תשרי חשון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיון תמוז אב אלול 

יומן: כ"ב - כ"ט שבט ה´תשמ"ח

אירועי השבוע שאחרי כ"ב שבט, נחרטו בלב כלל החסידים. רצף שרשרת האירועים בעקבות פטירת הרבנית חיה מושקא ע"ה, אשת הרבי שליט"א מלך המשיח, צויינו במעשים מיוחדים, התוועדויות, תפילות עם מלך המשיח, שיחות ועוד.

אתר הגאולה מגיש: אירועי כ"א - כ"ט שבט ה'תשמ"ח (היומן נערך ושולב מכמה יומנים - בהם יומנים פרטיים שטרם התפרסמו - ע"י מערכת אתר "יומני בית חיינו 770").

יום שני, כ' שבט

היום יצא לאור המאמר שנאמר ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א בשבת פרשת בשלח.

תפילת מנחה התקיימה היום בביהמ"ד הגדול למטה. לתפילה הופיע השליח הנודע הרב שלמה קונין ששב היום מרוסיה והוא אף עבר לפני התיבה. כשנכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילה הביט על הרב קונין בחיוך רחב, ואח"כ עודד חזק את השירה בידו הקדושה. לאחר התפילה נקרא הר"ש קונין אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ליחידות שארכה 20 דקות.

בשעה 8:00 בערב, אחר תפילת ערבית, התקיימה בביהמ"ד הגדול ה"יחידות-כללית" לאורחים שהגיעו ליו"ד שבט, כמו"כ התקיימה יחידות לחתנים וכלות, ולברי מצוה והוריהם.

יצוין שאת היחידות לאורחים חתם כ"ק אדמו"ר שליט"א במילים "באור פני מלך חיים"...

היום חשה הרבנית שלא בטוב, משהו כמו חולשה מאוד כבדה. הרבנית לא סיפרה על כך לכ"ק אדמו"ר שליט"א, כדי שלא לצערו, בפרט שהערב התקיימה יחידות כללית לאורחים.

בלילה, לאחר שחולשתה התגברה, הוזמן ד"ר פלדמן לביקור. כאשר הגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א לביתו לאחר היחידות, היה שם כבר ד"ר פלדמן, שקבע כי יש חשש ל"אולקוס מדמם", והביע את דעתו שצריך לקחת את הרבנית לבית הרפואה.

הרבנית אמרה שהיא איננה מעוניינת ללכת לבית הרפואה, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א להודיע לרב שניאור זלמן גורארי' שיקרא לרופאים, כדי שהם יפסקו שהרבנית צריכה ללכת לבית הרפואה. היות ולרשנ"ז גורארי' היה שיעור קבוע בכל יום לפנות בוקר, ביקשה הרבנית שלא יצלצלו אליו עד לאחר השיעור, כדי שלא להפריעו.

יום שלישי, כ"א שבט

הבוקר הודיעו לרשנ"ז גורארי' על בקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובמשך היום הוא דאג להזמין כמה רופאים מומחים לאסיפת רופאים בבית כ"ק אדמו"ר שליט"א בשעות הערב.

כ"ק אדמו"ר שליט"א הגיע ל-770 לערך ב-10:20, חילק צדקה, בירך את הנוסעים ב"פאר גזונטער הייט און זאל הערן בשורות טובות און זאל זיין מיט הצלחה", ונכנס לחדרו הק'.

מנחה הי' למעלה, אמרו תחנון. מעריב הי' בשעה 6:00 לערך אח"כ נסע לביתו (מוקדם מהרגיל, בגלל אסיפת הרופאים).

בשעה שש בערב הגיעו לבית כ"ק אדמו"ר שליט"א ד"ר פלדמן, ד"ר מושקוביץ, ד"ר וועג והרשנ"ז גורארי'. בטרם החלו באסיפה, אמרה הרבנית שמאחר והרופאים הגיעו כעת לאחר יום עבודה, ועדיין לא אכלו ארוחת ערב – שלא יתחילו באסיפה לפני שיגישו להם ארוחת ערב. כך היה, ולאחר הארוחה התיישבו הרופאים לאסיפה.

לאחר דיון ארוך בין הרופאים, הוחלט פה אחד שצריך לאשפז את הרבנית למשך שבועיים. הרשנ"ז גורארי' נכנס לחדרה של הרבנית והודיע לה את החלטת הרופאים, תוך שהוא מציין כי החלטתם הייתה בהסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א. הרבנית התעניינה בפרטי מחלתה, וביקשה שכ"ק אדמו"ר שליט"א ייכנס לחדרה בטרם תסע לבית הרפואה. כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לחדרה של הרבנית למספר דקות.

גב' אסתר שטרנברג, בתו של הרשנ"ז גורארי', שהייתה באותו זמן בבית, חיפשה את ר' חס"ד הלברשטם, מבאי הבית, ולאחר שלא הצליחה לאתרו, טילפנה למזכיר י. ק., וביקשה ממנו לבוא ולקחת את הרבנית לבית הרפואה קא?רנעל שבמנהטן.

הרבנית ירדה בכוחות עצמה למכונית, כאשר כ"ק אדמו"ר שליט"א מלווה אותה עד כניסתה למכונית. יחד עם הרבנית נסעה גם העוזרת בבית מזה שנים, ד"ר פלדמן, שלום בער גנזבורג (המשב"ק) ורשנ"ז גורארי'.

כמה דקות קודם לכן, נסעה גב' אסתר שטרנברג להחזיר את הרופאים למנהטן, ועל-מנת להסדיר את הענינים הטכניים בבית הרפואה. מיד בהגיעה לבית הרפואה ניגשה אל הצוות הרפואי, ואמרה שהיות ומגיעה אשה מאוד חשובה, שיתנו לה חדר מיוחד. מכיוון שהערכת המצב הייתה שלא מדובר במקרה חירום, לא חשבו להכניס את הרבנית לטיפול נמרץ, והחלו להכין עבורה חדר במחלקה הרגילה.

מפתח בית הרפואה ועד לחדר היה צריך לעבור מרחק די גדול, ולכן הציעו הרופאים שהרבנית תעשה את הדרך לחדרה כשהיא ישובה על כסא גלגלים. גב' שטרנברג הביאה במהירות כסא גלגלים, ועוד בטרם הגיע רכבה של הרבנית המתין לה הכסא.

כאשר הגיעה הרבנית לפתח חדרה, החדר לא היה מוכן עדיין, והיא נשארה יושבת על הכסא ליד החדר. בזמן זה שוחחה הרבנית עם הסובבים אותה, ובין השאר ביקשה מהעוזרת שלה להביא לה בגדים וחפצים מסוימים למחר בבוקר.

אחד הרופאים ניגש אל הרבנית וביקש לשוחח איתה. הוא שאל שאלות סטנדרטיות ששואלים כל חולה. תוך כדי שיחה איתו, ביקשה הרבנית לשתות כוס מים. גב' שטרנברג רצה מיד להביא כוס מים, אולם מכיוון שידעה שהרבנית תרגיש שלא בנוח כאשר תראה אותה בבית הרפואה, בשעה שהיא צריכה להיות עם הילדים שלה בבית, ולכן השתדלה גב' שטרנברג לא להראות את עצמה בפניה – מסרה את הכוס לרשד"ב גנזבורג, שהגיש את הכוס לרבנית.

הרופא המשיך לשאול את הרבנית שאלות שונות עוד דקות אחדות, ולפתע הבחין שפניה מחווירות. הוא מיד אחז בידה של הרבנית ובדק את לחץ הדם. הוא הרגיש את הדם זורם במהירות גבוהה מאוד, ושאל את הרבנית "את איתנו?", והרבנית השיבה בחיוב. אחרי זמן קצר שוב חוורו פניה של הרבנית, ושוב פנה אליה הרופא ושאל "את איתנו?", אולם הפעם לא נשמע מענה... ראשה של הרבנית נשמט לאחור. השעה הייתה כמה דקות אחר חצות הלילה - - -

הרופאים הגיבו במהירות, ומיד הכניסו אותה לחדר, הניחו אותה על המיטה, דם רב החל לצאת מגופה, והיא לקתה בדום לב. במשך זמן רב ניסו להחיות אותה, אבל היה כבר מאוחר מידי... ניצחו אראלים את המצוקים, ונשבה ארון הקודש...

במשך כל זמן שהותה של הרבנית בבית הרפואה, עמד הרשד"ב גנזבורג בקשר מתמיד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א, אשר ישב בבית לבדו. אחת לרבע שעה היה מתקשר לכ"ק אדמו"ר שליט"א – על פי בקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א – ומעדכן בהתפתחויות. כל אותה עת עסק כ"ק אדמו"ר שליט"א בהגהת שיחת ט"ו בשבט שנערכה ע"י ועד הנחות בלה"ק.

כאשר החל מצבה של הרבנית להחמיר, היה כ"ק אדמו"ר שליט"א על קו הטלפון, וכששמע מה המצב, אמר לרשד"ב להעביר לרופאים שורה של הצעות לטיפולים ותרופות אפשריים. הרשד"ב העביר את הדברים לרופאים, ובמקביל דיווח לכ"ק אדמו"ר שליט"א. כאשר נוכח לדעת שהמצב אבוד – הפסיק לדווח לכ"ק אדמו"ר שליט"א, מכיוון שלא רצה לבשר בעצמו לכ"ק אדמו"ר שליט"א את הבשורה המרה.

ד"ר פלדמן, שהיה נוכח במקום, הורה לרופאים שלא יתקרבו אל הרבנית, וביקש מגב' שטרנברג לשמור שאף אחד לא יתקרב אל הרבנית עד שנשות ה'חברא-קדישא' יגיעו. תיכף טילפנו לגב' לברטוב, גב' קופרמן וגב' גיטלין – מה'חברה קדישא', וביקשו מהם להגיע בדחיפות. בינתיים עמלה גב' שטרנברג לספוג בסדינים את הדם הרב שיצא.

לאחר שהגיעו, כיסו אותה וכו' כמתבקש על-פי דין, יחד עם גב' שטרנברג (שאינה חברה ב'חברה קדישא'). שאר חברות ה'חברה קדישא' כנראה לא ידעו מאומה, ועל-כל-פנים לא הספיקו להגיע.

[אגב, השמועה הגיעה לאזני הבחורים מיד לאחר ההסתלקות – כי תיכף כשהודיעו בביתה של גב' לברטוב, דאגו הם להודיע לבנם בטקסס הרב יוסל לברטוב, וממנו נודע הדבר לגיסיו, האחים גרינברג ב-1414-1418, כך שבערך בשעה 1:00 כבר ידעו על כך כמה מהבחורים].

מיד לאחר ההסתלקות הודיעה גב' שטרנברג למזכיר הרב יהודה לייב גרונר, וביקשה אותו ללכת לבית כ"ק אדמו"ר שליט"א ולהודיע על כך לכ"ק אדמו"ר שליט"א. הריל"ג קרא לר' בערל יוניק, ויחדיו הלכו לבית כ"ק אדמו"ר שליט"א. בחצר הבית פגשו את הרשד"ב גנזבורג. הריל"ג שאלו מדוע הוא עומד בחוץ, והלה השיב שכ"ק אדמו"ר שליט"א הורה שאף אחד לא ייכנס לבית.

בינתיים הגיע הד"ר פלדמן מבית הרפואה, וביקש מהריל"ג להודיע לכ"ק אדמו"ר שליט"א על ההסתלקות. הריל"ג סירב, ואמר לד"ר פלדמן שזהו תפקידו כרופא הרבנית. לא הייתה לד"ר פלדמן ברירה, והוא טילפן ממכוניתו, ובישר לכ"ק אדמו"ר שליט"א את הבשורה המרה.

כשסיים לדבר, ביקשו כ"ק אדמו"ר שליט"א להעביר את שפופרת הטלפון אל הריל"ג. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לריל"ג שיביא לו את הטלית והתפילין, הסידור וספרים העוסקים בעניין אבלות. כ"ק אדמו"ר שליט"א הוסיף ואמר לו, שיחזיק את הדברים אצלו, ויביא אותם אליו רק לאחר שיביאו את הארון, ושוב הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א שאף אחד לא יכנס לבית.

