• ב"ה ימות המשיח!
  • ז' תשרי התשפ"ה (09.10.2024) פרשת וזאת הברכה

העצרת שמצהירה לכל באי עולם: חי וקיים // ריאיון

למה צריך לערוך את העצרת מידי שנה ומה המסר בתקופה הנוכחית? 'שלושים שנה' מה זה אומר לנו? הניסים של העצרת והסיבה לקיומה ברוב שירה וזמרה ובהתייחסות לשלימות הארץ • הרב חיים ציק בריאיון התוועדותי
העצרת שמצהירה לכל באי עולם: חי וקיים // ריאיון
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

ראיון עם שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לבת ים עיר הגאולה, וממארגני 'עצרת גאולה ומשיח' הרב חיים ציק על חשיבות ההגעה לעצרת השנתית, ראיון שהפך להתוועדות חסידית עד השעות הקטנות של הלילה על ענינו של חג הגאולה ג' תמוז • ראיון התוועדותי.

מראיין: מנחם מענדל קויפמן.

נתחיל מההתחלה. מה הסיבה לכך שעצרת גאולה ומשיח נערכת מידי שנה בסמיכות לתאריך ג' תמוז?

בפשטות, בגלל שבג' תמוז (תשנ"ד) היו אנשים שלא הבינו ש'השמש בגבעון', ואנשים לא הבינו את מה שקרה וכו', ופירשו פירושים למיניהם, ענינה של העצרת גאולה ומשיח דווקא בג' תמוז - להבהיר באופן ברור שהרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים כפשוטו, העצרת נותנת חיזוק באמונה.

באותה מידה גם בגלל הענין המוזכר על שמש בגבעון דום וכו' אז זה זמן מאד מסוגל רוחני לפעול את ההתגלות, ובכל צד שזה לא יהיה, זה באותיות פשוטות, שבאים ואומרים בגאון ובראש מורם 'הרבי חי וקיים׳ - בפשטות - ונגיד את זה, ונכריז את זה - מבלי להתבייש ובגאון, ועל אחת כמה וכמה במצב הנוכחי כאשר עדיין לא כל באי עולם אומרים את זה!

מדוע צריך עוד הפעם לקיים את העצרת? לכאורה נראה שכל כך הרבה שנים שכבר מתקיימת העצרת וכבר נאמרו כל הדברים, מה עוד אפשר לחדש בעצרת גאולה ומשיח בשנה זו, שעדיין לא נאמר בשנים קודמות?

ניקח לדוגמא את ליל הסדר, בו כל אחד שותה ד' כוסות כל שנה מחדש, כי יש מושג כזה ביהדות, שאתה חוזר על הדבר כל פעם מחדש, זה דבר הפשוט. גם אחרי הגאולה תהיה עצרת גאולה ומשיח - במתכונת שונה - אבל תהיה!

זה ברור שהתאריך ג' תמוז, נושא בתוכו אמירה של - 'גאולה' - באופן הצהרתי, באופן של התכנסות, כמו שקריאת מגילת אסתר כל פעם מחדש, כמו שחוגגים י"ב תמוז, י"ט כסלו - כל פעם מחדש, אז כל יום מיוחד יש לו את המיוחדות שלו, ובענייננו - ג' תמוז הוא יום של התחזקות בבשורת הגאולה, אז כל המטרה זה לא להפסיק לחזק ולהתחזק. במדרגה אחר מדרגה, לכן חשוב בכל שנה ושנה לקיים את העצרת.

בימים האחרונים אנחנו עדים לקמפיין פרסום נרחב לקראת קיומה של העצרת. מותר לשאול למי בעצם מיועדת עצרת גאולה ומשיח?

עצרת זו היא בפשטות לכל לראש - התכנסות יהודית - זה שיש כאלה שאצלם ההתלהבות על עניני משיח זה בגלוי וכתוצאה מכך הם מקפידים להגיע לעצרת, זה כי הניצוץ מאיר להם, אבל באופן ברור זה לא נועד לקבוצה מסוימת אלא זה מתאים לכולם, ואדרבא יש לנו סיפורים נפלאים מאנשים שהגיעו דווקא מחוץ לחב"ד שהכנס גרם להם להתחזקות ולברכה ממשית בכל הענינים.

אספר סיפור אחד מיני רבים, שהיה זוג לא חב"די שנפגשו כמה פגישות שידוכים, ואחת הפגישות התקיימה ביום של העצרת והשניים החליטו ללכת לעצרת, ודווקא אחרי העצרת הם סגרו את השידוך באופן סופי ב"ה. רואים איך שהעצרת משפיעה גם במובנים הכי אישיים, ובהחלט מתאימה לכל גווני עם ישראל.

חלק עיקרי שתופס בעצרת הוא הנושא של 'ברוב שירה וזמרה', מדוע?

