• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ב תמוז התשפ"ד (18.07.2024) פרשת בלק

הרבי מלך המשיח שליט"א חי וקיים בגוף גשמי

לקט משיחות והתוועדויות כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א, בעניין נצחיות חייו של נשיא הדור ומלך המשיח • לקראת חג הגאולה ג' תמוז
הרבי מלך המשיח שליט"א חי וקיים בגוף גשמי
(צילום: מנחם מענדל בנין, אתר 'הגאולה')
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

חיים נצחיים בנשיא דורנו

‏מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפנ"ז [=שלפני זה] ‏(דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל ‏נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן ‏הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), משא"כ [=מה שאין כן] בדורנו זה - הדור ‏האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י [=תיכף ומיד] "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר‏ ח"ו במאורות הגדולים דגילוי תושב"כ ותושבע"פ [=תורה שבכתב ותורה שבעל פה], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית ‏יותר [לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבע"פ וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה ‏מזה], באופן שכנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, עי"ז ‏שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה ‏מאיתי תצא".

‏(משיחת ש"פ בא תשנ"ב - מוגה)

בני ישראל מבטלים את עניין המיתה

‏והנה, מה שמשה כתב "וימת שם משה" לפני הסתלקותו - אין זה פלא, מכיון שכתב ע"ש ‏העתיד: אבל, עדיין דרוש ביאור והסבר - בפנימיות הענינים - מהו הפירוש והתוכן דכתיבת ‏הפסוק "וימת שם משה" ע"י משה, שמשה עצמו כותב אודות מיתתו - דבר והיפוכו?!

‏ויש לומר, שבכתבו "וימת שם משה" היתה כוונתו של משה שבנ"י יפעלו (ע"י תפלתם ‏ובקשתם כו') לבטל ענין זה (בפשטותו). ועד"ז בכמה ענינים בלתי-רצויים שנכתבו בתורה - ‏שהכוונה בזה היא, לעורר את בנ"י שע"י עבודתם יבטלו ענינים בלתי-רצויים אלו, ולא עוד,‏ אלא, שהקב"ה עוזרם שיוכלו לבטלם, ועד שיש ענינים שהקב"ה בעצמו מבטלם.

‏(משיחת ש"פ וילך תשמ"ט - מוגה)

הממוצע המחבר

‏משה רבינו שהוא הממוצע המחבר בין הקב"ה ובנ"י, "אנכי עומד בין ה' וביניכם", וממוצע צריך

‏להיות בו שני הענינים שהוא מחבר:

‏‏על "איש האלוקים" אומרים חז"ל "אם אלקים למה איש ואם איש למה אלקים כו', מחציו ‏ולמטה איש מחציו ולמעלה אלקים". ובהיות אצלו שני ענינים אלו - "איש (ו)האלקים" - יש בכח ‏משה לחבר אלקות עם העולם (כפי שהיה בגלוי במשכן משה),‏.. כיון שאצל משה (ממוצע המחבר) היו שני הענינים ("משה" ו"איש האלוקים") - שלכן ישנו ‏אצל משה למטה ענין הנצחיות והקביעות (כח הבל"ג[=הבלי גבול]) בגלוי . . נצחיות במשה עצמו, ש"משה לא ‏מת" (ובכל דור ודור ישנו אתפשטותא דמשה, נוסף על בחי' משה שבכל א' מישראל).

‏(משיחת ש"פ צו תנש"א - מוגה)

אלוקות מתגלת לגוף גשמי

‏כדי שיהודי כאן למטה יהי' קשור עם הקב"ה ויעבדהו כראוי עם כל כחות נפשו, גם עם ‏שכלו ורגשותיו, הרי זה כאשר האלקות "נמשכת" כביכול כאן למטה, עד לאופן של "לידע ‏שיש שם אלקה", לדעת - בנוסף על להאמין שיש שם אלקה, שזה בדרגת האלקות כפי שהיא מצ"ע[=מצד עצמה], פשוטה בתכלית הפשיטות, ‏אלקות מתגלה ל"איש" למטה, נשמה בגוף, ומתלבשת בו ביחוד נפלא עד בדוגמת משה ‏שהוא "איש האלקים", איש שאפשר לראותו ולשמוע אותו.

‏(תרגום מלקו"ש חכ"ד עמ' 6)

אין שינוי דגניזה

...ע"ד אבן השתי´ - שנמצאת במקום מסוים בעולם הזה הגשמי, וקיימת תמיד בלי שינויים (אפי´ לא השינוי דגניזה, כהארון שנגנז וכיו"ב[=וכיוצא בזה]), ע"ד שופט ונביא שקיים (נצחי) בכל דור (כסימן לגילוי אלוקות בעולם באופן תמידי) - שממנה הושתת כל העולם כולו.

(סה"ש תשנ"א חלק ל"ה עמ´ 206)

מציאות של נשמה בגוף

‏‎. .‏ ואף שבהמשך הכתוב נאמר "לפני מותו", הרי, מובן וגם פשוט, שבימינו אלה, לאחרי כל ‏מה שעברו במשך הדורות שלפנ"ז ויצאו י"ח [=ידי חובת] כל הענינים הבלתי-רצויים (כמובא גם בדרושי ‏אדמו"ר האמצעי), אין עוד ענינים של ירידה כו' (כולל גם שלילת העניין ד"מאן דנפיל מדרגי' ‏איקרי כו'"), ובמילא, ישנה מציאותו של משה - "גואל ראשון הוא גואל אחרון" - נשמה ‏בגוף באופן נצחי.