הריל"ג שאל בקשר לסידורי ההלוויה, והורה כ"ק אדמו"ר שליט"א שלא יערכו את ההלוויה יותר מידי מוקדם, כדי שיוכלו להגיע מהסביבה הקרובה, אולם שלא יהיה מאוחר מידי, ולא להמתין לאלו שיבואו ממרחקים – מצד כבוד הנפטרת.

אבל עיקר הבעיה הייתה שהרופאים סירבו לשחרר את הנפטרת מיד, שכן על פי החוק חייבים להשאיר את הגופה למשך 24 שעות מאז כניסתה לבית הרפואה, והרבנית נכנסה לשם רק בשעה 8:30 אמש – פחות מ-24 שעות.

מכיוון שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לריל"ג להביא לו את החפצים מחדרו רק לאחר שהארון יגיע – הלך קודם עם ד"ר פלדמן למשרדו של הד"ר, שם ניסו להפעיל קשרים ולסדר שישחררו את הרבנית כמה שיותר מהר.

בהמשך הלילה נדרש הרב יעקב יהודה הכט להירתם למשימה. חיש הפעיל את קשריו עם ידידו הרב חיים ברוך גליק מ'הצלה' (שיש לו קשרים מצוינים עם הרופאים), ורק בשעה 5:00 לפנות בוקר נשאו המאמצים פרי והצליחו לשחרר את הנפטרת הק'.

בשעה 1:40 לערך, יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א לדלת ושאל את ר' מאיר הארליג אם יש כאן מאנשי ה'חברה קדישא'. כשענה שנמצא כאן הרב צבי הירש פוקס, שאל כ"ק אדמו"ר שליט"א "איפה ליפסקר?". ר' מאיר לא ידע להשיב, וכ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך לשאול מתי יבוא הארון. ר' מאיר אמר שייקח עוד זמן, וכ"ק אדמו"ר שליט"א שאל "איפה גרונר? אני צריך את התפילין, הסידור וקיצור שולחן ערוך – לדעת את הדינים", ר' מאיר השיב שהריל"ג עסוק בסדרי ההלוויה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א עלה לחדרו.

ב-2:10 לערך יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א החוצה למרפסת, ושאל את ר' מאיר הארליג "ווען קומט דער ארון", ור' מאיר השיב שעוד ייקח זמן. כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל שוב על הרשד"ב ליפסקר, ושוב על הריל"ג, ושוב הזכיר על התפילין. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שאם הריל"ג לא נמצא – הוא ילך לבד להביא את הדברים. אחר-כך שאל אם גנזבורג הגיע כבר עם המעיל של הרבנית [מעניין לציין, שלאחרי פטירת הרבנית חנה, אמו של כ"ק אדמו"ר שליט"א – חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א את חפצי הבית בין המוסדות וכיו"ב, לבד מהמעיל, אותו שמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בחדרו במשך כל השנים].

אחר-כך יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א פעם שלישית, ושאל שוב היכן הארון, וגם שאל אם גנזבורג הגיע עם המעיל, וכן שאל מה קורה עם הריל"ג. מאיר הארליג אמר שהריל"ג עסוק בסידורי ההלוויה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א שאל אם יש מכונית. ר' מאיר אמר שלבנו יש, וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שהוא יסע לבד להביא את הדברים. לפועל כ"ק אדמו"ר שליט"א לא נסע, והורה שוב שאף אחד לא ייכנס לבית.

כיוון שראו שכ"ק אדמו"ר שליט"א רוצה את הדברים בדחיפות, עוד בטרם הגיע הארון – הלכו למשרדו של ד"ר פלדמן, והזעיקו משם את הריל"ג, להביא את הדברים לכ"ק אדמו"ר שליט"א. הריל"ג יצא במהירות הבזק לחדר כ"ק אדמו"ר שליט"א (גן-עדן העליון), הוא אסף את הטלית ותפילין לתוך השקית, ולקח שני ספרים הדנים בהל' אבלות – ליקוטים שיצאו לאור לאחרונה באה"ק.

כאשר הגיע הריל"ג עם החפצים לבית כ"ק אדמו"ר שליט"א, בתחילה הוא עמד מחוץ לבית, כיוון שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שאף אחד לא ייכנס. הוא טלפן לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ואמר שכיוון ששמע שכ"ק אדמו"ר שליט"א רוצה את זה עכשיו – הוא מביא את זה. כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לו רשות להיכנס, והוא עלה לחדרו של כ"ק אדמו"ר שליט"א בקומה השניה. כ"ק אדמו"ר שליט"א ישב ליד השולחן ועיין בספר שהיה נראה לו כשולחן ערוך. הוא הניח את הספרים על השולחן, ושאל את כ"ק אדמו"ר שליט"א פרטים בקשר להלוויה ומקום הקבורה. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו שלא ישאל אותו שום דבר בקשר לזה, מכיוון שזה קשור ל'חברה קדישא', ושהם יחליטו לבד בכל הדברים.

אחר כך החל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשאול הריל"ג כמה עניינים בדיני אבלות. מכיון שהריל"ג לא רצה להורות הלכה בפני כ"ק אדמו"ר שליט"א – הוא שתק.

כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו שכאשר יגיע הארון – שיודיע לו. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר גם, שהיות והרשנ"ז גורארי' לא ישן כל הלילה – שלא יעיר אותו כעת, אבל כשהוא יקום בבוקר, שיודיע לו שכ"ק אדמו"ר שליט"א מחפש אחריו ורוצה לדבר איתו.

יום רביעי, כ"ב שבט

בשעה 5:20 הביאו את הרבנית על-גבי אלונקת בית-הרפואה. בחוץ המתינו חברי המזכירות ואנשי ה'חברה-קדישא'. גם כמה מבאי הבית והמקורבים לבית חיינו נכחו שם. הריל"ג נכנס לבית והודיע לכ"ק אדמו"ר שליט"א שהביאו את הרבנית, ושאל היכן להניחה. כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה להניחה במטבח.

אחר כך יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א לבוש במעיל (הידיים מחוץ לכיסי המעיל), וירד לאט במדרגות. הריל"ג לימינו בשליבה עליונה יותר. אד"ש החזיק במעקה הברזל, ופסע עד למדרכה. [את פניו הק' הי' קשה לראות כיון שהפרוג'קטור האיר את השטח]. בזמן זה הספיקו להוציא את האלונקה מהרכב והחלו לעלות. כ"ק אדמו"ר שליט"א הסתובב ועלה אחר האלונקה, כשהוא עולה כעת בצד ימין של המדרגות, ומביט כל הזמן על המיטה. לרגע קצר התעוררה בעיה להכניס את האלונקה לבית, משום שהדלת בצידה השמאלי לא נפתחה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א המתין.

גב' גיטלין מה'חברא-קדישא' וגב' שטרנברג הורידו את הרבנית מהאלונקה על ריצפת המטבח (מיקום המטבח – קרוב מאוד לכניסה האחורית), ע"ג ענפים ועצים קטנים שהונחו על הרצפה, כך שלא הייתה מונחת על הקרקע ממש. הראש לכיוון דרום. הרבנית הייתה עטופה בבד ניילון, כשלמראשותה דולקות 2 נרות-נשמה גדולים.

כ"ק אדמו"ר שליט"א קרא לרשד"ב ליפסקר, ושאל כמה עולה הקבר. הוא ענה שכבר שילמו (כאשר הרבי הריי"צ קנה את החלקה, הוא שילם עבור כל בני המשפחה), אולם כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל שוב: כמה זה עולה? הרשד"ב ליפסקר נקב במחיר, וכ"ק אדמו"ר שליט"א הוציא חבילה של כסף, ואמר לו לבדוק אם יש שם מספיק, ואם לא – שיודיע לו כמה חסר, והוא ישלים.

כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לרשד"ב ליפסקר משהו נוסף, וביקשו שיכניסוהו לארון, וגם אמר שמסתמא יתפרו כאן בשבילה את התכריכים. ואכן, את התכריכים תפרו בחדר הסמוך.

כמה שעות קודם לכן, בסביבות השעה 2:30 הגיע הריל"ג ל-770, וביקש מהבחורים שיתארגנו ויעשו משמרות – לפי הגרלה – ולאחר שיביאו את הרבנית לבית, ייכנסו בכל שעה 10 בחורים לאמירת תהלים (כן חילקו את המשניות בין כל התמימים ע"מ לסיים עד סוף ה"שבעה", ורשימת לוקחי המסכתות הוכנס מיד לכ"ק אדמו"ר שליט"א ע"י הריל"ג).

הזאל הגדול למעלה הי' מלא וגדוש בתמימים, ושם ערכו את ההגרלה בין התמימים ששהו במקום. ההגרלה התנהלה כך: הגרילו אות כלשהי מאותיות הא-ב, וכל הבחורים שהתחלת שמותיהם באותה האות ואשר שהו במקום, עשו ביניהם הגרלה מי יזכה להיות בין העשר. האחראי על הגורל הי' הת' שמוליק ערנטרויי. מרגע לרגע נהרו בחורים ומקצת מאנ"ש ל-770, חלקם הפסידו את הגורל בשניות... כי רק מי שנכח בעת הידיעה היה זכאי להשתתף בהגרלה, כך שכל היתר שהגיעו באיחור קטן אפילו – פספסו. את הפתקים של הגורל הוציא הילד נחום ששונקין מתענך.

בינתיים נהרו התמימים ואנ"ש לעבר ביתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א ברחוב פרזידנט. בחוץ קר מאוד, חורף ניו-יורקי בעיצומו, אך הקהל לא התחשב בכך, ועמד בחוץ לקבל דיווח שוטף מן הנעשה בבית כ"ק אדמו"ר שליט"א.

בפועל, הקבוצה הראשונה שהתה 20 דקות, ואחר-כך כל כמה דקות נכנסו מנין בחורים, כאשר הקבוצה הקודמת יוצאת מהדלת האחורית.

את ההרגשה וההלם שאפפו את הבחורים, לא ניתן להעלות על גבי הכתב. כולם הסתובבו בפנים דומעות וחיוורות. כל אחד הסתגר בפינה אחרת והתעמק במחשבתו, מנסה לעכל את המתרחש. מי שאזר כח – קרא בתהלים. ומדי פעם נשמעו 'אנחות' מבחור זה או אחר.

הרגשת אבל...

המקוה שבאיסטערן פארקוויי (יענקל'ס מקוה) נפתחה, והכל מיהרו לטבול בה. כולל, כמובן, התמימים שעדיין לא הספיקו להניח ראשיהם על הכרית...

השעה היתה קרובה ל-6:00 בבוקר, ולקהל גדול נודע מהפטירה. מובן שהכניסה פנימה הייתה בסדר מסודר. תחילה הכניסו ע"פ הגורל (הנ"ל), וכל קבוצה שהתה כ-20 דק', אך משראו האחראים שזרם האנשים הולך וגדל, שינו את הסדר והעמידו את כולם בתור. וכך השתרך תור ארוך על המדרכה שלפני הבית, בפרעזידענט, תור שהגיע עד ניו-יא?רק עוו.

התור לאמירת התהילים הי' בדרך-כלל מסודר. לכל אחד ניתנה הזדמנות כ-10 דקות בערך, ואחר-כך עליו לפנות מקומו לאחר. כמובן שכעבור משך זמן, משרבו הקהל, צמצמו את משך שהותם של האנשים לכ-2 דקות ופחות. במשך הזמן הזה, שהה כ"ק אדמו"ר שליט"א בחדרו שבקומה השניה.

