הרב הראשי של ברית המועצות תחת השלטון הקומוניסטי • קווים לדמותו

הרב משולם ישעיהו זוסי' שוב כיהן כהרב הראשי של ברית המועצות, גם בימי שלטון האימה הקומוניסטי, שימש כרב בבית הכנסת החב"די המיתולוגי 'מרינה רושצ'ה' במוסקבה שם התאספו החסידים שפעלו במסירות נפש, ומראשי המתוועדים שם. נולד בערך בשנת תרל"ו בעיר סרדינה בודע (בודסלאב) שברוסיה הלבנה לאביו ר' טובי', שהיה קודם לכן שו"ב בבאברויסק.

ר' טובי' היה חסיד פיקח וטוב לב. חסידים רבים פנו אליו תדיר לבקשת הדרכה בחייהם האישיים ולבקשת עצה טובה. משפחתו של ר' טובי' היתה משפחת חסידים המיוחסת עד לשל"ה הקדוש ולר' זוסי' מאניפולי. החסידות עברה במשפחה החל מהדור הראשון – סב סבו היה חסיד ומקושר לאדמו"ר הקדוש ר' מנחם מענדל מויטבסק, ולאחר נסיעתו לארץ לאדמו"ר הזקן, ומשם בני המשפחה הענפה לאדמו"רי חב"ד ליובאוויטש הקדושים נשיאי ישראל.

בצעירותו למד אצל רבי אליעזר מטעלז, שהעיד על הבחור הצעיר כגאון מתמיד ושקדן, כבר מקטנותו נודע כילד מתמיד השוקד על תלמודו ללא הרף. בשעה בה בני גילו השתובבו בחוץ. היה הבוידער רב יושב בביתו רכון על הספר הגדול בעל האותיות הקטנות. עוד קודם הבר מצוה שלו, כבר קיים השקדן הצעיר את הפסוק "והגית בו יומם ולילה" בהידור רב. גם כאשר שררה העלטה בחוץ וכל אדם מן היישוב היה כבר ספון במיטתו שקוע בשינה עריבה, היה מצחו של הילד היושב ליד האור הקלוש מקומט כשהוא שקוע בסוגיא עריבה.

באחד הלילות, זממו מספר גנבים לפרוץ לבית משפחת שוב, לשדוד ולגנוב מכל הבא ליד ולהשאיר את המשפחה בעירום ובחוסר כל. מזימה שהיתה נחלתם של יהודים רבים באותה תקופה. הפורצים שהתקרבו חרש לחלונות, גילו להפתעתם ילד יושב ולומד. הם נסוגו אחורה וסיכמו לעצמם כי ישובו מאוחר יותר הלילה, כאשר הילד ילך לישון. כאשר חזרו בשעה מאוחרת, נדהמו לגלות כי הילד עודנו יושב ולומד. לאחר שהסיפור חזר על עצמו מספר פעמים, נאלצו הגנבים לשוב על עקבותיהם.

בנערותו, עוד קודם שזכה ללמוד בישיבת תומכי תמימים שטרם נפתחה אז, גלה הנער למקום תורה לטעלז.

רוח של 'תומכי תמימים'

הבוידער רב סיפר לר' זלמן לייב עסטולין שהיה מהמקורבים אליו סיפור נוסף המעיד על דרגתו הרוחנית בתור בחור, ואולי יותר מכל מעיד על הגישה החסידית שעימה חי ר' אליעזר הגדול: "בהיותי בחור נשארתי בשמחת תורה בישיבה, והחלטתי לגשת ולהשתתף במנין של הבעלי-בתים, שם קוויתי לקבל עליה לתורה כנהוג בתפוצות ישראל. אך הבעלי-בתים היו די מגושמים ולא שמו ליבם לבחורים הנמצאים בבית הכנסת. סיבוב עליות ועוד סיבוב עליות, עד שמצאתי עצמי לאחרי קריאת התורה בלי שקיבלתי עליה.

הייתי שבור בקרבי, ונכנסתי לראש ישיבה ממרר בבכי. כשראה את פני הנפולות ועיני הדומעות, שאלני לפשר הדבר, הרי שמחת תורה היום. שפכתי בפני את ליבי ראש הישיבה ביטל את רגשותיי בתנועת יד: "נו, בעלי בתים זיינען ואס זיי זיינען" (כלומר, אין לך להתרשם ולקחת ללב את התנהגותם של הבעלי-בתים. הם שווים את מה שהם הינם), ואז מזג לי כוס לחיים מלאה בוודקה, והורה לי לרוקן את הכוס. עשיתי כמצוותו, ור' אליעזר אמר לי: "נו, זה היה התיקון שלך במקום העליה לתורה…"

לאחר שסיים את תקופת לימודיו בטעלז זכה הבוידער רב לעבור ללמוד בישיבה הצעירה שאך קמה – ישיבת "תומכי תמימים" במחיצת כ"ק אדמו"ר הרש"ב, אליו התקשר בכל ליבו ונפשו. גם שם המשיך בהתמדתו ושקידתו העילאית, כשהוא מנצל כל רגע פנוי ללימוד התורה הקדושה.