זה סיפור שכבר החל בכ"ז אדר א' תשנ"ב כשהרבי שליט"א מלך המשיח הוציא מענה דרך המזכירים שתהיה רפואה קרובה ברוב שירה וזמרה, וכל 770 רקד והיה על הרגלים. ואנחנו התחלנו לעשות כותרות בכל הכנסים 'ברוב שירה וזמרה' כי זה מה שהרבי שליט"א אמר אז שתהיה רפואה קרובה, אז זה היה רפואה קרובה ועכשיו זה גאולה קרובה, ששרים ברוב שירה וזמרה זה מה שמזרז את הגאולה, היו כאלה שבכ"ז אדר אמרו אולי להגיד תהילים, אולי להרבות בבכי, אבל לא! הרבי קבע 'ברוב שירה וזמרה'.

בהשגחה פרטית שמעתי אתמול סיפור על התקופה שלאחרי כ"ז אדר כשהרבי היה בחדר ואחד המזכירים שאל את הרבי שליט"א מלך המשיח אם אפשר להפעיל טייפ עם ניגוני ניחוח, והרבי אישר. ולאחר דקות שהטייפ מתנגן נכנס ר' שד"ב גאנזבורג, והרבי שליט"א מלך המשיח סימן לו בתנועת ידו הק', ור' שד"ב גאנזבורג שאל: 'לרקוד?', והרבי נענה לחיוב.

הענין הזה של ריקוד ברוב שירה וזמרה אצל הרבי שליט"א מלך המשיח זה ענין גדול, בטח אחרי כ"ז אדר ובטח אחרי ג' תמוז כשהזעקה על ההתגלות מתחזקת.

בכנסי האגודה השונים, למרות שעיקר העיסוק הוא בענין היחיד קבלת פני משיח צדקנו, תמיד משולב גם נושא שלימות הארץ וביטחון עם ישראל, האם אין בכך סתירה מהנושא של קבלת פני משיח?

יש גלויה כאן במשרדי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה של תמונה של הרבי שליט"א מלך המשיח עם המשפט: 'הוראת מלך המשיח: אין לדבר על וויתורים בארץ ישראל' הגלויה הזאת הייתה כחלק מקמפיין קבל המלכות בשנת תשנ"ב ולכן דווקא כתוב 'הוראת מלך המשיח'. והרב זמרוני שלח את זה למזכיר הרב גרונר שיביא את זה לרבי והמזכיר שאל 'הדפסת את זה כבר?' והרב זמרוני אמר אם הרבי שליט"א מלך המשיח יורה שלא להפיץ, נגנוז את כל ההדפסה. למעשה הרבי שליט"א מלך המשיח אישר את ההדפסה.

מאז, וכך כמובן גם בכל הכנסים, שלמות הארץ מודגשת כשהיא מגיעה דווקא יחד עם קבלת המלכות. קיום הוראות הרבי שליט"א מלך המשיח בנושא זה, כחלק בלתי נפרד מ״וילחם מלחמות ה'״ והתממשות דבריו, ובמילא מתקשרת ביותר לנושא של קבלת פני משיח צדקנו.

עצרת גאולה ומשיח, מושכת אליה מידי שנה אלפים רבים ב"ה, מה אמור כל אחד לפעול בעצמו על ידי הששתפות בכינוס?

עצם ההתכנסות לעצרת צריכה להיות למטרת ההתגלות, בפרט ביום זכאי ג' תמוז "שמש בגבעון דום" כפי שמבואר רבות במעלת היום בשיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לכן צריך להיות "עמדו הכן כולכם", להתכונן ליום, להעמיד את עצמו במעמד ומצב שהנה הרבי שליט"א מלך המשיח נכנס ומסתכל על כל אחד ממקושריו וגואל אותנו גאולת עולמים, ובעצרת עצמה מתעלה המצב רוח החסידי, ומגביר את החיות בענייני משיח, בטח כשנמצאים ב30 שנה, וצריך להיות דבר ראשון עמדו הכן כולכם לקראת הגאולה, וכמובן לעצרת לא באים לבד, להביא עוד איתך באופן של "עשרה שיושבים".

ויש עוד נקודה שאני רוצה לגעת בה שיש לצערנו אנשים שמסתכלים אחד על השני האם ההוא בא לעצרת, והאם ההוא בא וכו', זה טעות!

בנוסף שגיעים לעצרת. יש את הנקודה שמסתכלים על הכסא והשולחן המוכנים להתגלות, בציפיה שבאמת הרבי שליט"א מלך המשיח יתגלה וישב על כסא מלכותו, וזה מגביר את התשוקה להתגלות אצל כל אחד ואחת מהמשתתפים.