קשה. קשה עד מאוד לעכל את המציאות – אנשים נכנסים לביתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א... הרי עד היום לא היתה לאף אחד גישה אל הבית. למעט בודדים ששימשו בקודש, ידעו כולם שהבית של כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא בבחינת קודש הקדשים, ויראת הכבוד מנעה מן הקהל את הגישה לשם. עד כדי כך, שאף פחדו לעבור על המדרכה שלצד הבית. הבית היה איפוא מן סמל של קדושה ופרטיות. נמנעו לעבור לידו בכל שעות היממה, גם כשכ"ק אדמו"ר שליט"א שהה בחדרו ב-770, ועל אחת כמה וכמה כשהיה בביתו. ואילו כעת, פוקד את הבית כל אחד ואחד, אם כי למשך זמן קצר מאוד, אך עצם העובדה מעוררת אצל כולם רגשות קשים. זאת מלבד, כמובן, ההרגשה הנוראה של הטרגדי'.

אני חושב לעצמי ולא מאמין: אוי מה הי' לנו!

ובעצם, הביקור בבית כעת, מהווה רק התחלה שיהיה לה המשך ארוך מאוד... לכן מובן עד כמה קשה לעכל את העזות והחוצפה שבכניסה זו. ואולי, כך נדמה לי, היתה זו רק בעי' חולפת, ועם הזמן – התרגלו גם לזה, ככלות הכל גם המצפון מוגבל.

במשך הלילה ביקש כ"ק אדמו"ר שליט"א את הריל"ג שיברר אצל הרבנים דינים שונים של אבלות, ובעיקר בנוגע לאמירת הקדיש. כ"ק אדמו"ר שליט"א הדגיש שהוא מעוניין לשמוע גם את חוות דעתו של ראש הישיבה, הרב ישראל יצחק פיקרסקי, בקשר לאמירת הקדיש. כ"ק אדמו"ר שליט"א גם התעניין לדעת מתי תתקיים תפילת שחרית, והריל"ג השיב שמתי שנוח לכ"ק אדמו"ר שליט"א, וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שאם כך – שיהיה בשעה תשע.

הריל"ג הלך לברר אצל הרבנים, ובינתיים הגיע הרשנ"ז גורארי', ואד"ש דיבר איתו בין הדברים גם אודות אמירת הקדיש. כעבור כמה דקות ירד הרשנ"ז למטה, ואמר שאד"ש מחפש מישהו שיגיד קדיש. הריל"ג, שסיים לברר אצל הרבנים בנוגע לקדיש, עלה ואמר לכ"ק אדמו"ר שליט"א שמכיוון ששמע מהרשנ"ז שכ"ק אדמו"ר שליט"א מחפש מישהו לאמירת קדיש, הוא רוצה להציע את עצמו, אולם כ"ק אדמו"ר שליט"א לא קיבל את זה.

הריל"ג מסר לכ"ק אדמו"ר שליט"א את תשובת ראש הישיבה – שנהוג בעולם שכאשר אין ילדים והבעל יכול לומר קדיש, הבעל אומר את הקדיש, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שאם כך אמר ראש הישיבה – הוא יאמר את הקדיש בעצמו.

בשעות הבוקר שאל כ"ק אדמו"ר שליט"א את הריל"ג בקשר לבקשת מחילה, ובקשר לקריעה. הריל"ג אמר, שבקשר למחילה נהוג שאחרי הטהרה. ובקשר לקריעה, היות והרב פוקס מהחברה קדישא נמצא למטה – הוא יגיד אחר כך את הסדר.

יצוין, שבזמן שכ"ק אדמו"ר שליט"א שהה למעלה, פעל שם המזגן כל העת, חרף הקור העז ששרר בחוץ. ובינתיים הוסרו הרבה חפצים ורהיטים מקומה א' (מסיבה פשוטה וד"ל).

בשעה 7:00 בבוקר היתה צפירה בשכונה. צפירה עולה ויורדת שמשמעותה: קרה משהו... במשך כל הלילה והבוקר לא פוסקים הטלפונים ב-770 לצלצל, רובם שואלים בפחד 2 מילים: "זה נכון?...". מכל ארצות הברית וקנדה מגיעים אלפי חסידים, גם מאירופה נמסר כי מגיעה קבוצה גדולה מאוד במטוס ה"קונקורד" היוצא משם בשעה 8:00 בבוקר ואמור להגיע בשעה 11:00 בערך.

כמובן ופשוט שכל החנויות שבשכונה (אלו שבבעלות יהודית) נשארו סגורות (חוץ מחנויות המכולת), וחלקן נשארו סגורות עד למחרת. כל אנ"ש, בלי יוצא מן הכלל, לא יצאו לעבודתם. מי שהספיק – ניגש לתור אמירת התהלים, ולאחר-מכן ל-770 שם המתינו לעדכונים אודות פרטי וסדרי ההלוויה. נשות השכונה התאספו אותה שעה על-יד הבית וקראו מספרי התהילים.

כבר בשעות הבוקר המוקדמות, שעות העומס – שבע-שמונה בבוקר – כשאנשים נוסעים למלאכתם, סגרה המשטרה לתנועה את רחוב פרעזידנעט מקינגסטון עוו. עד ניו-יורק עוו., על מנת לאפשר לקהל הגדול לבוא וליטול חלק באמירת התהילים. סגל המשטרה הגיע אל בית כ"ק אדמו"ר שליט"א ועודכן על-ידי האחראים באשר לתכנית ההלוויה, שכבר הייתה ערוכה פחות או יותר.

בשעה 8:00 קיימה אגודת-חסידי-חב"ד אסיפה עם כמה מראשי התמימים, על-מנת להבטיח סדר בעת ההלוויה. אחר-כך כינסו האחראים קבוצה בת 40 בחורים מבוגרים (עלטערע-בחורים) למשך כשעתיים. האסיפה התקיימה בחדר האח"מים שבקומה הא' בבנין 788 [זוכרי דבר יודעים לספר על האי-סדר ששרר בעת לווית הרבנית חנה בשנת תשכ"ה, וכידוע העגמת נפש וכו' שהייתה מזה לכ"ק אדמו"ר שליט"א, מה שמבקשים הפעם למנוע בכל מחיר].

בשעה הנ"ל, בערך, הכניס ר' זלמן חנין את נוסח המודעת-אבל דלקמן:

בס"ד. הלוי' של הצדקנית הרבנית מרת חי' מושקא בת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מליובאוויטש – אשת – יבלחט"א – כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש – תתקיים היום כ"ב שבט בשעה 12:00 בצהריים. הלוי' תצא מ-1304 פרעזידענט סט', ותעבור ע"י ביהכ"נ וביהמ"ד ליובאוויטש שבליובאוויטש בית אגודת חסידי חב"ד 770 איסטערן פארקוויי.

המודעה הוסגרה במסגרת שחורה. המודעות נתלו בכל מקום ומקום, בכל השכונות היהודיות והחרדיות, וגם בדלת הראשית של 770. ואין צורך בהמחשה גדולה מזו, אשר כל מי שנכנס – נעשה לו שחור בעינים כפשוטו!

[בינתיים, בשעה 9:00 בבוקר התקיימה הלווייתו של הרב שלום-בער נעמענאוו מצרפת (בנו של ר' ניסן ע"ה). הלוי' עברה דרך 770 ואנשים רבים יצאו לחלוק כבוד אחרון לנפטר. הנ"ל סבל מאוד בשנים האחרונות משיתוק חלקי בגופו, ולקחוהו כה"ז ע"ג כסא גלגלים].

בבוקר התפלל כ"ק אדמו"ר שליט"א ביחידות עם טלית ותפילין, ובשעה 9:30 ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א למטה (קומה א') לתפילת שחרית, חגור בגרטל וללא טלית ותפילין. כ"ק אדמו"ר שליט"א היה לבוש בבגדים רגילים, אך הנעליים היו נעלי אבלות. כמו כן לא פרשו מפה על-גבי הסטענדער.

באולם הבית הצטופף קהל רב. רובו – בעלי הפרוטקציות. הש"ץ היה ר' לייבל זאיאנץ (מברזיל). לפני התפילה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א קדיש דרבנן בחופזה. כן אמר את כל הקדישים בעת התפילה.

כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלא התפלל עם הציבור, כיוון שהתפלל לפני זה בחדרו עטוף בטלית ותפילין, החזיק בידו משניות והביט בהם משך כל הזמן, כולל בעת אמירת הקדישים. בחזרת הש"ץ הקשיב (כהרגלו בק') מתוך הסידור. פניו הק' היו חיוורות (מבהיל!) וידיו אף רעדו קצת. לפני אמירת הקדישים הביט כ"ק אדמו"ר שליט"א לצדדיו. באמירת הקדיש שאחרי "היום יום" נעצר כ"ק אדמו"ר שליט"א לכמה שניות וחזר ג' פעמים על התיבות "יהא שלמא רבא". ב"עלינו לשבח" אמר "קדיש דרבנן" (ולא "קדיש יתום"). אחרי אמירת תהלים שאל באם נוהגים לומר פרק מט, והריל"ג השיב בשלילה.

לאחר התפילה נכנסה קבוצת נשים מה'חברה-קדישא' כדי לערוך את הטהרה. את התכריכים תפרו סמוך למקום הטהרה. כ"ק אדמו"ר שליט"א צירף מטפחת לבנה שבתוכה הי' משהו. ובנוגע לקבר, הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א שיקחו עפר מהאוהל – ולא כתמיד מחצר האוהל, אלא מהעפר שנמצא מעל הקבר ממש. וכן עשו: חפרו תחת ערימות הקרח והפ"נ הקפואים, והוציאו שקית של חול.

כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקש שיודיעו באהל (על-ידי ה'חברה-קדישא') אודות הפטירה וההלוויה, והכינו פתק בזה הלשון: "הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא, א?ייער טא?כטער, איז נפטר געווא?רן נעכטן ביי נא?כט 12:35 און די לוי' וועט זיין היינט 12 א? זייגער".

חברי הכולל נשלחו בשעה 7:00 בבוקר לחפירת הקבר. באשר למקום הקבורה כ"ק אדמו"ר שליט"א לא התערב והשאיר זאת לשיקול דעת ה'חברה-קדישא' (האם ליד אמו, הרבנית חנה, או ליד הרבנית נחמה דינה, או ליד הרבנית שטערנא שרה, הסבתא. – לפועל החליטו ה'חברה-קדישא' מפני כמה וכמה סיבות (מהן סיבות מובנות...) לקוברה ליד הרבנית שטערנא שרה. בתחילה הודיעו שיקברוה מעט רחוק מהקבר, דהיינו שיישאר מקום ריק מסביב (כידוע שסביב קבר הרבנית חנה – ריק), אך לבסוף הודיעו שיקברוה ממש ליד הרבנית שטערנא שרה. [לפועל הכינו קבר גדול מהרגיל, בגלל השיקול הנ"ל, פי אחת וחצי]. חברי הכולל כולם שהו שם בעת הקבורה. בינתיים, פרסמו בכל כלי התקשורת, ובכל ריכוזי אנ"ש והתמימים והשלוחים הפזורים בכל קצווי תבל. ואכן, קהל רב, כולל תושבי השכונה, נודע לו על הפטירה וההלוויה – דרך כלי התקשורת.

בשעה 10:30 התקיימה אסיפה רבתית ב-770, בה הודיעו האחראים (משה כצמאן ובן-ציון סטאק) על סדר ההלוויה. התוכנית הייתה כך: כ"ק אדמו"ר שליט"א ייצא מביתו, ימשיך עד לקינגסטון ושם יפנה שמאלה עד איסטערן פארקוויי, הכביש הראשי, וממול 770 יפנה שמאלה אל הבנין. לנשים הוחלט שעליהן ללכת עד נ.י. עוו. ומשם עד איסטערן פארקוויי, ויפנו ימינה לכיוון 770 [בלילה כבר הדביקו מודעות בפרעזידענט ובקינגסטון שלטים של "נא? פא?רקינג" (= אין חניה)].

מפאת חשיבות הענין, נאלצו האחראים להזכיר לקהל את הבלגאן שהי' בתשכ"ה, וביקשו מכולם לעשות ככל שביכולתם לשמור על הסדר.