באותם שנים, היו נשלחים בחורים (כפי הנראה בהוראה חשאית של אדמו"ר מהורש"ב) לעיירות שהיו מוגדרות כעיירות ליטאיות. בהגיעם לעיירה היו נכנסים לבית המדרש המקומי, ומתיישבים ללמוד גמרא. כשאברכי המקום היו מזהים אותם כחסידי ליובאוויטש, היו מתקהלים סביבם ומפתחים עמם שיחות בלימוד, שיחות שהשאירו רושם עז וקידוש שם ליובאוויטש באותן עיירות. ר' מענדל דובראווסקי שהלך מספר פעמים למשימות אלו יחד עם חברו הבוידער רב התבטא כי בויכוחים בלימוד שהתעוררו, הבוידער רב היו מציינים לשם דוגמא חותך כמו כרוב את המתנגדים שהתווכחו עימו, בתשובות ישרות, חריפות ולמדניות, והם נותרו פרועי פה…

כיהן כרבה של העיר בוידע עד שנקרא לכהן כרבה של מוסקבה וברית המועצות, ועל שם זה נקרא בפי החסידים בכינוי 'דער בוידער רב'. היה ידוע כגאון חסידי וכעובד ה' גדול בדרך החסידות ותפילתו היתה בדביקות ואריכות.

זקני החסדים מספרים עליו שבקיא בש"ס עם פירושי התוספות בעל פה.

הרב הראשי לברית המועצות

דמות של גאון חסידי, עם ביטול חסידי – הרב ישעיה משולם זוסי' שוב "דער בוידער רב", – הרב הראשי לברית המועצות ובירתה מוסקבה, בנוסף כיהן כרבם של העיירה בוידע ובית הכנסת מרינה רושצ'ה בשנים הקשות של עליית הקומוניזם. העילוי שצמח בטעלז, וגדל להיות גאון אדיר בתורה, לא פסיק פומיה מגירסא והיה נוסע תדיר לליובאוויטש דמות מופת עבור חסידי חב"ד בבירה הרוסית מוסקבה וברחבי ברית המועצות.

נלב"ע בי"ד סיון בשנת ה'תרח"צ ונקבר במוסקבה.

משפחתו:

בנו, הרב בן ציון שוב; חתנו, הרב מרדכי דוד לאקשין; חתנו, הרב שמריהו אבעלסקי; חתנו, הרב אברהם פלדמן; בן דודו, הרב ישראל ג'ייקובסון

נכדו שזכה לגדול ולראות אותו בילדותו השליח והרב הראשי למדינת מולדובה הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, סיפר אודותיו סיפורי פלאים ששמע מגדולי החסידים, שהפלו בשבחו ובאישיותו המיוחדת של סבו הרב הראשי לברית המועצות.

פעם פגש בו החסיד הרב מאיר אבצן ב770 אצל אדמו"ר שליט"א, ואמר לו ר' זלמן בוא הנני חייב לספר לך סיפור מסביך הגדול:

באחת השנים בהתקרב חג הסוכות, חששו מאוד במוסקבה מכך שלא יוכלו למצוא ולהשיג ד' מינים ובמיוחד אתרוג לברכה. בסייעתא דשמייא לאחר מאמצים רבים, השיגו הקהילה את ד' המינים ואתרוג המיוחל. כשהגיעו הד' מינים היתה השמחה והתרגשות גדולה. למחרת בבוקר השכים הבוידער רב על מנת לברך בסוכת בית הכנסת על הד' מינים, ולאחר מכן לזכות את יהודי קהילתו במוסקבה, הקדים לבוא גם הרב השני של מוסקבה שהיה בר פלוגתא עם הבוידער רב. שתיכף יברך אחרי הבוידער רב.

בעיר מוסקבה היו גרים יהודים רבים, ביניהם גם חסידים וגם מתנגדים, הרב של העיר מוסקבה היה אומנם הבוידער רב, אך היה עוד רב שימש לקהל יהודים, הרב דוד אבא גודלפיין (רד"א היה חותנו של הגאון הרגוצוב'ר).

