• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ג סיון התשפ"ד (19.06.2024) פרשת בהעלותך

הציבור דורש חדשות טובות

המחאה החברתית הנמרצת נגד מהדורות החדשות המרכזיות שהתארכו לשעה וחצי מביעה הרבה מעבר לרצון לפריים טיים מעניין ומגוון, היא מציפה את הצורך שלנו לחדשות טובות, למסרים של הרגעה ושמחה, של חיים טובים ושל הצד היפה של העולם • חדשות טובות, כך מסתבר, גורמות לתחושה טובה וגוררות שרשרת של טוב וחסד • קווים לתפקידה של התקשורת כפי שמגדיר אותו הרבי שליט"א מלך המשיח וגם: מה חדשות שליליות גורמות לאנשים • תנו לנו לשמוע ולראות גאולה
הציבור דורש חדשות טובות
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

צריכת החדשות בקרב אזרחי ישראל הינה מהדומיננטיות בעולם. לא רק כשמירה על עדכון ועל 'מה שקורה עכשיו', אלא גם כצורך קיומי. כנראה תוצר של ימי המלחמות הלא מעטים שעברו על עם ישראל בעשרות השנים האחרונות, שהצמידו את העם לטרנזיסטורים ולמרקעים.

בשנתיים וחצי האחרונות, התארכו אט-אט מהדורות החדשות בערוצי התקשורת - באישור הרשות השנייה - ומכ- חצי שעה היא הפכה ללא פחות משעה וחצי, מה שהתקבל בהבנה בתקופה רצופה מערכות בחירות ובהתפרצותו של נגיף הקורונה שחיבר את הישראלי המצוי לאינפוזיה של חדשות.

הנושאים הבוערים ירדו מסדר היום, אבל מהדורות החדשות לא התקצרו והמשיכו להשתלט על שעות הפריים טיים של 9 בערב, כשהן משמיעות את קולן לפעמים גם עד 10 בערב. עבור ערוצי התקשורת, מדובר בעלות הפקה זולה יחסית מול הפקות חיצוניות שעולות עשרות ומאות אלפי שקלים. לא פלא אם כן, שמהדורת החדשות המשיכה להיות ארוכה.

מחאה חברתית

למערכות התקשורת לא נוח לקצר, אבל ציבור הצופים מאס ואמר את דברו. מחאה חברתית שהוביל העיתונאי ערן סויסה, יצרה גל תלונות לרשות השנייה האחראית על רשיון השידורים, וזו העלתה את הנושא לדיון.

״בתקופת הסגר, הטלוויזיה דלקה כמעט כל היום, ומצאתי את עצמי בלופים של שידורי אקטואליה ממוחזרים, מלחיצים ובעיקר בלתי נגמרים", אמר ערן סויסה בראיון שהעניק ל- ice. "במובן היותר עמוק, ואני נזהר בדבריי, כי אני לא פסיכולוג ולא חוקר תקשורת, אבל להערכתי למהדורות חדשות בלתי נגמרות, יש השפעה רחבה על מצב הרוח שלנו כחברה". הוסיף והתייחס מאוחר יותר גם להלחצה המיותרת שנגרמת.

ערן העלה פוסט ברשת החברתית שגרר מאות תגובות בתוך חצי שעה. הוא הניע את עוקביו באינסטגרם להגיש תלונה ברשות השנייה ותוך שבועות אחדים נרשמו לא פחות מ- 4,000 תלונות במשרדו של דוד רגב, נציב פניות הציבור ברשות השנייה, מה שהחל להניע את הגלגלים.

מועצת הרשות השנייה בראשות יוליה שמאלוב ברקוביץ', התכנסה לדיונים אשר לחלקם הוזמנו גם נציגי דירקטורים של קשת ורשת. הופיעו מנכ"ל קשת אבי ניר ומנכ"ל רשת אבי בן-טל שהביעו התנגדות לקצר את המהדורות משלל סיבות שהציגו. התנגדות עזה נרשמה מצד קשת. הסיבה האמיתית כמובן היא הוצאה כפולה ומכופלת על כל תכנית שאינה חדשות.

מהרשות השנייה נמסר: "בתום דיון מועצת הרשות השנייה בנושא קיצור המהדורות טרם התקבלה החלטה בנושא. דיון נוסף יהיה בהמשך".

תנו לנו חדשות טובות

כך או כך, הרשת כבר געשה ורעשה, על כל כתבה אינטרנטית מגיבים עשרות טוקבקיסטים שהמסר העולה מהם אחיד - הפסיקו להלחיץ אותנו, הפסיקו להנדס את התודעה ולהאכיל רק בקצוות הסנסציוניים של הרוע והאסונות, העניקו מידע אמיתי בצורה הגונה.

"חפירות מיותרות… יצירת לחץ בתוך הסלון של כולנו. צריך יותר תוכן אובייקטיבי ותכניות עומק". כתב אחד.