40 הבחורים הנ"ל העסיקו תחתיהם עוד כ-200 בחורים, וחילקום ל-3 קבוצות: קבוצה ראשונה – דואגת לסדר ליד היציאה. קבוצה שניה – ליד המחסום בקינגסטון, שיחצה אותו מהחנות של הסנדלר עד לעזרת הנשים בקינגסטון עוו. על מנת לאפשר לכ"ק אדמו"ר שליט"א גישה פנויה ל-770. וקבוצה שלישית – ליד 770, שם פינו את כל הקהל עד לעברו השני של מחסום המשטרה, דהיינו עד אחרי הספריה, ועד לשדרה שבאמצע הרחוב איסטערן פארקוויי. כל המסדרים נשאו תו זיהוי מיוחד.

האחראים קיוו לסגור את הכביש כולו, כולל הסייד-וואק שבצד 749, מעברו השני של איסטערן פארקוויי, אך המשטרה לא הסכימה ובכך סייעה כמובן ללחץ, דחיפות ובלגאן שאירעו בעת ההלוויה.

למרבה האירוניה, בתחילה רצו ללכת דרך ברוקלין ולפנות ימינה לכיוון 770, דרך קצרה יותר, ודווקא השוטרים, יאמר לשבחן, הם שהעירו והאירו את עיניהם של האחראים כי בדרך זו יעברו ל"ע דרך הכנסייה ח"ו.

[לנשות השכונה קבעו הסדרנים, שבהגיעם מבית הרבנית לברוקלין עוו. יפנו שמאלה (על ברוקלין עוו.) עד איסטערן פארקוויי, ולא ימשיכו עם מסע הלוי' על רח' פרעזידענט].

הפרסום המיידי בכל כלי התקשורת הביא את ההמונים לנהור לבית כ"ק אדמו"ר שליט"א. חלק תפסו מקומות ליד 770 על השדרה. איסטערן פארקוויי נסגר לתנועה, וכמובן גם קינגסטון ופרעזידענט.

בשעות הבוקר עלה הרשנ"ז גורארי' לחדרו של כ"ק אדמו"ר שליט"א. כ"ק אדמו"ר שליט"א עמד ליד שולחנו בפנים רציניות, ואמר לרשנ"ז, שלהיותו המטפל העיקרי בנפטרת, הרי זכות זו מספיקה עבורו, עבור הילדים והנכדים – עד סוף כל הדורות. לאחר מכן הורה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א על סידורי הבית, וכן הורה לו לומר למשמשים בקודש (חס"ד הלברשטם ורשד"ב גנזבורג) שהם סיימו את תפקידם, ולשלם להם את שכרם ופיצויים עוד לפני ההלוויה. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שזה יהיה לעילוי ולטובת הנשמה.

כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקש מהריל"ג שאף אחד לא יהיה נוכח בשעת הקריעה, מלבדו ומלבד אנשי ה'חברה-קדישא', שהם הרב לוי-יצחק שפירא, צבי הירש פוקס והרשד"ב ליפסקר. הרב פוקס החל לחתוך וכ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך בקריעה, וגם כאשר אמר הרב פוקס שעל פי הלכה זה כבר מספיק, המשיך כ"ק אדמו"ר שליט"א עוד קצת בקריעה.

מיד אחר-כך יצאו כולם מהחדר, וכ"ק אדמו"ר שליט"א הסתגר עם הארון למשך כדקה.

לאחר שהרימו את הארון, קודם היציאה, שאל כ"ק אדמו"ר שליט"א: "ווי פירט מען זאך – דער ארון גייט ארויס פריער?" וענה הרב לוי-יצחק שפירא: "דער מנהג איז אז דער ארון גייט ארויס פריער".

בפועל, לא הי' סדר בהלוויה. כל התקוות והבקשות אכן נפלו על אוזניים אטומות. כל אחד רץ ורצה לראות את פניו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א, את פניו המאוימות. מקומם גם, שהשוטרים אכזבו בגדול ולא הצליחו לשלוט על הסדר, וכדלהלן:

מסע הלוי' החל בשעה 12:10 לערך. הארון יצא מהבית, מכוסה בבד שחור, ומיד הקיפו אותו קבוצה של בחורים ואברכים ע"מ לשמור, אח"כ יצאו המזכירים וכ"ק אדמו"ר שליט"א. כ"ק אדמו"ר שליט"א הלך כשעיניו מושפלות, וגם הראש, ורחש בשפתיו הק'.

תחילה צעדו עם הארון, כמה מטרים אח"כ צועד כ"ק אדמו"ר שליט"א, ואחריו כ-30 מיוחסים, בלט ביניהם הרב מדעברצין והרב מנשה הקטן (קליין). הריל"ג צעד לימין כ"ק אדמו"ר שליט"א, ואילו הרב בנימין קליין ליווה את כ"ק אדמו"ר שליט"א חלק מהדרך, וחלק ישב במכונית שנסעה אחרי המיוחסים. את הארון נשאו כל זמן אנשי ה'חברה-קדישא' וכמה מהמקורבים לבית חיינו.

לפני הארון נוסעים כ-12 אופנועים של המשטרה [כן חגו מלמעלה כשלשה מסוקים של צבא ארה"ב והמשטרה, שכנראה דיווחו על המצב מלמעלה]. כ"ק אדמו"ר שליט"א, בהליכה די מהירה יחסית הגיע עד לקינגסטון, שם העיר לריל"ג: "אזוי לאנג דארף מען גייען", והמשיך הלאה ללכת. בקינגסטון נעשה יותר בלגאן מרוב הקהל העצום. השוטרים ניסו להשליט סדר, וכ"ק אדמו"ר שליט"א (בגלל הליכה מהירה, פלוס מרחק הליכה כה בלתי רגילה, ולהוסיף שבוע קודם בו היה אד"ש 4 פעמים באוהל) "סחב" את רגליו הק'.

כשהגיעו למחסום קינגסטון, סגרו השוטרים את המחסום אחרי הארון, בהשאירם את כל הקהל, ואת כ"ק אדמו"ר שליט"א, מאחור. זאת – מחוסר דעת כמובן... כך חיכה כ"ק אדמו"ר שליט"א משך 30 שניות עד שפתחו המחסום. היה זה הבלש היהודי בעל השפם שהבחין בכך ותיכף הורה לפתוח המחסום. הריל"ג בתחילה צעק שיפתחו, אולם השוטרים סירבו. בכל אופן – הייתה זו הזדמנות לראות יותר מקרוב את כ"ק אדמו"ר שליט"א. לבוש במעיל, ידיו בכיסים, הבעת פניו מאוד כווצות, עין אחת נפוחה, כך שמרחוק הי' נראה שעין אחת (כאילו) למעלה מחברתה, הפה היה סגור באופן מאוים, וארשת מבהילה ביותר נסוכה על פניו הק'. היו אלה רגעים שלא ישכחו לעד. לא היה שייך להביט יותר משניה, פשוט "א? מבהיל'דיקער ציור".

כ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך עד לפינת קינגסטון ואיסטערן פארקוויי, שם החליט הריל"ג שיש כבר יותר מדאי בלגאן, ופנה לרבנים ואלו פסקו שאי-אפשר לעשות את הדרך הלוך וחזור למרות שזה לא ממש באותו הכיוון, אך זה אותו כביש, איסטערן פארקוויי, ובכך פעל שכ"ק אדמו"ר שליט"א יעלה לרכב. פילסו דרך לרכב ובינתיים כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל: "וואו איז דער ארון?" ולייבל הצביע לכיוון הרכב של הח"ק שנע בתחילת הסערוויס ליין, שם היה הארון. שוב פילסו דרך, וכ"ק אדמו"ר שליט"א ניגש לכמה רגעים לארון ואח"כ נכנס לרכב.

יותר מרבבה השתתפו בהלוויה. אנשים נשים וטף. כל המוסדות הביאו את תלמידיהם להלוויה. ובין האנשים יכולתי לזהות גם כאלו שאינם מאנ"ש. היו אלה אנשים חרדים מבורו פארק והסביבה, ועד לוויליאמסבורג.

בטוחני, שאם הייתה ההלוויה נערכת יותר מאוחר, היו מתווספים עוד כמה אלפים של אנשים, שאכן היו בדרכם על המטוסים וכיו"ב, וחלקם אמנם הספיק להגיע להלוויה וחלקם היישר לקבורה, ואילו הגרים רחוק יותר לא הספיקו גם לכך.

כ-12 אוטובוסים ועשרות עשרות כל רכב נסעו לאוהל. כולם נשארו מחוץ לבית-העלמין.

בדרכו לבית החיים ישב כ"ק אדמו"ר שליט"א ליד ק. בקדמת הרכב. מאחור ישבו: הרחמ"א חדקוב באמצע, הריל"ג לימינו, והרב בנימין קליין לשמאלו. במהלך הנסיעה רחש הביט כ"ק אדמו"ר שליט"א כל הזמן על המכונית עם הארון, ורחש בשפתיו הק'. בא' הפעמים ששיירת הרכבים נעצרה, הפנה כ"ק אדמו"ר שליט"א את מבטו לעבר המלווים שהלכו אחרי המכונית (בתחילת הדרך).

אח"כ כבר החלו לנסוע במהירות כשלפני המכונית נוסעת שיירת האופנועים שפינתה את כל התנועה וחצתה את כל הרמזורים, ובתוך פחות מעשר דקות הגיעו לבית החיים. בהגיעם, יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מהרכב בתנועה מהירה, פשט המעיל, קפלו לשניים וזרקו פנימה, לבש את הגרטל וסידר את העניבה. הארון הלך קודם, וכ"ק אדמו"ר שליט"א אחריו. כשעברו ליד האוהל הפנה כ"ק אדמו"ר שליט"א את מבטו הק' לרגע.

ר' אליהו הבר מה'חברה-קדישא' נכנס לתוך הקבר לסדר את הארון. כשפתחו את התחתית של הארון, כנהוג (על-מנת לקיים "ואל עפר תשוב"), נשמעה חבטה... וכ"ק אדמו"ר שליט"א הזדעזע מעט. בכלל, כל אותו זמן היו ידיו הק' קפוצות, ומידי פעם נשמעה אנחה של בכי עצור.

[בבית העלמין לא הרשו לאנשים להיכנס, למעט קבוצה לא מבוטלת של בעלי הפרוטקצי' ואנשי וחברי ה'חברה-קדישא', וגם חברי הכולל כנ"ל. הגדר של בית העלמין נעקר ממקומו כמעט לגמרי, מרוב הלחץ של קהל האנשים. היו אמנם בודדים שקפצו את הגדר במרחק מה מעיני השוטרים, ונכנסו בסופו של דבר פנימה, אך כאמור, רק בודדים. 2 מכוניות של 'הצלה' שהו אף הם בפנים, במרחק של 50 מטר ממקום הקבורה. אך ב"ה לא נזקק איש לשירותם באותה שעה].

לקבר הכניסו 3 חבילות: אחת של הדם מביה"ר, אחת של הדם מעת הטהרה, ואחת עפר מהאוהל כנ"ל. אח"כ קרעו את השקית של העפר, ופתאום נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א מטפחת עטופה ובתוכה משהו לא ידוע והכניסוה לבפנים. כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל אודות הסדינים עם הדם ואמר שיכניסו זאת לארון, והרשד"ב ליפסקר אמר שאין מקום להניח זאת בתוך הארון. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שאינו מתערב ושישאלו רבנים מה לעשות. הרב מארלאוו אמר שהרמב"ן (?) אומר שאפשר לשים זאת בצד הארון (לאחר שפסק – שמעו את כ"ק אדמו"ר שליט"א ממלמל משהו, ובין הדברים נשמעו המלים "פסקי דינים"). אף לאחר שניתן פסק הדין, נראתה אי-שביעות רצון על פניו הק', ומשאמרו לכ"ק אדמו"ר שליט"א שאת אשר מסר בבוקר הכניסו לתכריכים – נחה דעתו הק'.

