• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ט אב התשפ"ב (16.08.2022) פרשת ואתחנן

המכנה המשותף בין המן למרדכי

כל דבר שאנו באים איתו במגע נועד לסייע לנו במילוי הרצון האלוקי. לפעמים מגיע הסיוע בדרך של יד תומכת, ולפעמים – בדרך של משוכה מחשלת, אבל המטרה זהה - לסייע ליהודי בעבודתו את בוראו
המכנה המשותף בין המן למרדכי
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

אינה דומה שמחת חג הפורים לכל שמחה אחרת. בכל השנה כולה ואפילו בשלושת הרגלים שנקראים "מועדים לשמחה" צריך יהודי להיזהר מלשתות לשכרה. אך על חג הפורים אמרו חז"ל: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע (חייב אדם להתבשם בפורים עד שלא ידע) בין ארור המן לברוך מרדכי". שמחה למעלה מכל מדידה והגבלה.

כיצד שייך להתבלבל בין שני קטבים כהמן הארור ומרדכי הברוך? מוסבר על כך בתורת החסידות כי השמחה הגדולה בפורים נובעת מגילוי רוחני מופלא ונעלה, שכלפיו לא ניכר ההבדל שבין המן למרדכי.

משל למה הדבר דומה – לאדם שעומד על גורד שחקים וצופה על שתי דמויות שעומדות על הקרקע. גם אם יש הפרש משמעותי בין הגבהים של השתיים, ממרומיו של גורד השחקים זה לא ניכר. כך שמחת הפורים מגביהה את האדם למדרגות רוחניות נישאות, שממרומיהן לא ניכר ההבדל בין המן למרדכי 

***

ליתר ביאור: הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו הוא רם ונישא מעל ומעבר לעולמנו ולבריאה כולה. אלא שברוב חסדו עמנו הוא הואיל להאיר אלינו הארות רוחניות בעוצמה שאנו מסוגלים להכיל ודרכן לספק לנו מזון וחיים. בתורת החסידות נקראת ההתייחסות הזו 'צמצום'. התאמת הארות אלוקיות למסגרת הבריאה.

במצב ה'מצומצם' הזה, ביחס להארות האלוקיות התואמות לנו – ישנו הבדל משמעותי בין מי שמקיים מצוות לבין מי שעובר עברות. ההפרש בין מי שמעשיו ברוכים לבין מי שמעשיו ארורים ברור וחד, ולכן גם היחס מלמעלה אל הנבראים משתנה, בהתאם להנהגתם.

אלא שהיחס השונה מגיע אך ורק מצדן של אותן הארות מצומצמות תואמות. מצדו של הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו אין שום משמעות להבדל בין הנהגה כזו להנהגה אחרת. אתה צודק, אתה פושע, לו זה כלל לא משנה! (אמנם הוא בכבודו ובעצמו זה שבחר בנו כבניו והעניק לנו את התורה כדי שנקיימה, כך שמי שנוהג אחרת מפר את רצונו – אך ההנהגה האחרת לא גוררת יחס מפלה ממנו. היחס המפלה מגיע רק מההארות המצומצמות). 

וזו ייחודיותו של חג הפורים. ביום זה קורן אלינו הגילוי האלוקי הנשגב ביותר שייתכן. מתגלה אלינו הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו, שאל מולו מתגמדים כל ההבדלים שבין הנבראים. אפילו ההבדל התהומי שבין 'ארור המן' לבין 'ברוך מרדכי'. 

אלא שאת הנוכחות הזו אנחנו לא מזהים. רק מי ששרוי בשמחה עצומה בחג הפורים זוכה לטעום מעט ממנה ולחוות את העוצמה הרוחנית הכבירה. 

***

בהרחבה, הכינויים 'ארור המן' ו'ברוך מרדכי' מחלקים את היקום כולו לשניים: פרטים 'מבורכים', שניכר בגלוי כיצד הם מסייעים למלא את רצון הבורא, ופרטים 'ארורים', שקשה לזהות זאת אצלם. אולם ברור שגם הם נועדו כדי לסייע. אחרת הם לא היו נבראים.

בחג הפורים ניתנת לנו הזדמנות להתרומם קצת מעל לתפיסה המוכרת ולנגוע באמת. להתחבר ולחוש כיצד כל החוויות שעוברות עלינו, כל דבר שאנו באים אתו במגע – נועד אך ורק לקדם אותנו ולסייע לנו במילוי הרצון האלוקי. לפעמים מגיע הסיוע בדרך של יד תומכת, ולפעמים – בדרך של משוכה מחשלת. אבל המטרה של הכול היא אחת: למצות מאתנו את המרב והמיטב כיהודים.

בגאולה השלמה, עם התגלותו לעין כול הקרובה מאוד של הרבי שליט"א מלך המשיח, נגשים כולנו את המטרה הזו. כולנו נהיה יהודים ממוצים באופן הטוב ביותר שאפשר להעלות על הדעת. בינתיים, פורים הוא ההזדמנות שלנו להתעלות 'על הדעת'. להתעלות למצב של 'עד דלא ידע'.

אוזני המן במילוי פרג

חג שכולו תחפושת

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...