סיפורה של משפחת פיזם בשדרות, הוא סיפורה של עוד משפחה המתגוררת בשדרות. סיפורי הניסים שהם חוו בשנים האחרונות, באופן אישי, יכולים למלא אלבום, כשהכל מכוון בתשובות מהרבי שליט"א מלך המשיח.
הרב חננאל יהושע פיזם ורעייתו צביה, הינם חלק ממארג השלוחים בעיר, בהנהלתו של אחיו הגדול הרב משה זאב פיזם, הפועל בעיר מזה עשרות שנים.
במהלך מתקפת הטילים הנוכחית, ספג ביתו של הרב חננאל פיזם, פגיעה ישירה, כאשר בנס, באותה שעה לא שהו בני ביתו בתוך הבית, ובכך ניצלו, פשוטו כמשמעו.
"לפני שאספר על הפגיעה האחרונה, אני מבקש לשתף באירוע שאהיה בשנת תשס"ז (2007), אז חווינו בפעם הראשונה, יחד עם כל תושבי העיר, מטח תקדימי, של גשם העשוי מטילים ורקטות. ביוזמה אישית של ארקדי גאידמק, הוצע לכל תושבי העיר להתפנות לבית מלון ללא עלות, כשאנחנו מקבלים, כמו יתר התושבים, את האפשרות להיכלל ברשימת המפונים.
בעוד אני שוקל בחיוב את הרעיון ומספר עליו לאשתי, היא מיהרה לענות: "אנחנו פה בעיר, בשליחות של הרבי שליט"א מלך המשיח, אם אנחנו צריכים לעזוב פה, זה רק בהכוונה של מי שאמר לנו לבוא ולגור פה, אין לנו את האפשרות לעשות זאת על דעת עצמינו". אכן, דבריה הנכונים פעלו עלי, ומיד פנינו יחדיו על מנת לשאול באמצעות האגרות קודש, ולקבל את ההכוונה מה עלינו לעשות, (להזכיר מדובר במתקפה שהיתה לפני כחמש עשרה שנה). קיבלנו אז תשובה חד משמעית להשאר בעיר, כשבדבריו מציין הרבי שליט"א מלך המשיח, על חשיבות המזוזות כשומרות ומגינות על בני הבית.
ואכן, כשבדקתי שוב את פתחי הבית, התברר כי פתח אחד בעליית הגג, נשכח מאיתנו ולא היתה קבועה בו מזוזה, מה שמיהרנו לתקן ב"ה.
ב"ה באותו סבב, לא נפגע איש מיושבי הבית וראינו במוחש את ברכתו של הרבי שליט"א מלך המשיח מתקיימת.
כשנה לאחר מכן, ביום האחרון של חג החנוכה, לאחר שבוע עמוס פעילות, החלטנו לנסוע עם הילדים לערב לביבות אצל קרובי משפחה במרכז הארץ. בעודנו שוהים שם, נפתח שוב סבב לחימה, המלווה המטחי טילים לעבר העיר. לא ידענו מה עלינו לעשות, האם לחזור או שלא. התייעצתי עם אחי, הרב של קהילת חב"ד והשליח בעיר, והוא הורה לנו שלא לחזור הביתה, מאחר ובמילא אין לימודים לילדים.
באותו סבב נפל לנו טיל בחצר הבית, כשאחיינו מתקשר אלי ומספר לי שרסיסים פגעו בבית, וב"ה שלא היינו באותו זמן בתוך הבית. בתוך כמה שבועות התארגנו, בעזרת הגופים המתאימים לתיקון הנזקים והשמשת הבית למגורים מחדש. בין לבין הבחנו בפתח שבו המזוזה לא היתה קבועה במקומה הנכון (מה שהיה עוד אצל בעלי הבית לפנינו, עקב רצועת בטון בתוך הפתח).
בשבוע שעבר, עם פרוץ המלחמה הנוכחית, שוב שאלנו את הרבי שליט"א מלך המשיח, מה עלינו לעשות, האם לעזוב או להשאר, וקיבלנו תשובה לפנות את המשפחה למקום בטוח. בעוד כל המשפחה שוהה במרכז הארץ, אני נשארתי בעיר, יחד עם חמי, הרב יוסף ברוק, על מנת להמשיך בפעילות עם התושבים וכחות הבטחון, כפי שבית חב"ד מורגל לפעול בימי חירום ושגרה. בעודי בפעילות מחוץ לבית, נחת טיל היישר בסלון, כשהוא זורע הרס נרחב, אך ב"ה ללא נפגעים".
את דבריו חותם הרב פיזם, בזעקתם של תושבי העיר, המבקשים לתת גיבוי מוחלט לפעולות צה"ל למיגור איום הטילים, הריסת עזה וחיסול כל המחבלים - כפי שמורה הרבי שליט"א מלך המשיח, מהרה יגלה לעין כל, בגאולה האמיתית והשלימה.
רועי לואחסר , י"א חשון התשפ"ד, 06:01
בזכות ההוראה מהרבי שליט"א באגרות קודש המשפחה ניצלה, ובזכות ה"מבצעים" של האבא הוא ניצל! מרגש!