כמו-כן שאל כ"ק אדמו"ר שליט"א לפשר הפלסטיק שהיה מונח על קברה של הרבנית שטערנא שרה, והרשד"ב ליפסקר ענה ששמים קרש ועליו פלסטיק, ועליהם מניחים את העפר שהוצא מתוך הקבר, כך שכשמרימים הפלסטיק אזי העפר נופל לקבר.

משך כל הקבורה הביט כ"ק אדמו"ר שליט"א על הקבר. בעת אמירת הקדיש, לפני המילה "ויתהדר", נעצר כ"ק אדמו"ר שליט"א ונשמע קול בכי. כל הקדיש היה בקול רוטט ובעיניו הק' נצנצו דמעות. ב"עושה שלום", רעד קצת והי' נראה כאילו עומד בצורה לא יציבה.

הריל"ג ועוד כמה חלצו והחליפו לכ"ק אדמו"ר שליט"א את הנעליים לנעלי גומי. גם כעת עמד בצורה לא יציבה, ור' בערל יוניק וד"ר ווייס תמכו בכ"ק אדמו"ר שליט"א מצד ימין וכ"ק אדמו"ר שליט"א הביט עליהם. הנעל השמאלית לא נכנסה היטב, הלשון נכנסה פנימה, וחלצו שוב.

אחר-כך נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לאוהל, ושהה כמה דקות. כ"ק אדמו"ר שליט"א סובב סביב הציון, ובכה בכיות נוראיות, ששמעו אותם גם בחוץ. כשיצא מהאוהל, עשו הנוכחים שורה לניחום אבלים.

כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לרכב ומיד יצא ועקר עשבים, כנהוג. על מקום מושבו הונח קרש, כדין אבלות.

[במהלך ההלוויה, נלקחו תמונות על-ידי הצלמים והעיתונאים הרבים שסקרו את האירוע. לבית העלמין הם לא הגיעו, אך גם מי שבא עם מצלמות לשם, לא הורשה ליכנס, כאמור לעיל. בכל זאת התפרסמו בעיתונות גם תמונות מהקבורה, בעת אמירת 'צדוק הדין' ובעת הטמנת הארון – תודות לר' חיים ברוך הלברשטרם, שניצל את זכותו ליכנס, והחזיק בכיסו הפנימי מצלמה זעירה, ומדי פעם שלף תמונה. יצוין שאת מסע ההלוויה הסריט ח.ב. במסרטת הוידיאו שלו, אך כאמור לא התאפשר לו כזאת בבית העלמין].

בשעה 1:40 היה כבר הכל לאחר מעשה. כ"ק אדמו"ר שליט"א נסע לביתו, ואילו הקהל התעכב למשך כמה דקות ארוכות כדי לזכות גם הם ב'כיסוי'. אחר נסעו הביתה, מי במכוניתו הפרטית ומי באוטובוסים, כשבלב כולם תחושות של כאב יגון ושבר.

כשכ"ק אדמו"ר שליט"א הגיע לביתו, לקח כמה רגעים עד שיצא מהמכונית. כשיצא הי' ספל עם מים על המעקה, כ"ק אדמו"ר שליט"א לקח ביד ימין, העביר לשמאל ונטל 6 פעמים לסירוגין ואח"כ עזב את הספל ולא הפך אותו. אח"כ נכנס לביתו והתיישב בחדר הכניסה שבין הדלת הראשית של הבית לדלת המובילה אל תוך הבית ואמר "יושב בסתר", עיניו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א היו מאוד לחות.

עשו את סעודת ההבראה, למעלה בחדרו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, אולם כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקש שיכינו את זה למטה.

כן התעניין כ"ק אדמו"ר שליט"א בשלום גיסתו, אחותה של הרבנית.

קרוב ל-3:30 התפללו מנחה. כ"ק אדמו"ר שליט"א התפלל בעמוד ואמר את כל הקדישים. לתפילה זו נכנסו רק השלוחים שהגיעו ליום אחד בלבד, כשלמחרת הם שבים למחוז חפציהם. וכמובן שגם כל בעלי הפרוטקציות, הנמנים בכמה עשרות, נכחו אף הם בבית.

• להאזנה לתפילת מנחה - לחץ כאן.

הפתעת הקהל הייתה כשכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שיחה קצרה בת 5 דקות לערך, תיכף לאחר מנחה. הייתה זו שיחה בנוגע לדין ניחום אבלים, ובה ביאר כ"ק אדמו"ר שליט"א שאפשר לנחם כבר ביום הראשון, לאחר הקבורה כמובן. וסיים בתיבות "והחי יתן אל לבו", ובפרט ששמה של הרבנית הי' "חי'". מטון השיחה נשמע כאילו רצה להמשיך בשיחה...

מובן שהייתה זו הפתעה של ממש, ולכן לא שמעו את השיחה תיכף בעת אמירתה, כי לא הכינו את המכשירים לכך. כך שכולם ניזונו מ'חזרה', אלא שלמזלנו הוקלטה השיחה, כך שכעבור זמן יכולנו לשמוע מלה במלה את כל השיחה.

• להאזנה לשיחה אחרי מנחה - לחץ כאן.

לאחר השיחה עברו כל הנוכחים לנחם אבלים. כ"ק אדמו"ר שליט"א ישב ע"ג ארגז מכוסה בריפוד דק שחור (הארגז של תשעה באב) בפינה הדרום-מזרחית של החדר כשהמנחמים עוברים על ידו ויוצאים מהפתח הנמצא ממול בקיר הדרומי. כ"ק אדמו"ר שליט"א ישב כשברכיו שמוטות וידיו הק' מונחות עליהם, ביד ימין אחז את הסידור ופניו הק' היו רציניות ואדומות מאוד, כמו גם לחות ורטובות מדמעות. כ"ק אדמו"ר שליט"א מסתכל במבט חודר ועמוק מאוד בכל אחד מהעוברים. המחזה הזה מכאיב במאוד וכל אחד עובר במהירות, חפוי ראש, ומשתדל לא להיראות – עד כמה שהדבר אפשרי. מי שהרהיב עוז לנחם... עשה זאת בשקט ובלחש. וכך עברו מהר מאוד לכיוון היציאה האחורית (שבחצר הבית). כל אחד יצא משם עם החלטה קשה בלבו... רבים יעדיפו שלא להגיע פעם נוספת.

לתפילת ערבית (בשעה 6:00) הגיע קהל רב, ואף שלא כולם זכו להיכנס לתפילה עצמה, כי גם לתפילת מעריב נכנסו רק אלה שלא יעשו את הימים הבאים בקראון-הייטס – אך לאחרי התפילה נכנסו כולם לנחם, ללא יוצא מהכלל.

• להאזנה לתפילת מעריב לחץ כאן.

ב-770 ישבו כולם אבלים וחפויי ראש. כל אחד מהרהר ומפשפש במעשיו. וכמובן שחילקו בין אנ"ש את לימוד המשניות. וכמו-כן גם עשו חלוקת הש"ס. כל אחד לקח על עצמו לפחות 3 דפי גמרא, ואילו במשניות – הייתה חלוקה כפולה פי 8, כיוון שהשתתף קהל גדול בלע"ה, כשכל אחד לוקח על עצמו לכל הפחות מסכת משניות אחת. וכך חילקו את המשניות כמה וכמה פעמים.

בלילה התקיימה אסיפת השלוחים מכל העולם באווירת בכי ושברון לב ובה הוחלט על כמה דברים ובהם להקים בכל מקום קרנות מיוחדות ע"ש הרבנית ע"ה במיוחד בשלושת העניינים המיוחדים של נשי ישראל.

יום חמישי, כ"ג שבט

במשך הלילה והיום המשיכו לזרום עוד המוני חסידים מכל העולם ומדברים שלקראת שבת מתכננים עוד רבים מאוד להגיע.

הבוקר נתלה מודעה ב-770, בה נכתב סדר התפילות בבית, דהיינו, באיזה שעה יתפללו שחרית, מנחה וערבית. במודעה גם נכתב אודות סדר האותיות שיכנסו לתפילות. סדר זה נערך כפי ראות עיניהם של האחראים, ועפ"ז – מכל אות ניתנה האפשרות לכשישים-שבעים איש לזכות וליכנס פנימה, שכן אולם התפלה בבית אינו גדול כדי להכיל יותר מ-100 איש, ואילו קהל אנ"ש (ששמותיהם מתחילות באותה האות) גדול בהרבה יותר, ולכן קבעו שחייבים להופיע מינימום כמחצית השעה קודם שעת התפילה ואז כל אחד מקבל מספר, ומהמספרים עושים הגרלה. זכית – נכנסת. כמובן שבעל המספר חייב להיות בעל שם שהאות הראשונה שלו זכאית לאותה התפלה.

כוחות משטרה (כולל פרשים) חגו מסביב לבית ושמרו על הסדר. בעיקר כאשר מפעם לפעם הייתה מתעוררת תגרה מילולית בין אדם שמבקש ליכנס לבין ועד המסדר שמונע ממנו...

שחרית הי' ב-10:15. לתפילה זו כבר הי' רמקול שהשמיע את קולו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א ב-770, הי' מפחיד לשמוע את קולו החלש של כ"ק אדמו"ר שליט"א, והיו קטעים שנעצר בהם הי' בולט, במיוחד ב"הושיענו" לפני "ברוך שאמר" שאמר במקום "אמן הללוי-ה" "אמן והלל לה'", והמשיך "אוי כל הנשמה" ונעצר לכמה שניות ואח"כ המשיך "תהלל וגו'" וחזר שוב בשקט "כל הנשמה וגו'", וכן בכמה קטעים לפעמים נעצר, וקולו בכלל הי' קצת רועד ופעמים הי' נשמע כעין בכייה. אמירת הקדישים הייתה בדרך כלל בשקט, כשמפעם לפעם היה כ"ק אדמו"ר שליט"א נעצר מחמת בכי חנוק... אך בדרך כלל זכינו לשמוע הכל. הקהל ב-770 הקשיב בדומיה גמורה. הס הושלך בביהכנ"ס בעת התפילות, וההרגשה הייתה מאוד כואבת.

• להאזנה לתפילת שחרית לחץ כאן.

בקריאת התורה היום כבר זכו לגרום נחת רוח לכ"ק אדמו"ר שליט"א. נחת אמיתי. היה זה כאשר ארבע בנות של תושבי השכונה זכו להיקרא באותו היום ע"ש הרבנית חי' מושקא. אחת מהבנות נולדה עוד ביום שני, אלא שהורי' לא הספיקו לתת לה שם באותו היום, וכך זכתה אף היא להיקרא על שמה של הרבנית נ"ע.

אפיזודה מעניינת ארעה עם אחת מהן, בתו של ר' מיכאל גורארי'. כיון שסבתו קרוייה בשם "חי'ה", נמנע איפוא מלתת שם זה לבתו, ורצה רק את השם השני, "מושקא". אך כשהרב דוד רסקין (שקרא בתורה במנינו של כ"ק אדמו"ר שליט"א) הגיע לפיסקא "ויקרא שמה בישראל" – לא היסס לרגע, ומתוך התרגשות שניכרה על פניו לא התייחס לדבריו של אבי הבת, והעניק לה תיכף את השם "חי' מושקא", כמו לכל הבנות שקדמו לה. וכך גם ב"מי שברך" קראה בב' השמות הנ"ל, ללא הבחנה משאר הבנות. וזאת, אף על פי שאבי' אמר לו בפירוש לקרוא לה רק בשם "מושקא".

מובן שאבי הילדה נקלע למבוכה, השם כבר ניתן, ואילו הסבתא חי'... תרתי משמע! בצר לו פנה לרבנים ושאלתם מה לעשות? והשיבו לו שאת השם אין להשיב, וכל שנותר לו הוא ללכת לסבתא ולבקש ממנה מחילה על העוול...

אחרי התפילה שוב ניחמו גם אלו שעמדו מחוץ לבית.

