גאולה ומשיח יהדות 

כיצד אפשר להתעלם מכל הרע השורר עדיין בעולם?

בדבר-מלכות פרשת משפטים מתמקד הרבי מלך המשיח שליט"א במאורע מסויים שקרה בעולם, הסכם שלום בין ארה"ב ורוסיה. ומבאר שמאורע זה מבטא שאיפה כללית בעולם לסיום תקופת המלחמות, ומהווה סימן ברור על התחלת קיום הנבואה "וכתתו חרבותם לאתים" וגילוי ברור של פעולתו של מלך המשיח בעולם.

ואחרים שואלים: מדוע אם כן עדיין יש איומים רבים על שלום העולם, ואנשים רבים שקועים בשנאה הדדית. ומדוע מוסד האו"ם מוזכר בשיחה כסמל ל"וכתתו חרבותם", בעוד שהוא עדיין מקום של שנאת ישראל. כיצד אפשר להתעלם מכל הרע השורר עדיין בעולם.

חצי עבודה

והתשובה פשוטה:

משל למה הדבר דומה, לאדם הבא לרופא ומתלונן על מיחושים קלים בראשו, והרופא בודק ואומר שיש לו מחלה מסוכנת הדורשת טיפול מיידי. אם לאדם זה יש מעט שכל בקדקדו, יבין מיד שעליו לגשת לטיפול רפואי, למרות שהרגשתו הכללית היא מצויינת. הוא מבין מיד שהמיחושים הקלים אינם אלא סימן חיצוני על התפתחות פנימית שבמוקדם או במאוחר תעלה על פני השטח ואז הוא ירגיש אותה היטב. תהיה זו טפשות גמורה להתעלם מהוראות הרופא המבין היטב את מה שקורה מתחת לפני השטח.

ועל דרך זה בעניננו, אם כי במדה טובה כמובן.

כולם ראו את הסכם השלום שנחתם בין ארה"ב ורוסיה, אך כולם התייחסו אליו כאירוע מקומי, שהשפעתו מוגבלת לאנשים מסויימים ולנושאים מסויימים. בעוד העולם בכללותו ממשיך להיות שקוע במלחמה ושנאה.

ועל כך מגיע הרבי מלך המשיח שליט"א בדבר-מלכות פרשת משפטים, לפתוח את עינינו ולהסביר לנו שאין זה אירוע מקומי, אלא זהו ביטוי של תהליך פנימי שהעולם עובר לקראת שלום מוחלט של גאולה אמיתית. אמנם כרגע הענין מתבטא רק בפרטים מסויימים, אך הוא ילך ויתפשט ובזמן קרוב זה יקיף את כל העולם כולו.

כי כולם רואים תמונה שטחית, רק את הרגע, מבלי להתבונן מה היה לפני כן ולאחרי כן. וכ"ק אד"ש מה"מ בשיחה בא להסביר לנו שאנו נמצאים בעיצומו של תהליך עם עבר ועתיד. וכשמסתכלים אחורה ורואים כיצד העולם כולו היה עסוק במלחמה ושנאה, מביטים קדימה ורואים כיצד תיכף ומיד העולם כולו יעבוד את ה' יחד, ואז חוזרים ורואים את אירועי ההווה, מבינים שהאירועים המקומיים לכאורה שאנו רואים כעת, מבטאים את תחילתו של השינוי הגדול. הם ביטוי של כח פנימי הפועל במציאות ומשנה אותה, "פעולתו של מלך המשיח על העמים".

וככל שמתבוננים בדברים מבינים עד כמה הם מוכרחים:

הרי מלחמה ושנאה זהו טבע העולם, שכל מהותו כפי שנברא על ידי הקב"ה היא ישות ופירוד, ולכן כך התנהל העולם משך כל השנים, כי זהו טבעו. ואילו הסכמי שלום ובפרט בין כאלו יריבים, ובכזה קנה מידה עולמי, זהו מאורע בלתי רגיל כלל שדורש הסבר והבנה. וההסבר היחיד שיש לשינוי זה הוא הדברים בשיחה שמכיון שאנו עומדים על פתחה של הגאולה, על פתח תקופת תיקון העולם, הדבר מתחיל להתממש במציאות, העולם מתחיל להיות 'כלי' למושגים של שלום ואחדות אמיתית.

ולכן, גם אם נאמר כדוגמה שבעולם יש 90 אחוז של שנאה לעומת 10 אחוז של שלום, הרי 90 אחוזי השנאה הם שייכים לעבר, להנהגה הישנה שזמנה הסתיים. ו-10 אחוזי השלום הם שייכים לעתיד, והם עתידים רק ללכת ולהתפתח יותר ויותר.

לכן גם עצם הקמתו של מוסד האו"ם מראה על הבנה כללית בעולם שיש לשתף פעולה ולנסות להגיע לשלום עולמי. למרות שבעמדנו טרם תיקונו המושלם של העולם, גם האו"ם הוא חלק מהעולם המושחת, ולכן גם בו עצמו רבה השחיתות על התיקון. אך עצם הקמתו של מוסד כזה בעולם המושחת, מראה שהעולם שואף למשהו אחר.

וכידוע, שלא לכל אחד מראים חצי עבודה. חכם הוא מי שיכול לראות חצי עבודה ולהבין בכחות עצמו שעומד להיות חצי שני. ואם כ"ק אד"ש מה"מ בשיחה מראה לנו חצי עבודה, כנראה הוא סומך עלינו שאנו שייכים לסוג שאפשר להראות לו.

בהשגחה פרטית שמעתי לאחרונה על ספר בנושא כתיבת ספרים ותסריטים, שנכתב על ידי גוי. והוא מסיח לפי תומו ומעיד שבתקופות קודמות ספרים וסרטים שעסקו במלחמה, עודדו אותה. ואילו בשנים האחרונות יש מגמה כללית שספרים וסרטים שעוסקים במלחמה מעבירים מסר שמלחמה היא דבר בלתי רצוי (והרי על פי הלכה ישנה נאמנות לגוי המסיח לפי תומו, ובפרט לבעל מקצוע...).

ודבריו הם ביטוי מושלם של דברי כ"ק אד"ש מה"מ בשיחה על כך שישנה בעולם שאיפה כללית לסיום תקופת המלחמות.

וכשמצרפים זאת למאורעות נוספים הקורים בעולם, למודעות ההולכת וגוברת לרוחניות, למעשי צדקה הנעשים בקנה מידה עולמי ועוד סימנים רבים המוזכרים בשיחות, הכל מצטרף למשמעות אחת של שינוי פנימי המתחולל בעולם, שמשמעותו הברורה היא הכנתו לגאולה, העולם נעשה כלי להבין אלקות, להכיר את מציאות ה' ואחדותו.