד המסדר” יאסוף את ה'דמי פ”נ' במקום התור.

מסירת הפ”נ הכללי תתקיים מיד בסיום התור של מסירת הפ”נים (לעתים מתקיימת מסירת הפ”נ הכללי לאחר תפילת מנחה). בעת מסירת הפ”נ הכללי נוכחים בתוך ה'הול' רק אברכים נשואים. לאחר מכן אומר הרבי מלך המשיח שליט”א שיחה קצרה.

את השעות הספורות שנותרו עד תפילת מנחה (שתתקיים לקראת כניסת החג בזאל הגדול) בהם 770 סגור ניתן לנצל עבור עשיית עוד 'מבצעים', כמו כן נוהגים בקבלת זהירות נוספת בער”ה. באם אתה זכאי לקבל בקבוק משקה – אל תשכח להכניס לפני שבת בקבוק “משקה” ולמלא פתק מיוחד אצל אחד מחברי ה”וועד המסדר”, על מנת שתוכל לקבלו מהרבי מלך המשיח שליט”א בשעת ההתוועדות של יום השבת.

“משעה אחת קודם תפילת מנחה של ער”ה עד תפילת ערבית במוצאי ר”ה, הנה כאו”א מכם ישקוד באמירת תהילים לילה ויום, כי בשני הימים האלו צריכים להזהר מדבורי חול עד הקצה האחרון . . ובכל רגע פנוי לאמר תהילים” (מכתב אדמו”ר הריי”צ י”ג אלול תרצ”ז)

כניסת החג: 18:16

ליל א' דראש השנה - ה'תשפ”ה

לפני רשימת סדר תפילות החג וכו' חשוב לדעת: 

א) בכניסתך לבית הכנסת לתפילות החג, בוודאי תבחין כי על רובם ככולם של ספסלי 770 מודבקות תויות ועליהן רשומים שמות. 

ובכן, גבאי בית הכנסת נוהגים להשכיר את מקומות הישיבה לימים הנוראים (דבר המקובל, אגב, כמעט בכל בית כנסת) לאברכים רבים תושבי השכונה להם חזקה רבת שנים על מקום זה בימים הנוראים, כששאר הציבור מצטופפים במעברים שנשארים בין הספסלים. 

מתוך התחשבות בקונה המקום ולמען הסדר הטוב – אל נא תתיישב במקום שבו מודבקת תווית (גם אם בעל המקום, באדיבותו, לא יבוא לתבוע את שלו, ובוודאי שאין מקום לטענה “אני יושב כאן מהצהריים” או טענה דומה לזו), וניתן למצוא מקום חילופי במעברים הרחבים של בית הכנסת. 

ב) כמו כן חשוב להבהיר שפעמים רבות הצפיפות הגדולה ביותר היא דווקא באזור הכניסה והמעברים, ובדרך כלל כמה מטרים בודדים משם הצפיפות פוחתת בהרבה.

בכלל, 770 מסודר במהלך ימי החג בצורה שונה מהרגיל: הספסלים מסודרים בצפיפות גבוהה יותר, בימת קריאת התורה נמצאת במיקום מעט שונה, ורוב מרכז 770 ריק מספסלים – מה שמפנה מקומות עמידה רבים.

ג) בחלק גדול מהשנים היה החלק המזרחי של הזאל הגדול, סמוך לארון קודש ולבימתו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א מיועד עבור הילדים ועבור עמוד השץ, כשהמקום מתוחם לכעין ריבוע על ידי שולחנות.

***

לתפילת ערבית נכנס כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א בשעה בה הכריזו הגבאים בסיום תפילת מנחה, כשבסמוך למקומו הק' מועמד שולחן מיוחד עליו מניח (בד”כ) את הספרים הנוספים אותם מביא לתפילה. תפילת ערבית נפתחת בכמה דקות המוקדשות לאמירת תהילים, ניגון “אבינו מלכינו” ולאחר מכן פותח החזן ב”שיר המעלות”. 

תפילה זו היא מהתפילות העמוסות ביותר בכל חודש תשרי, אך היא קצרה (ע”פ יחס) משאר התפילות.

עם סיום התפילה נוהג כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א לברך ממקומו את הקהל בברכת החג, ולאחר מכן נוהגים לברך אחד את השני “כתיבה וחתימה טובה” וברכת חסידים 'גוט יום טוב' ו'יחי המלך המשיח', ולאחר מכן כ”אופי' של אומה זו . . לובשים לבנים ומתעטפים לבנים . . ואוכלים ושותים ושמחים בראש השנה לפי שיודעים שהקב”ה יעשה להם נס”.

