• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ז אדר א' התשפ"ד (26.02.2024) פרשת כי תישא

מושגים שונים לחג הפסח

באילו ימים לא יכול לחול חג הפסח? מהו חמץ? מהי מצה? איך עושים מכירת חמץ? מים שלנו - של מי בדיוק? ארבע כוסות, סימני ליל הסדר. כל אלו ועוד בשורה של מושגים לחג הפסח
מושגים שונים לחג הפסח
(צילום אילוסטרציה: דוב בער הכטמן)
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

לא בד"ו פסח

יום א' של פסח לא יכול לחול בימי ב' ד' ו' בשבוע.

מעות חיטים (קמחא דפסחא)

צדקה שנותנים לעניים לשם סיפוק המצות וצורכי החג הפסח. כמו כן נוהגים לדאוג לסיפוק צורכי החג לעניים גם בערבי ראש השנה, סוכות וכו', על פי הפסוק: "ושילחו מנות לאין נכון לו".

חמץ

אחד מ-5 מיני דגן או תוצרתם שבא במגע עם מים והחל בו תהליך התפיחה. כל דבר הראוי לאכילה ויש בו תערובת חמץ אסור באכילה בפסח (החל מערב פסח לפני הצהרים), לדוגמא: ברה, משקאות חריפים, דייסות, מימרחים, וכמובן לחם, עוגות וביסקויטים. מוצרים רבים כגון ממתקים, נקיניקים, תרופות ושימורים שונים עלולים להכיל חמץ (בתרופות, בעיקר סירופים, ישנו לאחרונה ייצור מיוחד בהכשר לפסח). כן אסור שהחמץ ימצא ברשותו של האדם בפסח ויש לבערו או למכור (איין "מכירת חמץ") לפני פסח. 

בדיקת חמץ וביעור חמץ

בכדי להיות בטוחים שאין בבית שום מחץ חייבים לבדוק בליל י"ד בניסן (י"ג בערב) את הבית לאור הנר ולחפש אחרי החמץ בכל החורים והסדקים. את המ שמצאו יש לבער ושרוף למחרת בבוקר. כמו כן יש לבטל ולהפקיר את החמץ שאולי נמצא ברשותנו ואל מצאנו בבדיקה. וכבת האריז"ל, שכל מי שנזהר ממשהו חמץ בפסח, מובטח לו שלא יכל בחטא בשוגג במשך כל השנה כולה.

מכירת חמץ

אם יש ברשות האדם חמץ או תערובת חמץ שאין הוא רוצה לבערו בגלל ההפסד שיש לו בזה, יכול הוא למכור את החמץ לגוי ואז אין הוא עובר עליו בהשהייתו בבית בפסח, כי האיסור של "בל יראה לך ובל ימצא לך חמץ" הוא רק בחמץ שלך, אבל החמץ הנמכר לגוי כבר אינו שלו, כי מכרו. המכירה לגוי מתבצעת בימינו באמצעות רב עיר כי יש בה פרטים הלכתיים רבים.

מים שלנו

מים ללישת מצות שנשאבו והכנו לפני שקיעת השמש, בערב שלפני אפיית המצות, ונקראים כך על שם שהם היו מוכנים מאמש, ו"לנו" בכלי במשך הלילה. רק במים כאלו נותר ללוש את המצות כיון שהם צוננים והבצק הנילוש בהם לא ימר להחמיץ.

מצות מצוה

מצות שנאפו במיוחד לשם אכילתן בליל הסדר, לקקים בהן מצות אכילה מצהץ משתדלים שלפחות מות אלו תהיינה אפויות ביד ולא במכונה, כיון שדרושה כאן כוונה בזמן האפיה, "לשם מצת מצווה" המצות נקראות בזוה בשם: "מיכלא דמהימנותא" (מאכל של אמונה) ובשם: "מיכלא דאסוותא" (מאכל של רפואה), שכן אכילת המצה מחזקת את האמונה ומביא רפואה לאדם בגשמיות וברוחניות.

ליל הסדר

בלילה הראשון של פסח (ובחו"ל – גם בלילה השנה) עורכים סעודת חג שבה אוכלים מצה, שותים 4 כוסות יין, אוכלים מרור ומספרים ביציאת מצרים. הפעולות הנעשות בליל הסדר מרומזות ב-15 סימנים מפורסמים: "קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא, מצה, מרור, כורך, שלחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה". ליל הסדר נקרא גם בשם "ליל שימורים", מפני שהיה הקב"ה שומר ומצה לו לקיים הבטחתו להוציא את בני ישראל ממצרים, ומפני שהוא לילה המשומר מן המזיקין.

