הסיפור המדהים הזה מתרחש ממש מול עיניי בראשון לציון, בבניין ענק בן שש קומות עם שלושה מפלסי חניה תת־קרקעיים. אני עובד כאן כבר יותר מחמש־עשרה שנה, וזוכר היטב כיצד הכול התחיל. בשנים הראשונות פעלו בקומת הכניסה אולמות תצוגה של רהיטים וחנויות מטבחים. זה היה חלל עצום עם עשרות בתי עסק, אך כמעט שלא היו בו מבקרים. החניונים התת־קרקעיים הענקיים עמדו ריקים במשך שנים, ויצרו תחושה של שיממון ודממה.אך ממש בשבוע שעבר נפתח כאן מרכז קניות חדש. לא נפרסם את שמו, אבל המציאות השתנתה בן־רגע. כבר משעות הבוקר המוקדמות כל החניונים התת־קרקעיים מלאים עד אפס מקום, ועובדי המשרדים באזור מחפשים במשך שעות מקום חניה פנוי. מכל הכניסות והיציאות זורמים ללא הפסקה המוני אנשים. יתרה מזאת, בכניסה לחנות משתרך דרך קבע תור של עשרות אנשים, שאנשי האבטחה אינם יכולים להכניס פנימה, משום שבתוך החנות עצמה כבר אין מקום פנוי.המראה הזה הזכיר לי באופן מיוחד את תקופת שלושת השבועות – מי"ז בתמוז ועד תשעה באב – שבה אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש ומייחלים בכל ליבנו לבניינו מחדש. מה שראיתי הפך עבורי למשל חי ומוחשי. אם בניין רגיל, שעמד כמעט ריק במשך יותר מחמש־עשרה שנה, יכול בתוך ימים ספורים להתמלא חיים ולהשתנות מן הקצה אל הקצה – על אחת כמה וכמה שכך יהיה בגאולה האמיתית והשלמה. גם היא תבוא לפתע, כהרף עין: תחיית המתים תתרחש, ובית המקדש השלישי ירד מן השמים.הדוגמה הפשוטה הזו מן החיים מחזקת את האמונה ומזכירה לנו שהגאולה הסופית תבוא בהפתעה, ותשנה את העולם כולו לבלי הכר – ממש לנגד עינינו.
תגובות