“החסידים, הרי גם בליל א' דראש השנה פלעגט מען א ריקוד – מעהר אף די קוארטירען” (שיחת אלול תרצ”ד)

בשני ימי החג, בשונה משבת קודש, מותר לטלטל, ומומלץ שלא להשאיר את המחזור ב־770, על מנת שלא יאבד וישמר לתפילות המחר.

א' תשרי, יום חמישי – יום א' דר”ה

נהגו רבים שלא לטעום דבר קודם שמיעת תקיעת שופר מפני חביבות המצווה, אך ידוע פסק דין הרבנים שב־770, בו הצפיפות רבה וישנו קושי רב להסתדר בתפילות היום ללא טעימה לפני, אפשר לאכול ולשתות קודם התפילה קודם שמיעת התקיעות.

תפילת שחרית בשעה 10:00. על גבי בימתו של הרבי מלך המשיח שליט”א, על אותו שולחן קטן המונח ליד ה'סטענדער', מונחים במהלך תפילת שחרית שקי הפ”נים שניתנו לרבי מלך המשיח שליט”א בערב החג, כמו גם הפ”נים שנשלחו מכל רחבי העולם לקראת החג.

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א עולה ל'מפטיר' – תפילת חנה ואיתו מובאים שקי הפ”נים. בעת הליכתו וחזירתו של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א יש לדאוג ולשים לב כי בסביבתך ישנו שביל רחב ככל האפשר כיאה וכיאות למי שבשבילו הגענו לכאן – הרבי מלך המשיח שליט”א.

 ה'בעל תוקע' ב770 הוא כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, כשהתקיעות נערכות מיד לאחר 'מפטיר'. כדאי להערך מבעוד מועד ולמצוא מקום טוב כדי שבשעת התקיעות תוכל לצפות ולשמוע את התקיעות, אך חשוב מאד לשים לב שלא להסתיר לשאר הנוכחים הנמצאים בבית הכנסת – דבר עליו מקפיד מאד כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א בפרט בשעת התקיעות.

הרבי מלך המשיח שליט”א נשאר אחרי 'מפטיר' על בימת הקריאה, ולאחר הפסקה קצרה ל”הכנה” לתקיעות בה נוהג לכסות את עצמו בטלית, עם חבילות הפ”נים – מתחיל סדר התקיעות עצמו באמירת פסוקי “מן המיצר” וכו' ואחריו הקהל.

כידוע, תקיעת השופר בראש השנה קשור עם קבלת המלכות של הקב”ה, שהיא ע”י קבלת מלכותו של מלך המשיח. בהתאם לכך, נהוג להכריז “יחי אדוננו'“ ג”פ לפני תחילת סדר התקיעות, ולשיר “יחי אדוננו” בעת שהרבי מלך המשיח שליט”א חוזר למקומו (אחרי ספרי התורה) כפי המנהג שהחל בפני כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א משנת ה'תשנ”ג. 

וכאן משהו שרבים לא שמים לב מפני אי הסדר ששורר בזמן שלאחר התקיעות: בשו”ע מוזכר המנהג כי לאחר סיום התקיעות ה”בעל תוקע” מחזיר פניו כלפי הקהל וההבטה בפניו היא סגולה לכמה ענינים. הרבי מלך המשיח שליט”א נוהג לעשות זאת עם שובו למקומו, ובדרך כלל – במהירות יחסית. 

את ה'תקיעות מעומד' תוקע א' מזקני החסידים העומד על גבי בימת הקריאה, כשלפני כל הפסקה לתקיעות מכובים המאוורים (ע"י גוי) שבתקרת הזאל הגדול על מנת למנוע רעש ולהקל על שמיעת הקהל את תקיעות המצווה. חשוב לזכור כי הברכות של 'תקיעות מיושב' חלות גם על 'תקיעות מעומד', ויש להמנע ככל האפשר מ'הפסק' של דיבורים מיותרים ללא צורך (הכהנים הצריכים ליטול את ידיהם לפני 'ברכת כהנים' כדאי לחשב זאת מראש, שלא להפסיד את תקיעות אלו המשלימות ל'מאה קולות' של ראש השנה).

באמצע חזרת הש”ץ דמוסף (בד”כ ב'ברכת שופרות') יורד כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א ממקומו (דרך מדרגות מיוחדות הממוקמות שם) ונעמד על יד סטנדר נוסף הממוקם למרגלות הבימה, על מנת לתת מקום למאות הכהנים לעלות על בימת התפילות לברך את ברכת כהנים. 