"למה לא מדברים על דברים חיוביים, דברים טובים שיש בארץ ובעולם, למה כל היום רע? מה זה מעניין אותנו, האזרחים? מה אנחנו יכולים לעשות? יש כל יום אלפי סיפורי ניסים ונפלאות שקרו לאנשים. תספרו רק חיובי תשנו את הגורל!!! למה לגרום לאנשים להיות בעצבים???" הגיב טוקבקיסט נוסף שגרם לנו מיד לגזור ולשמור.

מחקר אמריקני שנערך לפני מספר שנים העלה שתפיסה מקובלת היא שחשוב לצרוך חדשות באופן קבוע, אך יותר ממחצית האמריקאים שנשאלו בנושא, טענו שחדשות גורמות להם לתחושת לחץ, ורבים גם ציינו תחושות חרדה, עייפות או אובדן שינה כתוצאה מכך.

מהמחקר, אותו ערכו גרהאם דייווי וונדי ג'ונסון, עולה גם שחשיפה של כ- 15 דקות לחדשות שליליות משפיעה לרעה על מצב הרוח ומגבירה בקרב הנבדקים דאגות אישיות, גם בנושאים שאינם קשורים ישירות לתכנים שנצפו.

אחד מכל 10 מהנשאלים העיד כי הוא בודק את החדשות במכשיר שבידו מידי שעה. אחרים סיפרו כי הם מתעדכנים בין ברצונם ובין שלא ברצונם באמצעות הרשת החברתית באופן שוטף.

אנחנו אוהבים את זה או לא?

אז למה אנשים ממשיכים לצרוך חדשות על בסיס יומי? תשאלו מיד. המוח האנושי, מסביר דייווי, מנסה לפעמים למשוך אותנו למידע שמפחיד או מטריד אותנו - מושג המכונה "הטייה שלילית" - נטייה טבעית לחפש איומים.

בינתיים, העם מצביע בעיניו ובאוזניו. שיעורי ההאזנה והצפיה במהדורות החדשות הולך ופוחת בהדרגה, הן בגלל השימוש במדיומים מיידיים כעדכוני חדשות ברשת החברתית והן כי הציבור מחפש חדשות מסוג אחר, אמיתיות, נעימות יותר ופחות מטרידות ומלחיצות.

תפקידה של התקשורת

אנשי תקשורת ועיתונאים רבים ביקרו ומבקרים, כותבים ומתייעצים עם הרבי שליט"א מלך המשיח. בכל המפגשים וחילופי המכתבים המסר אותו מעביר להם הרבי שליט"א מלך המשיח הינו ברור וחד: תפקידם של התקשורת והעיתונאים הוא לחזק ולהוסיף בענייני תורה ויהדות, טוב וחסד, שלום ומעשים טובים. ובעיקר - לבשר על ביאת המשיח בקרוב ממש. דברים בסגנון זה אמר גם לעיתונאים שאינם יהודים שבאו להתברך מפיו.

לעורך מעריב דאז, שלום רוזנפלד, כתב הרבי שליט"א מלך המשיח כאות תודה לסיקורו האוהד על פעולות חב"ד: "...הרי מתפקידו של מו"ל [=מוציא לאור] ועורך עיתון, ובפרט העתון הנפוץ ביותר, להעריך כראוי מפעלים חיוניים לטובת הציבור, ובפרט כאלה שהם בגדר של "מצוה לפרסם". ובתקופתנו זו רבת המבוכות, כל המרבה להדגיש את ה"עשה טוב", וממילא שולל את ה"סור מרע", הרי זה משובח. בהזדמנות זו אביע למר רגשי תודתי בעד אהדתו למפעלי אנשי חב"ד בארץ הקודש ותקותי שעוד יוסיף בזה להבא ותשואות חן מראש".

במילים אלו מתווה הרבי שליט"א מלך המשיח את אחת מהשפעותיה הטובות של העיתונות - כל 'עשה טוב', כל סיקור על פעילות חיובית או חדשה טובה, מניעה שרשרת של מעשים טובים ומביאה ברכה, רוגע וביטחון לעם כולו.

במקום הזה מתברג עיתון הגאולה אותו אתם מחזיקים בידיכם. בראש ובראשונה - לבשר על ביאת המשיח שביאתו קרובה מתמיד, לספר על חדשות טובות המדגישות את התקופה המיוחדת בה אנו נמצאים - ימות המשיח, רגע לפני הגאולה האמיתית והשלימה, ולתת את האפשרות להתחיל להכיר, להפנים ולחיות בחיים של גאולה כבר עכשיו, מתוך הבנה שהשלב הראשון הוא לסגל משקפיים נכונות.

רעידת אדמה שאירעה בקפריסין הורגשה בארץ ישראל

ה' באייר, הרב מייזליש חשף: "ראיתי בעיני את הניסים וההחמצה הגדולה"

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...