בניחום האבלים בכלל באים רבים מאוד מבחוץ, מכל השכונות החרדיות, כגון בורו פארק, פלטבוש וכו', ובראשם הרבה מאוד אדמו"רים וגדולי הרבנים באמריקה. הקהל שרוצה לנחם אבלים אחרי כל תפילה הוא עצום, והוכרחו להשתמש בשוטרים המעמידים מחסומים סביב הבית של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ומשליטים סדר בכניסה פנימה.

מנחה הי' לערך ב-3:15, וגם תפילה זו נשמעה ב-770. אחרי מנחה שוב נכנסו לנחם.

• להאזנה לתפילת מנחה לחץ כאן.

בין היתר הגיע הרה"ג אהרן סולבייצ'יק משיקאגו וכ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר איתו, התוכן הי' בעיקר שמשיח צריך להגיע ושאז יהי' תחיית המתים, שתחיית המתים זהו נשמות בגופים דווקא, ולא כמו במ"ת נשמות פורחות, וזהו החידוש הגדול ביותר עד שהתורה אומרת שזהו חידוש, וזה יכול להיות בתוך השלושים והשבעה ואפי' בתוך הג' ימים. ואפי' מיד ממש, "און שרעק זיך ניט", שגם התורה לא נבהלת לומר כך.

אח"כ הרב סולבייצ'יק ביקש ברכה עבור א' מנכדיו, כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל האם זה אותו שכבר כתבת לי אודותו, הוא אמר שזהו אחר ואמר שהוא "הצדיק'ל קינד". כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שיהי' לו בחדר צדקה פושקע שצדיק וצדקה זה מתאים ובירכו.

כן נכנס האדמו"ר מקרלין שליט"א, כ"ק אדמו"ר שליט"א פתח ואמר שלאבל אסור לקום אפי' בפני נשיא ואמר שזה הפתיחה שלי, אח"כ האדמו"ר שאל בת כמה הרבנית ע"ה הייתה. בתחילה כ"ק אדמו"ר שליט"א ענה לו שהוא לא רגיל לספור אבל היות ושאל אמר שבאדר היא תהי' בת פ"ז. והוא שאל ממה זה קרה הפטירה ובתחילה כ"ק אדמו"ר שליט"א לא ענה, אח"כ שאל שוב וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שזה הי' ענין פנימי, ובכלל ההסתלקות של צדיקים זה ענין פנימי למעלה וכו'.

כן הגיע הרה"ג הרב דוד ליפשיץ שליט"א אבד"ק סולבאק, וכ"ק אדמו"ר שליט"א שוחח איתו מספר דקות. כשהזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א את המילים "הקיצו ורננו שוכני עפר" היה קולו חנוק מבכי.

• להאזנה ניחום אבלים - הרב א. סולובייצ'יק והרב ד. ליפשיץ - לחץ כאן.

היום יצאה שיחת הקודש של כ"ק אדמו"ר שליט"א – אתמול אחרי תפילת מנחה – מוגהת בתוספת הערות בשולי הגיליון. מאוחר יותר גם נתקבלה הוראה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח ולפרסם את הדברים בכל אתר ואתר. כמובן שהכל פלפלו ולמדו בשיחה זו שהייתה דיוטגמה חדשה.

במעריב היו בכיות בקדיש שלאחר "עלינו לשבח" במילים "ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמיה דקודשא בריך הוא", ועד סוף הקדיש היה הקול חנוק.

•להאזנה לתפילת ערבית לחץ כאן.

בניחום אחרי מעריב הי' מר דוד צ'ייס (מידידי ליובאוויטש). הנ"ל אמר לכ"ק אדמו"ר שליט"א שהוא רוצה להקים קרן של מוסדות לזיכרון הרבנית ע"ה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו שזהו ענין חיובי ביותר. הנ"ל שאל האם להתחיל להתעסק בזה אחר השבעה וכ"ק אדמו"ר שליט"א ענה לו שיתעסק בזה מיד.

האדמו"ר מקרלין הנ"ל הי' גם במעריב ואמר כמה מילים בענין ההסתלקות, ואמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א שהלשון הסתלקות לגבי הנפטר הוא על דרך הלשון "אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין", ע"פ המבואר שצדיקים דומים לבוראם.

• להאזנה לניחום אבלים לחץ כאן.

היום הגיעה מארץ הקודש אחייניתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, והרבי שליט"א דיבר עמה במשך כשעה לערך.

במשך היומיים האחרונים חולק הש"ס במשניות בערך כ-15 פעם. וכן חולק כל הש"ס – גמרא, על מנת לסיימם בתוך ה'שבעה'. גם ספר התניא נחלק לפי פרקים ללומדו בתוך ה'שבעה'. בערב נאסף כסף מכל אנ"ש והתמימים שי' לקנות סטים של משניות לע"נ הרבנית, ובכסף שנאסף נקנו כבר למחרת כ-30 סטים של משניות.

יום שישי, כ"ד שבט

היום בבוקר, הגיעה קבוצה של 60-80 איש כ"י מאנ"ש בארץ. הרבה מרבני אנ"ש כולם מגיעים להשתתף בצערו של כ"ק אדמו"ר שליט"א ולנחמו. כל מי שמגיע נכנס למנין של כ"ק אדמו"ר שליט"א ללא שום הגרלה.

לערך ב-10:10 נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילה, ששודרה ב-770 כבתפילות הקודמות.

• להאזנה לתפילת שחרית לחץ כאן.

בין המנחמים הרבים אחרי תפילת שחרית היה כ"ק האדמו"ר ממונקאטש שליט"א, וכ"ק אדמו"ר שליט"א שוחח איתו כרבע שעה לערך.

• להאזנה לניחום אבלים לחץ כאן.

מנחה הי' ב-3:15. אחרי מנחה נראה חיוך על פניו כשפנה לעבר שגריר ישראל באו"ם מר ב. נ. (עד עתה היו פניו הקדושות של אד"ש נראים רציניים וכואבים, ובכל פעם שהחל לדבר, פשוט בכה ולא הי' יכול (כביכול) להתאפק, וזוהי הפעם הראשונה שנראתה חיוך על פניו הק'). הנ"ל אמר שעם ישראל שואב ממנו כוחות וכשלכ"ק אדמו"ר שליט"א יש צרה זה צרת רבים וצרת רבים חצי נחמה וכו'.

• להאזנה לתפילת מנחה לחץ כאן.

• להאזנה לניחום אבלים לחץ כאן.

החיים בלב השכונה שבו למסלולם הרגיל, אך ב-770 תחושת 'ריקנות'. החל מכך ששובשו הלימודים בפועל, אם כי רשמית ישנה הנהלה וישנם משגיחים תמידין כסדרן, אך התמימים לא יכלו לשבת בראש שקט ליד ספסל הלימודים. מה שכן, למדו משניות וגמ' – לפי סדר החלוקה שנקבעה ביום הראשון של השבעה, כנ"ל.

תקוותם היחידה של אנ"ש והתמימים הייתה, שלכבוד שבת יחזור כ"ק אדמו"ר שליט"א ל-770, ונראהו "מלך ביפיו", ובפרט שזו שבת מברכים הרי שתתקיים התוועדות, ובפשטות ידובר בה גם אודות הרבנית נ"ע. תקווה זו לא היתה מוטלת בספק שכן הדין הוא כי "אסור לנהוג אבלות בפרהסיא", כך שמסתמא תתקיים התוועדות.

קהל גדול מאוד הגיע במשך הימים האלה לליובאוויטש. כל השלוחים מכל רחבי תבל, מאוסטרלי' ודרום אפריקה, ורבים מאנ"ש מכל העולם ובעיקר מארץ הקודש באו לפקוד את בית כ"ק אדמו"ר שליט"א. בולטים במיוחד הם כל חברי הבית דין של רבני אנ"ש באה"ק (ועוד רבנים). חלק מהשלוחים התכנס כאן אך לא מזמן, לקראת ראש חודש כסלו, וכעת נפגשו שוב אך בנסיבות שונות בתכלית. חלקם הגיעו רק ליום או יומיים וחזרו עוד לפני השבת, אך רובם נשארו לשבת קודש. הללו התעדכנו על-ידי התמימים בכל מה שעבר עד הלום, ומי שרצה רווה את צימאונו בקריאת העיתונים היהודיים ולהבדיל הלא יהודיים, שבהם נכתבו כתבות, כולל תמונות מהלוי'.

כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה למקימי קרן הגמ"ח לע"נ הרבנית נ"ע שיכניסו את שמות התורמים עד שבת. על קירות 770 נתלו הרשימות עם שמות הנוטלים חלק בחלוקת הש"ס, במשניות ובגמרא.

חצי שעה לפני כניסת שבת לערך הגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א עם המכונית ל-770, לשמחת אנ"ש והתמימים. הנהג הי' בנימין קליין. לפני שבת הדליק כ"ק אדמו"ר שליט"א נרות ש"ק במקום הרבנית ע"ה. אומרים שחנינא שפערלין שעבד שם ראה שכ"ק אדמו"ר שליט"א בכה בשעת מעשה.

ליל שבת קודש

הליקוט לש"ק הוגה ביום ג' (לפני השבעה), וכך בהגהה אחת בלבד, הודפס לש"ק. על גבי הדף האחורי של הליקוט נדפס הנוסח: [הדגשה]"לזכרון הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא, בת כ"ק אדמו"ר, אור עולם, נזר ישראל ותפארתו, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעון, מרנא ורבנא יוסף יצחק, ובת הרבנית הצדקנית מרת נחמה דינה ע"ה ז"ל. נפטרה ביום רביעי פ' משפטים כ"ב שבט שנת ה'תשמ"ח. ת'נ'צ'ב'ה'"[סוף הדגשה]. זהו גם הנוסח שנדפס על גבי כל הקבצים והחוברות למיניהם שהודפסו ויצאו לאור לקראת שבת קודש, וזהו גם כנראה הנוסח שייכתב על המצבה.

[אגב, כל הליקוטים הבאים הודפסו, מדי שבוע בשבוע, עם ההקדשה לע"נ הרבנית נ"ע, עד שבאחת השבתות הדבר הופסק – ואומרים שהי' זה ע"פ הוראה: הן ההדפסה, והן ההפסק].

ב"לכה דודי" ניגנו הלחן של "חיילי אדוננו". אד"ש עודד בידו הק'. ביציאתו מביהכנ"ס החל א' לשיר והשתיקו אותו (כשנכנס – לא שרו), אך מיד עודד כ"ק אדמו"ר שליט"א בידיו הק' את השירה והמשיכו לשיר. ראו פשוט בגשמיות איך שהשבת פועלת במראה פניו הק' (אף שעיניו הק' עדיין נראו קצת אדומות). כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר את הקדישים בתפילה.

כ"ק אדמו"ר שליט"א נשאר כל הלילה ב-770 בחדרו הק'. סגרו את הכניסה הראשית ואת הדלתות של הפרוזדור שלא יעשו רעש וכו'.

בלילה מסר כבר כ"ק אדמו"ר שליט"א את מראי המקומות בפירוש רש"י שעליו ידבר בהתוועדות מחר.

יום שבת קודש פרשת משפטים-שקלים, מבה"ח אדר, כ"ה שבט

לערך בשעה 8:30 ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א לתהילים. בסיום כל ספר, השתררה דממה ונשמעה רק אמירת הקדיש של כ"ק אדמו"ר שליט"א (אגב, שלא כהרגלו, עמד כ"ק אדמו"ר שליט"א כל משך אמירת התהילים). הש"ץ מיהר ולבסוף הוא חיכה לכ"ק אדמו"ר שליט"א כמה דקות, ואח"כ כ"ק אדמו"ר שליט"א סיים ואמר קדיש ונכנס לחדרו.

בשעה 10:30 נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א בחזרה למטה עטוף בטלית לתפילת שחרית. החזן החל וכן שני כתובים וכו' ויהי רצון, וכ"ק אדמו"ר שליט"א החל לעודד עם ידו על הסטענדער כרגיל בכל שבת ושרו "שיבנה ביהמ"ק".