הסדר הוא שעבור ברכת כהנים (בשנים עברו הי' זה בסביבות קדושת 'כתר') על כל הישראלים לפנות את כל השטח שבקדמת בית הכנסת (מהעמודים הקידמיים ואילך) על מנת לתת לכהנים הרבים לעמוד בשטח זה ולעלות לבמת התפילות. כמו כן, על הכהנים לשים לב לאפשר את היציאה של הישראלים על מנת שיתאפשר המעבר.  בסיום ברכת כהנים יש לשים לב במיוחד שלא לעכב את קצב הירידה של הכהנים מהבימה.

אחרי התפלה וסעודת חג מצא תמים להצטרף אליו ל'מבצע שופר' ברחבי העיר ניו יורק חדור בשליחות היחידה “קבלת פני משיח צדקינו” בפועל ממש ובגלוי.

תפילת מנחה – בשעה שתוכרז על ידי הגבאים (ניתן גם לעקוב אחרי המודעות).

לאחר תפילת מנחה, יוצא כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א ל'תשליך' על יד הבריכה הקטנה שבסוכת 770, הדבר אורך דקות ספורות, ויש להימנע מלשהות שם בזמן זה.

מפני העומס, בשנים האחרונות הסדר בתשליך הוא כ'בסרט נע' (ליין). הכניסה לסוכה (בה נערך ה'תשליך') היא דרך המדרגות החיצוניות (הקרובות לספרי') כשהחצר מסודרת עם גדרות. נא לא להתעכב על יד ברכת התשליך אלא לזמן מועט בלבד. היציאה היא ממדרגות הכניסה הראשית של בניין המשולשים.

סדר תפילת ערבית – כבאתמול. ביום זה אומר כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א את כל הקדישים על הרבנית שיינא, בתו של אדמו”ר הריי”צ, ויש להשתדל ולשים לב לשמור על השקט בעת אמירת הקדישים, כנ”ל כ”ג-ה אלול.

 ב' תשרי, יום שישי – ב' דר”ה 

יום היארצייט של הרבנית שיינא, בתו הצעירה של כ”ק אדמו”ר הריי”צ 

סדר התפילות והתקיעות הוא כמו זה של אתמול, מלבד כך שהיום אומר הרבי מלך המשיח שליט”א את הקדישים, והולך לבימת הקריאה למפטיר ולתקיעות מיד לאחרי העליה החמישית, כדי לומר שם את החצי־קדיש.

בדרך כלל ביום זה, אחרי תפילת מנחה, מתוועד הרבי מלך המשיח שליט”א התוועדות חג; השנה, בעקבות הסמיכות ליום השבת קודש, תיערך ההתוועדות מחר בסמיכות לשקיעה. ממולץ לנצל את הקביעות המיוחדת עבור הוספה ב'מבצע שופר' ביתר שאת, אך חשוב לזכור לחזור קודם שקיעת החמה, מפני האיסור לטלטל את השופר אחר כניסת השבת.

 בתפילת מנחה אין אומרים “הודו”, וכדאי לנצל את הזמן שנותר לומר “שנים מקרא” של פרשת “האזינו”.

ליל שבת קודש

"השנה חלים ימי ראש השנה בימי חמישי ושישי (ערב שבת) בשבוע, המובילים אותנו היישר אל יום השבת קודש, עובדה המדגישה ומחזקת את הנקודה המשותפת לראש השנה וליום השבת. ימי ראש השנה – "ימים נוראים" – ממלאים כל לב יהודי בתחושת רטט של קדושה, המקיפה וחודרת את האדם כולו . . דומה לכך גם קדושת השבת, "ושמרתפ את השבת כי קודש היא". הקדושה האלוקית של שבת־קודש חודרת בכל יהודי, ומקיפה את כל ישותו, ובכל פעולות היום, יש לו תחושה שונה, תחושה מרוממת של קדושה" (מכתב כללי, ח"י אלול תש"נ)

 קבלת שבת – בזמן שיודיע הגבאי אחרי תפילת מנחה. לא לשכוח “המלך הקדוש” וכל ההוספות דעשי”ת התפילת שמונה־עשרה וב"מגן אבות". מפני קדושת השבת, חלקים נרחבים מבית הכנסת נשארים באותו הסדר כבימי ראש השנה, אך מכירת המקומות של תושבי השכונה היא רק לימים הנוראים, ואינה כוללת את יום השבת.

בהמשך לאמירת הקדיש במהלך תפילות היום, אומר הרבי מלך המשיח שליט”א גם את הקדיש שלפני “כגוונא”.

שימו לב: אסור לטלטל בכל רחובות שכונת המלך. בשנים האחרונות מוקם בשלב זה עירוב קטן על המדרכה שמול 770, ומגיע עד ה'טענט' בחוץ, מעבר ל'טענט' אסור לטלטל בשו”א.