בקשר לזה יש סיפור מדהים, יש חסיד בדימונה בשם ר' אורן רומנו, שכל ההתקרבות שלו התחילה בזכות העצרת, והמדהים הוא, שהוא ראה בעיניו את הרבי שליט"א מלך המשיח יושב על הכסא באמפי פיס בבת ים, בהתחלה הוא עמד מרחוק וראה באופן מטושטש, ואז שהתקרב לגדר, ראה באופן מוחשי את הרבי שליט"א מלך המשיח יושב על הכסא למרגלות השולחן במשך כל העצרת. משם התחילה ההתקרבות שלו לרבי שליט"א מלך המשיח, סיפורו לו שהרבי חי וקיים, הוא הגיע לעצרת וראה זאת בפשטות! לא היה לו מה ההוא אומר ומה ההוא אומר - מה האמת - זהו!

דובר מקודם על 30 שנה לג' תמוז. האם אנחנו בכלל אמורים לשים דגש על 30 שנה, לכאורה זה התייחסות למאורע של 'ניסיון'?

נהפוך הוא. בדיוק כמו שהיה חגיגה ל30 שנה ל'שמש בגבעון דום' כמו לי"ב תמוז וכיו"ב, כשמגיע תאריך של 30 שנה חזקה משולשת לג' תמוז זה לא במובן השלילי ח"ו, זה חזקה של גאולה, שיותר מתווסף בבריאות של הרבי שליט"א ובנצחיות חייו הגשמיים.

לסיום: מה המסר שכל אחד ואחד ממשתתפי העצרת ראוי שיקח מקיומה?

כמו שהוזכר מקודם,כל אחד צריך להסתכל על עצמו, ולא להתפעל על השני שלא מגיע.

כל אחד שמגיע שיגיע מתוך מחשבה 'אני הגעתי לכאן בשביל ההתגלות', להפסיק לשמוע מה אנשים חושבים או לא חושבים, להעמיד את עצמנו במעמד ומצב של גאולה שיהיה רצוננו לראות את מלכנו, שכל אחד הרצון העצמי שלו זה ההתגלות המושלמת, ושנזכה לגאולה האמיתית והשלימה תכף ומיד ממש עוד לפני העצרת ונחגוג את העצרת בבית המקדש, כפי שמחובר ל770 המורחב ושיוסרו המניעות והעיכובים על בית משיח 770, ויורחב לגמרי עד באופן של פריצת גדר, ולא עיכבן אפילו כהרף עין!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

ה' באייר, הרב מייזליש חשף: "ראיתי בעיני את הניסים וההחמצה הגדולה"

גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון: סקירה על הרחבת בית משיח

תגובות

  • שניאור , כ"ד סיון התשפ"ד, 23:35

    כל הכבוד על הכתבה,
    ויישר כח למארגני העצרת.

    אני כן רוצה אבל להעיר, שלכאורה התקדמנו כבר... והמסר צריך להיות קצת יותר עדכני.

    המדובר הוא, שלא כבשנים קודמות בהם הציבור הרחב רק שמע את הנרטיב של 'הילולא' וכו'
    היום הציבור כבר יודע, שהרבי עונה דרך האיגרות, ושיש המוני חסידים המאמינים שהרבי חי.
    אפילו הדגל משיח נהיה משהו מקובל...

    אני חושב שלחזור כל פעם על אותם אמירות, זה קצת מיושן...
    אני חושב שצריכים לדבר הרבה יותר 'תכלית'.

    להתבונן במה הענין של מלך, ואיך הוא קשור לכל עם ישראל.

    להתחיל לחשוב על איך תראה עבודת השם, כאשר יש מלך בעם ישראל.

    אני חושב שצריך להפסיק לחיות בתוך הקופסא, שהרבי הוא לכל לראש לחסידים, ואנו מנסים לצרף את שאר היהודים...

    אלא לחשוב במובנים של מלכות.
    איך נראית המלכות כאשר רבבות יהודים מכל הפלגים השונים מתאחדים בקבלת מלכותו?

    ומה ישתנה בדרך שאנחנו עובדים את השם, ובלימוד התורה שלנו?
    איך נראים חיים שמלאים בחוויית המקדש ובהבאת קרבנות?
    איך אנחנו נחיה מתוך זהירות בדיני טומאה וטהרה?

    השאלות האלה, הם רק קצה הקרחון שצריכים להשים עליו את הדעת.

    כדי שכל עם ישראל יתאחד במסר של זריזות הגאולה, וייסחף בסערה של 'להביא לימות המשיח',
    צריך לצאת מאיזור הנוחות שהתרגלנו אליו, ולהפסיק לחשוב במונחים גלותיים.

    אנו צריכים לחשוב על איך להדביק את העם, בסחף על עניני גאולה ומשיח, ושהרעיון של הגאולה תהיה בראש סדר היום של השיח הציבורי.

    הדרך היחידה להחדיר את הענינים,זה כאשר לומדים אודותם.
    כאשר מבינים את ענין הגאולה, ונמצאים במשיכה מתמדת בעניני הגאולה.

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...