בשבת אין עצב ב"ה, ולאבל אסור להראות אבלות בפרהסיא ומעניין שאצל כ"ק אדמו"ר שליט"א זה ממש כך. לפני זמן הפנים היו מבהילות וכו', כשהגיע שבת "דאס איז א? פנים פון שבת" וכך החלה התפילה.

את הבימה של קריה"ת הקריבו קרוב ממש, כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר את הקדישים בכל השבת ולקראת סוף שביעי עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א לבימה ואמר קדיש אח"כ קראוהו למפטיר, ומפטיר הי' רגיל.

לערך בשעה 1:30 ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א להתוועדות. בתחילה עשה קידוש ואח"כ רמז לר' י.כ. שישיר "אודך" (כפי ששרים בכל שבת). אח"כ אמר לקהל לחיים, והחל בשיחה שבעצם הי' זה מאמר כעין שיחה. בנקודות הראשונות הזכיר שלכל נשיא מהרביים הי' את הענין שלו והענין שלנו זה להביא את המשיח שזה הדור שהוא הסוף של הגלות ותחילת הגאולה. כן דיבר על מחצית השקל, וביאר בזה נקודות, אשר אחד הפרטים הבולטים בה הוא נתינת מחצית מטבע דוקא, דבר הרומז על כל סדר העולם, אשר בחציו מורכב מענייני קדושה ובחציו מדברים השייכים לצד השני, והמשיך לבאר בענין המיתה ותחיית המתים וכו'.

בשיחה שלאחרי המאמר דיבר על מעלתה המיוחדת של שבת זו, 'פרשת שקלים', ממנה מתברך חודש אדר "החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום-טוב".

לאחרי שיחה זו הייתה חלוקת משקה של אלו שהכניסו עבור סיומי רמב"ם ובתי חב"ד וכו', אח"כ הר' שמעון גולדמאן הכריז עם שטריימל כבכל שנה על דינר עבור הגמ"ח "שומרי שבת" ואמר שהפעם כ"ק אדמו"ר שליט"א השתתף יותר בכסף בגלל מה שקרה. אח"כ סיפר סיפור מעניין עם הצ"צ כבכל שנה וסיים שעד"ז נסיים עם הגלות ושמשיח יתגלה נאו, הנ"ל דיבר מאוד בהתרגשות.

אח"כ ניגש הרה"ח יעקב פלס מכפ"ח וביקש בשקט מכ"ק אדמו"ר שליט"א שהוא רוצה לשיר שיר בנוגע לגאולה עם מנגינה של קישינוב וכו' וכ"ק אדמו"ר שליט"א הסכים. והוא הכריז שכידוע שבתשכ"ב כ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל את המפתח של העיר "קרית גת" (המפתח הראשון שכ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל) ואז הוא רצה לשיר שיר של קישינוב, אבל לא הסתייע מילתא, אבל עכשיו הוא בהשגח"פ רוצה לשיר בהסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א והחל לשיר.

המילים של השיר מדברים על הגאולה והתחלת כל משפט מתחיל באות משמו ושם משפחתו כמובן שהקהל לא ידע את השיר ולכן שתק והוא בעיניים עצומות שר בדביקות. כשגמר פעם ראשונה כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שצריך להיות באופן של עזוב תעזוב עמו ואמר לו שיחזור על הקטע השני ושיעזרו לו והראה בידו לכיוון הקהל והוא התחיל את הקטע השני אבל הקהל בקושי עזר, אז כ"ק אדמו"ר שליט"א בידו עשה תנועות נמרצות לעודד את הקהל והקהל עזר לפי קצב המנגינה והוא חזר ע"ז פעמיים וגמר.

אח"כ היו שאלות ברש"י, למה רש"י מסביר בנוגע לאלה המשפטים וכו' תשים לפניהם, והביאור, שתשים זה לא שייך בלשון לימוד לכן רש"י ביאר שזה בית דין למה לא ביאר איך זה קשור, וביאר זאת.

בביאורי הזוהר הביא כ"ק אדמו"ר שליט"א את מאמר הזוהר: "וכד האי נשמתא נפקא מהאי עלמא זכייא נקייה ברירה, בריך הוא אנהיר לה בכמה נהורין", וביאר זאת בעבודת ה', בהביאו בהקשר זה את מאמר חז"ל "ושוב יום אחד לפני מיתתך" (בפשטות זה קשור עם הסתלקות הרבנית הצדקנית ע"ה).

רמב"ם הל' ציצית (מעניין שהיום הסדר הי' הפוך מהרגיל, בתחילה הי' תוכן של מאמר, ואחרי ב' השיחות מיד הי' חלוקת משקה. ואח"כ שאלות ותשובות על רש"י).

כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר גם בנוגע להקמת מוסדות ע"ש הרבנית ע"ה כשהוא מפרט בהרחבה מספר הוראות מעשיות בניגון, ודיבר שיעשו באופן מסודר וזריז, ולשאול את הרבנים, שלא יהיה השגת גבול (שיחה זו יצאה אח"כ מוגה וכן הב' השיחות הראשונות יצאו מוגהים באידיש).

לקראת הסוף בניגונים בין השיחות לפתע החל כ"ק אדמו"ר שליט"א למחוא כפיים ולעודד את השירה (ובפרט ב"שיבנה ביהמ"ק" שעודד בב' ידיו הקדושות יחד במרץ). כ"ק אדמו"ר שליט"א השתדל להשרות אוירה של שבת רגילה.

ההתוועדות הסתיימה בשעה 4:45. אח"כ התפללו מנחה, ואחרי התפילה הוכרז הסדר שיהיה בתפילת מעריב ולאחריה. אח"כ יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א כשמעודד את הקהל.

מוצאי שבת קודש

בצאת השבת כ"ק אדמו"ר שליט"א ירד לתפילת מעריב כשהוא נועל את נעלי הבד לרגליו. כ"ק אדמו"ר שליט"א עבר לפני התיבה. אח"כ עשו הבדלה כ"ק אדמו"ר שליט"א בירך על האש שהביא ריל"ג לפניו. העומדים קרוב ראו שאחרי הבדלה פני כ"ק אדמו"ר שליט"א משתנים...

לאחר מכן הוסט השטיח לצד והאגרז הועמד בקרן המזרחית-דרומית (מקום הישיבה הרגיל). כ"ק אדמו"ר שליט"א ישב על גביו כשהסידור בידו. המחזה היה מבהיל (אך בכ"ז נראה כ"ק אדמו"ר שליט"א יותר טוב מאשר לפני שבת). עברו מהר לצד הקיר הדרומי ופנו לצפון כשמאות העוברים חולפים במהירות ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א, לוחשים את הנוסח והוא במבט נוגה ועמוק מביט בעיניו הקדושות בפני כל אחד. הניחום המהיר נמשך כ-20 דקות, כשבמהלכן הספיקו מאות רבות לחלוף כמעט במרוצה. אחר-כך עלה לחדרו ומיד נסע לביתו.

יום ראשון, כ"ו שבט

כ"ק אדמו"ר שליט"א התפלל שחרית ב-10:15 לערך. שמעו את זה ב-770, והתפללו יחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א באותו זמן כבכל התפילות. אחרי התפילה הי' ניחום אבלים. הגיעו הרבה אדמו"רים ו"גוטע אידן" ורבנים, היו כאלה שדיברו עם כ"ק אדמו"ר שליט"א.

• להאזנה לתפילת שחרית לחץ כאן.

• להאזנה לניחום אבלים לחץ כאן.

בתוך האווירה רוויית הצער והאבל השוררת בימים אלה בשכונת קראון הייטס מילאו היום בשעה 12:00 בצהריים את ביהמ"ד הגדול שב-770 אלפים רבים מאנ"ש בכנס התעוררות מיוחד מטעם אגודת חסידי חב"ד, לאור קריאת הרבנים הגאונים חברי הבד"ץ שליט"א דקראון הייטס. ליד שולחן ה'מזרח' הסבו הרבנים הגאונים הגר"ק מארלאו שליט"א, הגר"י הלוי העלער שליט"א והגר"א אזדבא שליט"א חברי הבד"ץ דקראון הייטס, הרב ח.מ.א. חדאקאוו מזכירו האישי של כ"ק אדמו"ר שליט"א, וכן עשרות רבות של הרבנים הגאונים רבני ערים ורבני קהילות חב"ד בכל העולם, שליט"א.

במהלך הכינוס נשאו דברים: הרב קלמן מארלאוו שליט"א, זקן רבני חב"ד באה"ק הרב דוד חנזין שליט"א, הרב א. ש"ט, הרב ח.מ.א. חדאקאוו והרב שמואל דוד רייטשיק. לקראת סיום הגיע במרוצה ר' י.ק. כשבידו שליחות מיוחדת מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א לכנס זה: חזרה על ההוראות המעשיות בדבר הקמת מוסדות, ארגונים וכדומה לע"נ הרבנית הצדקנית נ"ע, כפי שנאמרו בהתוועדות אתמול.

מנחה הי' ב-3:15 וגם אחרי תפילה זו הי' ניחום אבלים. היום הגיע הרב פנחס הירשפרונג ממונטריאול, שדיבר הרבה זמן יחסית עם כ"ק אדמו"ר שליט"א, וכן עוד אדמו"רים; היו כ-15 אדמו"רים שדיברו עם כ"ק אדמו"ר שליט"א.

• להאזנה לתפילת מנחה לחץ כאן

• להאזנה לניחום אבלים לחץ כאן.

מעריב הי' לערך בשעה 6:00. זה הי' התור שלי להגריל (למעריב נכנסו אותיות כ' וע') אז גם אני השתתפתי בהגרלה ונכנסתי למעריב. הרגשתי התעלות קצת, בביתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א להתפלל, ועוד ביחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א...

חיכינו קצת ולערך אחרי כ-10 דקות ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א מהקומה השנייה במדרגות ובידו הסידור תו"א, וירד לאט מאוד יחסית כשעיניו מושפלות ארצה. וכך ירד, ניגש לעמוד והתפלל. אחרי התפילה כולם הלכו לנחם, אני לא הלכתי אלא נשארתי בצד לצפות מרחוק במתרחש, היות ואני כבר הייתי בלילה הראשון וניחמתי אז, ואני חושב שאין טעם לעבור שוב. ובכלל מי אני...

יצאתי מהבית [הבית של כ"ק אדמו"ר שליט"א מרוהט ומסודר יפה, רואים שהרבנית ע"ה ידעה לטפל טוב בבית. בקיר של צד מזרח יש מראה גדולה עם מסגרת מעץ, באמצע התקרה יש לוסטרה יפה, וכן בצדדים כעין נרות מחשמל ובכלל כל הבית מסודר, יצא לי לראות אח"כ חדר שהוא הסלון, עם כורסאות ופרחים, זה חדר יותר בפנים. לקראת הסוף זה המטבח, הרהיטים הם לא חדשניים במיוחד ואפשר לומר ישנים, התנור וכו'. הסדר הוא מאוד להפליא]. למעלה יש עוד קומות, שם כ"ק אדמו"ר שליט"א נמצא כל הזמן חוץ מהתפילות שיורד למטה.

יום שני, כ"ז שבט

החלטתי שאני חייב לשמוע קריה"ת אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א הגם שהיום זה לא שייך לאות שלי. בקיצור, עמדתי בתור שנכנסים המיוחסים והשליחים שנוסעים, וכך הצלחתי להיכנס. מיד לבשתי תפילין, וחיכיתי עד שכ"ק אדמו"ר שליט"א ירד, כ"ק אדמו"ר שליט"א ירד עטור בטלית ותפילין והסידור בידו כנ"ל מהקומה למעלה כשמביט בארץ ואח"כ ניגש. החל ב"וכן שני כתובים" ואמר קדיש והחלה התפילה.