קידוש היום: יקנה”ז.

שבת קודש, ג' תשרי. שבת תשובה

יארצייט הק”א של הרבנית דבורא לאה – בתו של כ”ק אדמו”ר הזקן ואמו של אדמו”ר הצמח צדק.

שחרית בשעה 10:00. 

אחרי התפילה, בשעה 1:30, התוועדות ראשונה – כבכל שבת – את סדר ההתוועדות ניתן לראות ביום כ”ה אלול.

"התוועדות זו היא ההתוועדות הראשונה ברבים בשנה זו (שכן ההתוועדות דרש השנה נדחתה – מפני הסיבה), ובקביעות שנה זו חל יום השבת בתכיפות ממש לשני הימים של ראש השנה שלפניו, שעפ"ז מובן שבהתוועדות זו ישנן שתי המעלות דראש השנה (יו"ט) ושבת" (שיחת ש"פ האזינו תנש"א, התוועדות א')

תפילת מנחה – בשעה שתוכרז על ידי הגבאים.

בזמן שבין ההתוועדות הראשונה לתפילת מנחה, מסדרים חברי ה”ועד המסדר” ונציגי הגבאים את בית הכנסת להתוועדות הנערכת לקראת השקיעה. יש להישמע להנחיות (כולל גם – מיקום הפרמידות וכו') ולעבוד בתיאום מלא עימם. כמו כן חל איסור מוחלט להעמיד “באקסים” על בימת ההתוועדויות כולה. 

“ביום ב' דר”ה לפנות ערב נוהג כ”ק אדמו”ר שליט”א ליטול ידיו לסעודה, בה אומר מאמר דא”ח. ברהמ”ז, ערבית, הבדלה, חלוקת כוס של ברכה” (ספר המנהגים)

זמן מה קודם השקיעה יורד כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א להתוועדות נוספת – כהמשך לראש השנה. מומלץ מאד ליטול ידיים מבעוד מועד, כמו גם לשמור כמה בקבוקי מים לשעת הצורך ולעמוד הכן במקום בו ניתן לראות ולשמוע ככל האפשר את כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א. 

בהתוועדויות החג (שלא כבכל ש”ק) נוטל הרבי מלך המשיח שליט”א את ידיו לסעודה, וכן כל הציבור נוהג כך (כהוראת הרבי מלך המשיח שליט”א להכריז על כך בכו”כ התוועדויות של מוצאי יו”ט). 

בהתוועדות זו נוהג כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א להורות על שירת ניגוני רבותינו נשיאינו לדורותיהם, החל מהבעש”ט.

את הניגונים מנגנים במהירות יחסית, ולאחריהם אומר הרבי מלך המשיח שליט”א שיחות קודש, כרגיל בהתוועדויות. בזמן השיחות, כפשוט, יש לשמור על השקט. בין השיחות מנגנים ניגונים וכו',

התוועדות זו נמשכת בדרך כלל משך זמן אחרי צאת החג. עם זאת, על פי פסק דין הרבנים אין לצלם תמונות או וידיאו עד אחרי שמו”ע (ואמירת “אתה חוננתנו”) של מעריב.

בסיום ההתוועדות מברך הרבי מלך המשיח שליט”א ברכת המזון. לאחר מכן פונה הרבי מלך המשיח שליט”א לצד בימת ההתוועדויות לתפילת מעריב. אח”כ מבדיל הרבי מלך המשיח שליט”א על הכוס ומתחיל בחלוקת “כוס של ברכה”.

בעת החלוקה הרבי מלך המשיח שליט”א עומד במקומו שישב בהתוועדות, והתור עובר ממערב למזרח, התור מתחיל מהכניסה הסמוכה לחניה וממשיך דרך ספריית הנגלה החדשה ומשם ממשיך על השולחנות שלצד בימת ההתוועדויות עד למול פני כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א. 

יש להצטייד בכוס (חברי ה'ועד המסדר' יחלקו כוסות לעומדים בתור), ובהגיעך אל מול פני הקודש – להושיטה כראוי.

במשך כל החלוקה עומד הקהל מסביב ושר. פעמים רבות, בהפסקות הקצרות למילוי הכוס, מעודד הרבי מלך המשיח שליט”א בידו הקדושה, וזהו מעמד שמח במיוחד. חשוב מאד להקפיד גם במהלך כל זמן החלוקה שלא להסתיר לעומדים מאחוריך.

צאת שבת: 19:10.

וַדַּאי יְרַחֵם! • יום שלישי דסליחות בבית משיח

מידו הקדושה: אלפים עברו מול מלך המשיח במוצאי שבת בראשית

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...