א) צריך להזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה, שואל או מוכר את כסותו וקונה שמן להדליק בו נרות.
ב) מנהג פשוט כמהדרין מן המהדרין, שכל אחד מבני הבית מדליק נרות ובלילה הראשון מדליק נר אחד, בשני – שני נרות וכך הלאה עד שבליל שמיני מדליק כל אחד שמונה נרות.
ג) גם נשים חייבות במצות נר חנוכה שכן אף הן היו באותו הנס וגם התשועה נעשתה על ידי אשה (ראה לעיל סימן א סעיף ז). מ"מ נהגו שאשה אינה מדלקת בפני עצמה, אלא בעלה מוציאה, וכל הבנות אינן מדליקות בפני עצמן.
ד) אשה שאין לה בעל ואינה יכולה לברך ולהדליק, יכול אדם אחר להדליק בשבילה ולברך אף שהלה כבר הדליק בעצמו, ובלבד שתעמוד אצלו בשעת הברכות וההדלקה.
ה) הבנים מתחילים להדליק בעצמם נרות חנוכה איזה זמן לפני הבר מצוה.
א) מצוה מן המובחר להשתמש בשמן זית לנר חנוכה ואם אינו מצוי ישיג נרות שעוה או ישתמש בשמן אחר שאורו זך ונקי, ואם גם אלה אינם מצויים הרי כל השמנים כשרים לנר חנוכה.
ב) כמו כן כל הפתילתו כשרות לנר חנוכה אך מצוה מן המובחר לקחת פתילות של צמר גפן או חוטי פשתן.
ג) יש נוהגים לקחת פתילות חדשות בכל יום, ויש אומרים שאין צריך להחליפם בכל יום, ואדרבה הפתילות הישנות נוחות יותר לדלוק, וכן נהג אדמו"ר מוהריי"צ להשתמש בפתילות הישנות.
ד) הלוקח פתילות ישנות יזהר לשים את הפתילה מהלילה הקודם בנר הנוסף שמדליק בראשונה.
ה) נוהגים שה"שמש" (הנר שבו מדליק את נרות החנוכה) יהי’ נר של שעוה.
ו) הנרות יעמדו בשורה אחת שווה ולא בעיגול דהוי כמדורה, כן לא יהא אחד יוצא מהשורה ואחד נכנס. גם לא אחד גבוה ואחד נמוך, ויהי’ הפסק בין נר לנר כדי שלא יתקרב הלהב של נר זה לזה ויראה כמדורה. וכשמדליק נרות שעוה יהי’ הפסק כדי שלא יתחממו הנרות זה מזה ותיטוף השעוה ויתקלקלו.
ז) ראוי שתהי’ לו לאדם מנורה של מתכת, ומי שידו משגת יקנה מנורה של כסף – להידור מצוה.
ח) את השמן הנשאר במנורה אחרי חנוכה וכן את הפתילות עושה להן מדורה ושורפן, מפני שהוקצו למצוותן ואסור ליהנות מהן, אלא אם כן התנה תחילה שאינו מקצה את הנותר.
ט) אך הלוקח בקבוק של שמן לנר חנוכה ונשתמש ממנו כדי צרכו מותר ליהנות בשמן הנותר בבקבוק.
א) הדלקת נר חנוכה מצותה בפתח הסמוך לרשות הרבים משום פירסומי ניסא, וכך נהגו בזמן המשנה והגמרא, אך בזמן הזה, שאנו דרים בין האומות, מדליק בבית שהוא דר בו.
ב) אדמור"י חב"ד נהגו להדליק נרות חנוכה על פתח אחד החדרים ולא על החלון.
ג) נוהגים להעמיד את המנורה על כסא בעובי המזוזה בחלל פתח החדר משמאל הנכנס דהיינו מול המזוזה, כדי שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל ונמצא שהוא מסובב במצוות.
ד) כאשר רבים מדליקים בבית אחד יזהרו לשים כל אחד את נרותיו במקום מיוחד, כדי שיהא היכר כמה נרות מדליקים באותו לילה. ולא ידליקו במקום שמדליקים נרות כל השנהה כדי שיהא ניכר שאלו הם נרות חנוכה.
ה) מצוה להניח את הנרות למעלה משלשה טפחים מן הקרקע ולמטה מעשרה טפחים. אם הניחם למעלה מעשרה טפחים יצא, אך למעלה מעשרים אמה לא יצא.
ו) צריך להדליק את הנרות בבית שבו הוא אוכל בקביעות, ולכן ההולך לאכול בבית חבירו באקראי צריך לחזור לביתו ולהדליק שם.
ז) הי’ לו חדר מיוחד לאכילה וחדר אחר לשינה, ידליק בחדר שאוכל בו, שכן אותו החדר נחשב לעיקרי.
א) יש קהילות הנוהגות להדליק נרות חנוכה אחרי השקיע, ויש הנוהגות להדליקם אחרי צאת הכוכבים, ומנהג חב"ד להדליק אחרי השקיעה בין תפילת מנחה לערבית.
ב) בדיעבד אם לא הדליק בזמן ההדלקה יכול להדליק בברכה כל זמן שבני ביתו ערים, אבל לאחר שבני ביתו ישנים תו ליכא פירסומי ניסא ולכן ידליק בלי ברכה.
ג) משהגיע זמן ההדלקה אסור לאכול ולעשות שום דבר ואפילו ללמוד תורה – עד שידליק, ואם התחיל צריך להפסיק. ויש להחמיר גם בחצי שעה שלפני ההדלקה, אבל בלימוד אין להחמיר.
א) בליל א’ של חנוכה (הלילה שבין כ"ד לכ"ה בכסלו) מדליק נר אחד, בלילה השני מדליק שני נרות וכן הלאה, עד שבלילה האחרון, מדליק את כל שמונת הנרות (ה"שמש" כמובן מחוץ למנין).
ב) בלילה הראשון לפני ההדלקה מברך שלש ברכות: להדליק נר חנוכה, שעשה נסים לאבותינו ושהחיינו.
ג) ביתר הלילות מברך לפני הדלקת הנרות רק שתי ברכות: להדליק נר חנוכה ושעשה נסים לאבותינו.
ד) לא יתחיל להדליק את הנרות עד שיגמור לברך את כל ברכות ההדלקה.
ה) את הנר הראשון מעמידים בצדה הימני של המנורה ובלילה השני מוסיפים עוד נר לשמאלו וכן הלאה. תחילה מדליקים את הנר שנוסף באותו יום ואחר כך את קודמיו – משמאל לימין.
ו) לאחר הדלקת כל הנרות אומרים הנרות הללו.
ז) הנרות צריכות לדלוק לפחות חצי שעה אחר צאת הכוכבים. ועפ"י מנהג חב"ד (לעיל סי’ ה’ סעיף א) מקפידים שידלקו לפחות חמישים דקות מעת הדלקתם.
ח) לפני הדלקת הנרות צריך להיות במנורה מספיק שמן (או שעוה וכדומה) כדי לדלוק חצי שעה ועל פי המנהג דלעיל יהי’ בה שמן מספיק לדלוק חמשיים דקות.
ט) אסור להשתמש באור נרות החנוכה, כלומר לקרוא או לעבוד לאורם, לכן נוהגים להניח לידם את ה"שמש", כדי שאם יעשה איזה דבר ליד הנרות ישתמש באורו, ויש להניחו קצת למעלה מן הנרות כדי שיהא ניכר שאינו ממנינם.
י) נוהגים להחמיר שלא להדליק נר חנוכה אחד מנר חנוכה אחר (וכל שכן שאין להדליק את הַשַׁמָש מנרות החנוכה) אלא מדליקם מן הַשׁמָש או מנר אחר.
יא) נר שכבה בתוך שיעור זמן חיוב דליקתו (לעיל סעיף ז’) נוהגים לחזור ולהדליקו בלי ברכה.
יב) אחר שיעור הזמן הנ"ל אפשר לטלטל את המנורה גם אם הנרות דולקים.
יג) נוהגים להתעכב סמוך לנרות כחצי שעה – לבד מערב שבת קודש.
יד) לפני הדלקת נרות חנוכה יש לו לאסוף את כל בני הבית משום פירסומי ניסא.
טו) נוהגים להדליק נרות חנוכה בחגירת אבנט אך אין נוהגים ללבוש בגדי שבת להדלקתם.
לפני ההדלקה אומרים את הכרזת הקודש: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
א) ברוך אתה אדנ-י, א-להינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו, וצונו: להדליק נר, חנכה.
ב) ברוך אתה אדנ-י, א-להינו מלך העולם, שעשה נסים לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה.
ג) ברוך אתה אדנ-י א-להינו מלך העולם, שהחינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. (ברכה זו מברכים רק בעת ההדלקה הראשונה).
לאחר ההדלקה אומרים: הנרות הללו אנו מדליקין, על התשועות, ועל הנסים, ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, על ידי כהניך הקדושים. וכל שמונת ימי חנכה, הנרות הללו קדש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד, כדי להודות ולהלל לשמך הגדול, על נסיך ועל נפלאותיך, ועל ישועותיך.
תגובות