הלכה ומנהג חגים ומועדים שיחות קודש מושגים ביהדות מגולה לגאולה ספרים בני נח מסכת סוטה 

דידן נצח

"בין פעולותיה האחרונות (של הנפטרת [הרבנית חיה מושקא, רעייתו של הרבי שליט"א מלך המשיח]) בחיים חיותה בעלמא דין, שנודעו ונתפרסמו באופן גלוי לעיני כל, גם ל"עמי הארץ" - המענה שלה אודות אביה, כבוד קדושת מורי-וחמי אדמו"ר נשיא דורנו: "אבי, הרבי, הוא בעצמו, ביחד עם ספריו וכל עניניו, שייך לחסידים".

במענה זה ביטאה הנפטרת, והכריזה באופן גלוי לכל, שנשיאותו של נשיא דורנו - ממלא מקומם של רבותינו נשיאינו, עד לכ"ק אדמו"ר הזקן, מייסד תורת חסידות חב"ד, והבעל-שם-טוב, מייסד תורת החסידות הכללית - הוא ענין נצחי (שלא שייך בו הפסק, ח"ו) עד ביאת גואל צדק.

ועיקר החידוש שבדבר (הידוע וברור בלאו הכי) - שהמענה שלה נתקבל

אצל "עמי הארץ", ועל יסוד זה פסקו על-דבר הספרים וכו') ש"כן יקום" במעשה בפועל".

(משיחת מוצאי שבת קודש פר' תרומה תשמ"ח)

להוסיף בהפצת המעיינות

"שכמו שבעת מאסרו וגאולתו של כבוד-קדושת אדמו"ר הזקן, הרי מהטענות שהיו נגדו - אשר נתחזק עליו הקטרוג על שמפיץ את המעיינות חוצה - הבין את ההוראה בנוגע לעבודתו - שצריך להוסיף עוד יותר באמירת חסידות באופן של הבנה והשגה - חב"ד - דוקא.

לאור כל-זה ברורה ההוראה האלוקית הנצחית בקשר לאירוע הנוכחי, שדוקא מהטיעונים והאשמות כאילו אין "אגודת חסידי חב"ד" גוף חי ופעיל, הרי דוקא מהטיעונים האלו יש ללמוד הוראה בעבודתינו עתה והיא: ביחד עם גודל השמחה, שמחה שפורצת גדר, ביטול כל הגדרים דמדידה והגבלה, יש להוסיף בהענין שבו היתה הטענה - הפצת המעינות חוצה (כולל כפי שחודרת בהפצת התורה והיהדות) ביתר שאת וביתר עוז, עד להוספה שבאין ערוך.

(משיחת יום "דידן נצח", ה' טבת תשמ"ז)

לצעוק "דידן נצח"

"כל אלו שהכריזו זה עתה "דידן נצח" (= שלנו מנצח, במשמעות: צד הקדושה מנצח), בודאי שכוונתם ב"דידן" היא - לכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, ובמילא, עליהם לדעת שכל מה שבא בהמשך ל"דידן נצח", הרי זה הניצחון דנשיא דורנו!

. . וכידוע הפתגם שאמר נשיא דורנו כמה פעמים: חסיד הוא פיקח, ובמילא, אינו ממתין ומנסה אולי אפשר באופן אחר, אלא, הולך לכתחילה בדרכם של רבותינו נשיאינו, ובדורנו זה - כבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר נשיא דורנו.

. . ועל כך באה ההוראה מדברי המדרש, כיצד לנצח ולבטל את הרוח הרע - על-ידי-זה שמתאספים כמה-וכמה מישראל לעזור ולסייע זה לזה, ביחד עם העזר והסיוע מהקב"ה, "ישלח עזרך מקודש", וכולם יחדיו מרעישים עם כל הכלים שבידיהם וצועקים "דידן נצח דידן נצח", כלומר שזהו מצב שיש צורך ברעש וצעקה "דידן נצח דידן נצח", שכן, לולי זאת לאו דוקא שהיו מצליחים לנצח את הרוח הרע, ואף-על-פי-כן, על-ידי-זה שמכריזים "דידן נצח דידן נצח" כדבעי, כרצון נשיא דורנו - אזי מנצחים את הרוח הרע ומבטלים אותו לגמרי.."

(משיחת י"ב טבת תשמ"ז)