הרב דוד אבא היה גם הוא למדן גדול ויודע ספר, ובכח למדנותו היה נוהג להתיר הרבה ספקות לקולא, דבר, שכמובן לא היה לנחת רוחו של הבוידער רב.

כך שיצא שהבוידער רב ורד"א היו מתווכחים לרוב בלימוד, הבוידער רב נוהג לטעון כלפיו תמיד שעל אף למדנותו הגדולה יש עדין מקום לקבל את דברי השולחן ערוך…

בברכת הד' מינים ראשונה ניגש לברך הבוידער רב והתרגשות שאחזה בו היתה ניכרת, פניו הביעו שמחה מיוחדת וידיו ורגליו רעדו מהתרגשות, כך שהיה נראה שרוקד עם הד' מינים. ר' אבא דוד שהבחין בריקודו תמה מה פתאום הוא רוקד כך? הבוידער רב לא הבין כלל את שאלתו: "הרי בירכנו עכשיו את הקב"ה!". אך ר' אבא דוד דבק בשאלתו: "הרי ודאי ברכת היום ברכת "אשר יצר" ובוודאי לא רקדת כך משמחה?" הבוידער רב הסביר את החילוק שבין מצוה שבכל יום למצוה נדירה של פעם בשנה, אך לראש למדני לא קיבל את החילוק מבחינה סברתית הלכתית וקשה היה לו עם הנהגות החסידים ושמחתם, כך שהיה קשה להסביר – מבחינתו אין חילוק, זו ברכה וזו ברכה. השיבו הבוידער רב בשנינות: אם היית אומר "אשר יצר" רק פעם אחת בשנה, אני בטוח שגם אתה היית רוקד…ועוד איך רוקד…".

זמן מה לפני בר המצווה של השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, הסתלק לבית עולמו ביום חמישי פרשת שלח י"ד סיון בשנת ה'ת"ש – סביו הדגול הרב הראשי לברית המועצות רבי ישעי' משולם זוסי' שוּ"ב (שוחט ובודק) זקנו, הרב שוב המכונה "דער בוידער רב" כיהן כרב בבית הכנסת "מרינא רושיצ'א" במוסקבה, סביו נפטר בבית על מטתו, במיטת נשיקה ללא כל יסורים, ונקבר על ידי ה'חברה קדישא' בבית החיים היהודי במוסקבה.

רב גאון ומחולל פלאים

לימים סיפר הגה"ח השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירת קישינב: כי בילדותו, בין תפקידיו לסיוע בבית בהכנות לשבת היה לקנות את הבירה לכבוד שבת במקום מסויים שבו היה מוחזק אצל החסידים ככשר, ונבדק כדין על ידי חסידים בעלי מסירות הנפש. אלא שבתקופה מסוימת החל גוי להציק לו ולהפריע בכל פעם בדרכו. באחד הפעמים הגיע הדבר לידי כך שאותו גוי חסם את דרכו, התנפל עליו וחטף מידין את בקבוקי הבירה שרכש זה עתה עבור בני משפחתו לכבוד שבת קודש.

בערב שבת לאחר מכן, כאשר האם בקשה ממנו ללכת שוב לקנות את הבקבוקים עבור שבת, לא חפץ בכך, משום הפחד קרסם בו משום שחשש שמא יפגש שוב בגוי זה, כשהציק לו עד מאוד כששמע סבו הגאון את חששותיו, הרגיעו ואמר לו שהוא מובטחני שמהיום ואילך לא יציק לך יותר גוי זה.

באותו יום מת אותו גוי במיתה משונה, רכבת שעברה בעיר דרסה אותו למוות ויהי לפלא בקרב יהודי מוסקבה כששמעו את השתלשלות הדברים.

מתמיד וגאון

שקידתו והתמדתו לא ידעו גבולות. הבוידער רב השקיע בלימוד התורה הקדושה. במשך כל היום ישב בבית הכנסת ושוקד על התורה והחסידות, כל ימי לוח השנה היהודי, לא הייו אצלו הבדל ממשי בין יום ליום בקשר לשקידתו בלימודו, כך גם היו רואים אותו בבית הכנסת בערב יום כיפור מתמיד בלימודו.

גאונותו כלמדנותו היתה גם שם דבר, היה בקי עצום בש"ב ופוסקים בכל דברי הראשונים, כך גם ידוע שהיה בקי עצום בכל פירוש "המרדכי" (לרבינו מרדכי בר"ה אשכנזי) על הש"ס וידע את כל תורתו "ישר והפוך".