‏‏(התוועדויות תש"נ ח"א עמ' 89)

משה רבינו של דורנו

‏גילוי בחינת האמונה וחיזוקה הוא ע"י משה ומבואר בהמאמר, ‏דאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, ומבאר שבזמן גזירת המן היה מרדכי ‏בחינת משה שבדורו. ועי"ז פסק הדין על עצמו, שבדורנו הרי הוא הוא משה ‏רבינו שבדורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, והוא הזן ומפרנס את ישראל ‏בענין האמונה.

‏אמנם גילוי בחינה זו בישראל בהיותם נשמות בגופים, הוא ע"י שציווי זה ‏יבוא ג"כ ממשה רבינו כפי שהוא נשמה בגוף. וי"ל [=ויש לומר] בדרך אפשר, דלכן נאמר ‏ואתה תצוה סתם לא בשם ה' כי הציווי צריך לבוא ממשה רבינו כפי שהוא ‏נשמה בגוף.

‏(סה"מ תשמ"א עמ' 155)

לוחם מלחמות ה' ומנצח

‏עאכו"כ [=על אחת כמה וכמה] לאחרי ה'וינצח' ‏הרי משיח צדקנו צריך להיות דוקא נשמה בגוף בעולם הזה הגשמי, "מן ‏הארץ", כמבואר ברמב"ם בהלכות "מלכים ומלך המשיח ומלחמותיהם",.. ‏עאכו"כ לאחרי ה'וינצח', הנצחון של משיח צדקנו על כל הענינים המנגדים,

‏. . ועוד ועיקר - דמכיון שגם ענין זה ('וינצח') ישנו כבר.

‏(שיחות קודש תשנ"ב ח"א עמ' 318)

‏נשמה בגוף באופן גשמי

‏ופס"ד ברור ברמב"ם: "כל מי שאינו מאמין בו (במלך המשיח, "מלך ‏מבית דוד כו'", נשמה בגוף בעוה"ז [=בעולם הזה] הגשמי) או מי שאינו מחכה לביאתו, לא ‏בשאר נביאים בלבד כופר אלא בתורה ובמשה רבינו"!

‏(התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 155)

משיח - נשמה בגוף גשמי

‏דהנה ידוע שישנם ג' מדרי' משה חנוך ומשיח, דמשה הנה אף שמת מיתת ‏נשיקין מ"מ [=מכל מקום] הנה גופו טעון קבורה שנקבר בהר נבו, וחנוך הוא למעלה מזה ‏דכתיב בי' ואיננו כי לקח אותו אלקים, מ"מ הנה גופו נשתנה, ואמנם משיח ‏יהי' נשמה בגוף גשמי וגופו הגשמי יהי' מקושר ומיוחד בלמעלה מעלה עד ‏אין קץ

‏(סה"מ תשי"ד -הוצאה תשמ"ה- עמ' רלט)

להגיד את האמת בלי להתבייש

‏לכאורה יכול לבוא מישהו ולטעון: דיבורים אלו הם "ווילדע רייד" [="פראיים"], אשר, ‏בכל הזמנים והדורות שלפנינו לא נאמרו, ומה מדברים לפתע דיבורים כאלו, ‏כיצד יגיב העולם לשמע דיבורים כאלו?! ובכן, לכל לראש צריכים לדעת ‏שאין מה להתפעל מהעולם, מה יאמרו וכו':

‏‏מכיון שכן הוא האמת ע"פ תורת אמת, יש להכריז על כך באופן גלוי.

‏ויתירה מזה - המצב כיום הוא שגם העולם מוכן לקבל זאת, צריכים רק ‏לבוא ולומר באופן גלוי.

‏ועד"ז כאשר נשמעת טענה בעולם ש"ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא" - אזי ‏צריכים לומר בפירוש את המציאות האמיתית ע"פ תורה, ואין מה לחשוש ‏כיצד תהי' התגובה כו', מכיון שהעולם מוכן לקבל את הדברים.

‏וכמו כן כאשר עושים אסיפות כדי לדרוש ולחקור בנוגע לאופן ההנהגה ‏של העם היהודי - אין מה להתפעל כו', ואדרבה, צריכים לומר להם בפשטות ‏שיעיינו ב"בייבל" (דבר המקודש גם אצלם), בדבריו של ישעי' הנביא אודות ‏ענינו של עם ישראל - "עם זו יצרתי לי (למען) תהלתי יספרו"!

‏וכאמור, העולם נמצא במצב כזה שהוא מוכן לקבל דברים אלו: צריכים ‏רק לאומרם, בדברים היוצאים מן הלב, שאז, פועלים הדברים פעולתם, ‏ובאופן שהפעולה היא בדרכי נועם ודרכי שלום, מבלי שיהי' צורך לבטל איזו ‏התנגדות (ועאכו"כ שאין צורך במלחמה) - כפי שראו במוחש כל אלו שעסקו ‏בזה.

‏(התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 209)

(כל ההדגשות בשיחות אינן במקור)

הרבי מלך המשיח שליט"א חי וקיים - כפשוטו ממש!

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...