• ב"ה ימות המשיח!
  • כ' אב התשפ"ב (17.08.2022) פרשת ואתחנן

מול כל התחזיות: הנאיביות היהודית מנצחת

מרדכי ידע היטב שבמציאות אין לו סיכוי נגד המן ומעלליו. אבל כיהודי מאמין הוא גם ידע היטב שהמציאות במגרש הפיזי לא מתנהלת מעצמה. יש מישהו מלמעלה שמושך בחוטים
מול כל התחזיות: הנאיביות היהודית מנצחת
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

העובדות המרכזיות של נס פורים פרושות במגילת אסתר. אולם פרטים נלווים רבים, המוסיפים נופך ייחודי לתיעוד הנס, לא מופיעים במגילה אלא בתעודות היסטוריות אחרות שנרשמו על-ידי חז"ל.

אחד מהם הוא תיאור מפגש בין מרדכי לבין קבוצת ילדים יהודים שיצאו מלימודיהם בבית-הספר, מיד לאחר שנחתמה גזרת הכליה. מפגש שהיה למראה עיניו של המן הרשע. מרדכי ביקש מכל אחד מהילדים "פסוק לי פסוקך", והם השיבו, לפי הסדר: "אל תירא מפחד פתאום ומשואת-רשעים כי תבוא", "עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום – כי עמנו א-ל", ועוד.

מרדכי קרן מאושר למשמע אוזניו ואף הפגין את אושרו לפני המן: "בשורות טובות (ש)בשרוני – שלא אפחד מן העצה הרעה שיעצת עלינו!".

***

תאמרו שזו לא נאיביות בהתגלמותה. זה עתה הסתיימה הישיבה של שני האישים המשפיעים ביותר לכאורה בעולם. המלך המושל בכיפה אחשוורוש ומשנהו הצורר המן. החלטות הישיבה הועלו על גבי הכתב, נחתמו בטבעת המלכותית – וזהו. התסריט עבר לכאורה את נקודת האל-חזור. כליית היהודים הפכה לעובדה מוגמרת, היו לא תהיה. הלוא אין בעולם מי שיכול נגד המן, במיוחד לא כאשר ענודה על אצבעו טבעת המלך. 

ומרדכי, מזהה את הטבעת על האצבע – ולא מעפעף מולה. הוא לא מפחד ממנה ולא ממי שעונד אותה. יש לו ביטוח מקיף: שלושה ילדים מצוידים בחופן מילים מקראיות, שחזקים לדעתו יותר מהמן והטבעת גם יחד. 'הבנת, המן' – הוא מבהיר לו – 'אין לך סיכוי נגדנו!'. סוראליזם במיטבו

אבל זו בדיוק הנקודה. סוראליזם. על-מציאותיות. מרדכי ידע היטב שבמגרש המציאותי, הפיזי, אין לו סיכוי נגד המן ומעלליו. מדובר בקרימינל בינלאומי, שבטח לא איש ספר והגות כמוהו יצליח להפגין שרירים מולו. אבל כמאמין נצחי, הוא גם ידע היטב שהמציאות במגרש הפיזי לא מתנהלת מכוח עצמה. יש מישהו מלמעלה שמושך בחוטי המציאות ומנווט אותם כרצונו, והמישהו הזה הוא ששם בפי הילדים את הפסוקים. המישהו הזה הוא ששידר אליו את מסר האמונה באמצעות הפסוקים. ולכן הוא נרגע. ובינינו: מי לא היה נרגע אם היה מקבל מסר מרגיע מהקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו?

***

והנה ההיסטוריה חוזרת. אמנם המן נתלה כבר לפני כאלפיים וחמש-מאות שנים, אבל מאז קמו לו ממשיכים רבים. לפעמים מחוץ לפרס, ולפעמים בתוכה. צוררים שונים ומשונים שלא מתביישים להכריז השכם והערב על כוונותיהם הזדוניות נגד היהודים.

אבל אנחנו לא מפחדים כלל וכלל. אם את המן, שהיה בעמדת כוח בינלאומית חזקה יותר מכל שונאינו בהווה, ניצחו מרדכי ואמונתו – ודאי וודאי שגם את הצוררים התורנים ינצחו מרדכי של דורנו ואמונתו.

וכמרדכי בשעתו, שתגבר וחיזק את האמונה בכל עם ישראל ובזכות זה הם יצאו מצרה לרווחה – כך בדורנו יש לנו את נשיא הדור, הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח, שמצודת השלוחים שלו פרושה ברחבי העולם כולו, מחזקת ומתגברת את האמונה היהודית הטהורה בלב כל ישראל. והוא מבטיח, בנבואה, שאנו על סף הגאולה השלמה וכל ההתרחשויות שבעולם רק מקרבות אותנו אליה ואל לנו לחשוש מפניהן. אז בינינו: אם יש לנו מסר מרגיע משם הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו, אנו צריכים ליותר מזה?

למען האמת, אנו כן זקוקים ליותר מזה: להיות כבר אחרי הנס הגדול והמוחלט. לראות כבר בהתגשמותן של כל נבואות הגאולה, בפועל ממש.

פורים: מה קרה, מה קורה

חג שכולו תחפושת

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...