גם בערוב ימיו, כמעט ולא פסק פומיא מגירסא. נכדו הגה"ח ר' זלמן אבעלסקי, השליח והרב הראשי למולדובה, סיפר לנכדו הרב מנחם מענדל זלמנוב זכרונות מימי ילדותו גדלו יחדיו כל המשפחות בדירה קטנה המחולקת לחדרים עבור בני הבית, על אותם ימים מספר על האור והקדושה של סבו הגדול.

"כל אותן השנים" מספר הרב זלמן הכהן אבעלסקי בהתפעלות בלתי נסתרת, לא זכיתי לראותו ישן לא בלילה וכל שכן שלא ביום. פעמים רבות קרה שהתעוררתי משתני מספר פעמים במשך הלילה ובכל פעם ראייתי את סבי היקר רכון על ספרי הקודש גמרא לצד ספרי מפרשים ושוקד על תלמודו!".

כך סיפר גם חתנו של הבוידער רב הרה"ח ר' אברהם פלדמן ע"ה (יהודי חסידי וירא שמים בתכלית, שחסידים סיפרו כי מדת האמת וליושרו היה דבר נדיר ללא אח ורע) סיפר כי לא זכה לראות את חותנו ישן, תמיד יושב עם ספר ולומד.

מי שלמד ממנו מאד, היה הגאון החסיד ר' זלמן לייב עסטולין, שכל ימיו הפליא אותו כבקיא בש"ס עם כל פירושי התוספות בעל פה. גם הרב שובאוו החזיר לו אהבה וחיבה, קירבו ומסר לו אמרות וסיפורי חסידים רבים, השנים התוועדו רבות בדברי תורה וחסידות, ושנים רבות לאחר מכן היה חוזר ר' זלמן לייב על הסיפורי חסידים ששמע ממנו.

ר' ישעי'ה זוסי' עובד ה' גדול בדרך החסידות. כשם שתבע מעצמו יגיעה בלימוד התורה כך גם תבע מעצמו ללא הרף בעניני עבודה. תפילתו היתה בדבקות ובאריכות.

בזמן הפרעות והפוגרומים, רצו מספר פורעים לפגוע בו. מיד כשהגיעו לחצר ביתו, החלו להקים המולה גדולה, לצעוק ולדרוש את "הרב". כשעלו לביתו, אמרה להם המשרתת הגויה, שהוא עזב את ביתו והראתה להם את הכיוון בו הוא הלך. האיר המזל ואותם חולגנים האמינו למשרתת והלכו לחפש אחריו בדרך שהורתה להם. כשהמשרתת הביעה לאחר מכן את התפעלותה מכך שהבוידער רב עומד כל העת בחדר הסמוך והתפלל, לא ברח או התחבא אלא המשיך לעמוד על מקומו ולהתפלל, הגיב ואמר למשרתת בפשטות כי הוא כלל לא שם לב ש"האורחים" הגיעו לביתו.

חסיד עובד השם בלימוד החסידות ועבודת התפילה. גם בדרכי החסידות, הזכיר המשפיע ר' מענדל פוטרפס לא אחת בהערצה בלתי מוסתרת, 'הבין' הוא היטב. על אף גדולתו הגדול בש"ס ופוסקים ובכלל בלימוד, הנה מעלתו העיקרית "שידע" לקחת "א קאפ משקה"…

כאמור לעיל, במשך כל היום יושב בבית הכנסת ולומד בעמקות את התורה הקדושה. בכיס הפנימי של מעילו היה תחוב דרך קבע בקבוק משקה, ובכל פעם שהיה נכנס איזה יהודי ל"מריאנה רושצ'ה" הבוידער רב עוצר מלימודו. מוציא מכיסו את בקבוק המשקה ומזמין את היהודי הנכנס להתוועדות בו היה מעוררו לעבודת ה' בדרכי החסידות וקביעת עיתים לתורה. בהזדמנויות שונות התבטא שבסופו של דבר ה"חסידידשע פארביינגען" שבהן הרבה, שמרו אותו בבחינת "עושה טובה לעצמו", חזק ובריא לא רק בנשמתו, אלא גם בגופו. סיפר לא אחת ההתוועדויות המאולתרות הללו, החזירה אותו לבוראו.

ר' זוסי' חסיד ומקושר עד מאוד לרבותינו נשיאנו ואף זכה לחיזוק המסירות נפש אצל חסידים רבים. הרה"ח ר' מרדכי קוזלינר ע"ה סיפר כי אביו (החסיד הנודע חז"ק) לקחו פעם במיוחד לבית הכנסת "מרינה רושצ'ע", על מנת להראות לו את תמונתו של הרב דער בוידער רב.

החומרים על דמותו מתוך הספר ר' זלמן דער ליובאוויטשער על תולדות השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב