כמה תזכורות לחג השבועות תשפ"ב

כמה תזכורות לקראת החג:

1. בליל חג השבועות הנוסח של הקידוש הוא של "ליל שבועות שחל במוצאי שבת" - שהיינו שהוא נוסח הקידוש המיוחד שמשלב בתוכו גם את הקידוש וגם את ההבדלה (והוא כולל בתוכו את ברכת "בורא מאורי האש" - ואז מסתכלים על הנרות של החג שהדלקנו, ויש בו את ברכת "המבדיל בין קדש לקדש").

2. בליל חג השבועות נשארים ערים וקוראים את כל "תיקון ליל שבועות" - האר"י הקדוש הבטיח שמי שישאר ער בלילה זה ויעסוק בתורה אזי מובטח לו שלא ימות ח"ו באותה שנה, וגם שלא יארע לו כל נזק באותה שנה, וכמפורש בשער הכוונות (חלק ב', ענין חג השבועות):

"ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל, אפילו רגע אחד, ויהיה עוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו, ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא".

והאר"י הקדוש מוסיף שם, שכך כתב רבי שמעון בר יוחאי בהקדמת ספר הזוהר בפרשת בראשית, והוא מביא את לשון הזוהר: "דיפוק ההוא שתא בשלם כו' " [דהיינו שיצא אותה שנה בשלום].

וממשיך האר"י הקדוש שם: "כי אם לא ישן כלל, ודאי שלא ימות בשנה ההיא... ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות. והאר"י ממשיך ומפרט שם את סדר הקריאה והלימוד כפי שמובא בתיקון ליל שבועות, של הפסוקים מפרשיות התורה ומפרקי הנביאים וכו'. 

ומוסיף האר"י שם, ש "בהגיע אשמורת הבוקר, מעט קודם עלות השחר... אז צריך שתטבול במקוה".

וכן הוא מנהג חב"ד.

עוד ראיתי בשם רבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש, שצריך ליזהר משיחה בטילה וגם לטהר מחשבתו - מאחרי שסיים את תיקון ליל שבועות עד אחרי קדושת כתר בתפילת מוסף - כי רק בקדושת כתר עולים כל הדיבורים של התיקון.

נזכיר, שחג השבועות הוא גם הילולת רבי ישראל הבעל שם טוב ודוד המלך.

3. לפני כניסת השבת מדליקים נר שידלק גם בתוך החג, ושממנו נעביר אש במוצאי שבת, שאיתה נדליק את נרות החג, וממנו נעביר גם אש לבישול במשך החג.