קערה

סוגים מסויימים של ירקות מרים, שאוכלים אותם בליל הסדר, לזכר מרירותה של עבודת הפרך במצרים. עדיף לאכול חסה, ויש האוכלים גם את השורש הריף של המכונה "חזרת".

ארבע כוסות

4 כוסות של יין (או מיץ ענבים טבעי) שחייבים מדרבנן לשתותם בליל הסדר לזכר 4 לשונות של גאולה: "והוצאתי והצלתי, וגאלתי, ולקחתי", שנאמרו ביבציאת מצרים, וכנגד 4 כוסות של נחמה שעתיד הקב"ה להשקות לישראל. בין כוס לכוס אומרים קטעים מה"הגדה" נהוג למצוז כוס חמישית ולא לשתותה, ונקראת: "כוסו של אליהו הנביא". 

כרפס

ירק ששמים על קערת הסדר. הספרים מזהים אותו כסלורי-עלים. האשכנזים נוהגים בירקות שונים, ולמנהג חב"ד – בצל או תפוח-אדמה. לאחר הקידוש נוטלים ידים מטבילים הכרפס במי מלח ואוכלים אותו. כרפ"ס אותיות "ס' פרך", לרמז על ששים ריבו בני ישראל עבדו עבודת פרך במצרים.

חרוסת

תמיסה העשויה מפירות שנמשלה בהם כנסת ישראל, כגון תפוחים ואגוזים, ויש הנותנים בה גם תמרים ועוד, זכר לטיט שנשתעבדו בו אבותינו, ומרככין אותה במשה אדום, זכר לדם – המכה הראשונה, וטובלים בה את המרור, לשכך חריפותו. 

כורך

בזמן שבית המקדש היה קיים, נוהג היה הלל לכרוך קרבן פסח, מצה ומרור ולאכלים ביחד לקיים מה שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו. ואנו נוהגים גם בזמננו לכרוך מצה ומרור ולאכלם ביחד, זכר למקדש.

הגדה של פסח

בליל כל הפסח מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים, לכן תקנו חז"ל נוסח קבוע של "הגדה". בתחילת ההגדה מזמינים את מי שאין לו אפשרות לערוך את ה"סדר" בעצמו, שיבא ויכל. בהמשך במספרים על חסדו של הקדוש ברוך הוא שקירב את אבותינו לבודתו, ועל הניסים שעשה עמהם ביציאת מצרים

דצ"ך עד"ש באח"ב

סימנים שנתן רבי יהודה לזכירת הסדר של עשר מכות מצרים, והן ראשי תיבו ת של" דם, צפרדע, כינים; ערוב, דבר, שחין; ברד, ארבה, חושך, (מכת) בכורות.

אפיקומן

הפירוש המילולי: לפיתן. כך מכינים את ה"כזית" האחרון של מצה שאוכלים בסוף סעודת ליל הסדר, לפני ברכת המזון, זכר לקרבן הפסח שהיה נאכל על השובע (ואין אוכלים ואין שותים מאומה אחריו). מצפינים את האפיקומן בתחילת הסדר, ויש נוהגים שהילדים מחפשים אותו אחר כך, זכר לגאולה שמועדה היה כמוס וצפון מישראל, וכן להזכיר את ציפייתנו לגאולה השלימה, שמועדה נעלם מאיתנו.

ארבע בנים

ההגדה הנאמרת בליל הסדר נותנת תשובות ומתחייחסות לארבעה סוגים של בנים המגיעים לשלחן הסדר, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול. כל אחד מהבנים מבטא את עצמו בצורה המצאימה למהותו, ובהאתם למצבו מקבל הוא תשובה מיוחדת בהגדה. יש לשים לב שמדובר כאן על ארבעה בנים היושבים לשלחן הסדר, אבל בדורנו נוסף "בן חמישי" שאינו יודע כלל מהו ליל הסדר ואינו מגיע לשלחן, עלינו מוטל לחפש בן זה, להביאו לשלחן הסדר, ללמדו ולהפכו לבן חכם.

מצה שרויה

חסידים ומהדרים במצות נזהרים מאד שהמצה לא תירטב על ידי מים או על ידי מכלים שיש בהם רטיבות, זאת מחשש שבמצה נשאר קצת קמח שלא נאפה דיו והוא עלול להחמיץ במגעו עם המים.

איך עושים שריפת חמץ

שתי סעודות – שני סגנונות מנהיגות

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...