• להאזנה לתפילת שחרית לחץ כאן. [

בכלל ההרגשה הייתה נפלאה, כ"ק אדמו"ר שליט"א לא עלה לתורה, היות והוא "אבל", אבל אמר קדיש. הבעל-קורא הי' ר' דוד רסקין. אחרי התפילה אמרו פרק מ"ט בתהילים וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר קדיש, אח"כ ניגש כ"ק אדמו"ר שליט"א לפינה כמו אתמול והתיישב עם הטו"ת ועברו לנחמו. אני יצאתי כמו אתמול ולא ניחמתי מהטעם לעיל.

ר"ת הנחתי בחוץ. בינתיים החל להתאסף בחוץ קהל עצום שהגיע מבורו פארק וכו', הגיע ת"ת של גור שבאו לנחם. הקהל נאמד בכמה מאות, יותר מחמש מאות, אדמו"רים ורבנים מלווים בחסידים נכנסים מאחורה (מהכניסה שמאחורי הבית). אחרי כרבע שעה עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א למעלה להחליף את התפילין ואח"כ חזר לשבת והמשיכו לנחם (היות ותפילין ואבל זה לא כ"כ מסתדר...).

היום זה הי' שיא של מנחמים, אדמו"רים וכו'. יצאו שתים וחצי קסטות רק איך שאדמו"רים ורבנים חשובים מדברים עם כ"ק אדמו"ר שליט"א.

מטעם נשי ובנות חב"ד החלו היום בצהריים בכתיבת ספר תורה לע"נ הרבנית הצדקנית נ"ע. ספר תורה נוסף החל להיכתב היום – הוא תרומת משפחת זאיאנץ מברזיל. תחילת כתיבתם היתה בביתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א כשרבני וחשובי אנ"ש כתבו את האותיות הראשונות. כתיבתם אמורה להסתיים עד סוף שנת האבל.

מנחה הי' ב-3:15 ואח"כ ג"כ היו מנחמים. כן אחרי מעריב (שהי' ב-6:00 לערך) ג"כ הרבה ניחמו.

• להאזנה לתפילת מנחה לחץ כאן.

• להאזנה לתפילת ערבית לחץ כאן.

בין גדולי התורה והאדמו"רים הרבים שבאו לנחם אתמול והיום, יצוינו: כ"ק האדמו"רים והרבנים מנובומינסק, מסקווער, מספינקא, מאונגוואר ("משנה הלכות"), מדערברעצין (הגר"מ שטרן), מפאפא, מייטרא, מדעס, ממארגארעטן, מדינוס, מליז'ענסק, מנדבורנה, מסטניסלב, מסקולען, מסקאליא, מנאראל, מזידיטשוב, ממאקובה, מקראסניא, מראצפרט, הגר"י פיקרסקי, הגר"פ הירשפרונג, הגרי"א ליעבעס, הגר"א פאם (ראש ישיבת "תורה ודעת"), הגר"א גוכער, הגאב"ד מיוקע, גאב"ד טענגער, גאב"ד אונסדורף, ראשי אגודת הרבנים, ביה"ד של איגוד הרבנים, בניו וחתנו של כ"ק האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שליט"א, בניו של כ"ק האדמו"ר מבאבוב שליט"א, הגר"ש וסרמן, הגר"ד שטיינוורצל (ראש ישיבת באבוב), הגר"א פישר (ראש כולל גור), הגר"מ אמסל.

• להאזנה לניחום אבלים לחץ כאן.

יום שלישי כ"ח שבט

היום הרבי שליט"א נכנס לתפילה לערך לפני 10:00, יותר מוקדם מהרגיל, כי היום זה סוף ה"שבעה". אחרי התפילה הגיעו הרבה אנשים לנחם, היו אדמו"רים ורבנים, גם הרב שמחה עלבערג (יו"ר אגודת הרבנים) הגיע היום, וכ"ק אדמו"ר שליט"א שוחח איתו מעט, וכן עם חה"כ הרב שמעון בן-שלמה. זוהי ההזדמנות האחרונה לנחם בתוך השבעה.

• להאזנה לתפילת שחרית לחץ כאן.

אחרי שכולם סיימו לנחם (במשך כ-20 דקות) התפנה החדר והגיעו כל רבני אנ"ש ועמדו כמו בחצי עיגול. לאחר שהמזכיר הריל"ג הכריז כי המנהג הוא שמנחמים ואומרים לאבל לקום, קראו בקול גדול הרבנים שליט"א יחדיו: "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים", אח"כ אמרו לכ"ק אדמו"ר שליט"א שיקום, כמדומני 3 פעמים, "דער רבי זאל אופ שטיין". אח"כ קראו בקול בוכים "המקום יגדור פרצות עמו ישראל ברחמים".

• להאזנה לניחום אבלים וקימה מהאבילות לחץ כאן.

רגעים מרטיטי לב אלו הועברו אותה שעה אלחוטית והושמעו ברמקול בביהמ"ד הגדול ב-770 שהיה מלא וגדוש בקהל אנ"ש והתמימים הנרגשים עד עומק הלב.

התרגשות עזה שאינה ניתנת לתיאור אחזה בלב כל הרבנים הנוכחים וכל המאזינים מרחוק, שעה שהרה"ח זלמן גורארי' שי' בירך את כ"ק אדמו"ר שליט"א ואיחלו לו בשם כל אנ"ש והתמימים המקושרים בקרב ולב עמוק בריאות ונחת בגשמיות וברוחניות, והצלחה מופלגה בכל עבודתו – עבודת הקודש, עד לביאת משיח צדקנו בקרוב ממש ומלכנו בראשנו.

אח"כ נשא את כפיו הרב חיים הכהן גוטניק מאוסטרליה ובירך את כ"ק אדמו"ר שליט"א בקול חנוק מבכי בברכת "יברכך ה' וגו'" עד "וישם לך שלום", ומרוב התרגשות שכח ולא אמר "ושמו את שמי וגו'" וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו שיאמר "ושמו וגו'" וחייך אליו. הוא המשיך "ושמו את שמי על בנ"י ואני אברכם". מאחוריו, מקרב הרבנים שליט"א, נשמעו קולות חנוקים מבכי התרגשות. כשסיים הרב גוטניק לומר את הפסוק ענה כ"ק אדמו"ר שליט"א "אמן" והשיב במילים: "ס'איז מיינט אייך, ס'איז מיינט די כהנים".

[בהזדמנות אחרת סיפר הרב גוטניק שכשבועיים לפני ההסתלקות הוא רצה לחזור לאוסטרליה, וכרגיל אצלו הוא ביקש לפני כן ברכה על כך. כאשר נכנס לכ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר שהוא מתכונן לחזור לאוסטרליה, שתק כ"ק אדמו"ר שליט"א וחשב משך זמן, ואז אמר לו: "פאר געזונטער הייט" והמשיך שעכשיו זה הזמן שצריך לברך יהודים בכל הזדמנות, ולכן שבברכות השחר שאומרים ברכת כהנים, [הדגשה]שיכוון בנוגע לברכת כהנים כפשוטו[סוף הדגשה] (חוץ מהכוונה כדי לצאת ידי חובת לימוד) ויהי' הענין של "ואני אברכם", וכך נהג מאז. ולכן עכשיו אחרי ההסתלקות, כאשר באה לו הזדמנות במעמד רבנים וכו', הוא הרגיש שהוא חייב לברך (ומסתמא לכן חייך אליו כ"ק אדמו"ר שליט"א)].

לאחר מכן נעצו מסמר – כדין – ברצפה על מקום מושבו של כ"ק אדמו"ר שליט"א במשך ימי השבעה. אח"כ עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א לחדרו.

בינתיים נודע כי אחרי תפילת מנחה יחלק כ"ק אדמו"ר שליט"א דולרים לציבור כשליחות מצוה!

מנחה הי' ב-3:15 וכ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך להיות חזן [אז חשבו שכ"ק אדמו"ר שליט"א ימשיך כך כל השלושים, ובפועל כידוע המשיך במשך כל הי"א חודש].

אחרי מנחה החל כ"ק אדמו"ר שליט"א בחלוקת הדולרים.

את אשר התחולל ברחוב פרזידנט (השקט מאז ומתמיד) אותו צהריים, שעה שהמה מאלפים רבים של אנשים – אין לתאר! מרגע לרגע החל גובר זרם ההמונים שהחלו לנהור בהמוניהם. התור הענק השתרך לכל אורך רחוב פרזידנט, פנה לרחוב ניו יורק ומשם לרחוב קארול! כ"ק אדמו"ר שליט"א עמד בתוך הבית בצד במקום שבו ישב שבעה כל השבוע והקהל עבר דרכו בשטף במשך קרוב ל-4 שעות, כשכ"ק אדמו"ר שליט"א מביט בעיניו הק' בפני כל אחד. כל קראון הייטס הגיעו, בפרט לאור זה שהרבה לא הספיקו לראות את כ"ק אדמו"ר שליט"א ובפרט הנשים.

התור נמשך למעלה מ-3 שעות עד 6:40 (תפילת מעריב נקבעה ל-6:00, ונדחתה בעקבות כך כמעט בשעה שלימה). בתחילת החלוקה לא אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שום דבר, אבל אח"כ החל לומר "ברכה והצלחה". כ"ק אדמו"ר שליט"א הי' נראה מאוד רגוע ועיניו היו רגילות.

נודע כי כ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק שוב דולרים לצדקה, מחר אחרי תפילת שחרית.

"הביאני המלך חדריו"

אח"כ היה מעריב. לפני התפילה קרא כ"ק אדמו"ר שליט"א לגבאים של 770 הר' פינסון והר' כץ ואמר להם בזו הלשון: "מ'זאל מאכן א פארבריינגען לעילוי נשמתה כנהוג וברוב פאר והדר, וברוב עם הדרת מלך, וכל המרבה הרי זה משובח והקיצו ורננו שוכני עפר". אחרי התפילה הכריז הגבאי שבשעה 9:30 יהי' ב-770 ההתוועדות ומחר תהיה התוועדות נוספת, וכ"ק אדמו"ר שליט"א רמז בידיו הק' שיעשו את ההתוועדות בבית פה, ואז תיקן הגבאי את דבריו והכריז כי ההתוועדות הלילה תחל בביתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א ואחר תמשיך ב-770. אח"כ כ"ק אדמו"ר שליט"א עלה למעלה.

• להאזנה לשיחה לגבאים לחץ כאן.

כמה דקות לאחר מכן מסר הריל"ג בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א כי רצונו הק' שההתוועדות הלילה תתקיים כולה בתוך הבית. תיכף סודרו שני שולחנות ובקבוקי משקה והחסידים שהיו במקום התיישבו בחרדת קודש להתוועדות, המאוד לא-שגרתית...

חיש פשטה השמועה כי ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א החלה ההתוועדות בבית כ"ק אדמו"ר שליט"א והמוני חסידים החלו לנהור לכיוון הבית. סביב השולחן ישבו זקני החסידים והמשפיעים בראשות הרבנים הגאונים חברי הבד"ץ שליט"א דקראון הייטס ורבנים נוספים, לצד זקני החסידים ר' י.כ., ר' מענדל פוטרפס, ר' ברק'ע חן ועוד. מסביב עמדו – בתוך החדר הלא גדול – צפופים, מאות אנ"ש והתמימים, כשמידי כמה דקות יוצאת קבוצה אחת את הבית ומפנה מקום לחברתה.

הבית התמלא מפה לפה. בכלל האווירה של ההתוועדות הייתה מאוד מרוממת, הגבאים חילקו "לחיים" לע"נ הרבנית הצדקנית. חס"ד הלברשטאם דיבר, הוא "לקח משקה" וסיפר שהרבנית תמיד אמרה לו שמשיח נמצא איתנו בגשמיות רק עוד לא התגלה... וכל הזמן אמר לחיים לע"נ הרבנית הצדקנית חי' מושקא בת ר' יוסף יצחק ואמר שכולם גם יגידו לחיים. אח"כ ניגנו ניגונים בדביקות.

ראו על כולם שהרגישו בעולם אחר. ההרגשה מאוד מרוממת, אתה יודע שפה למעלה נמצא כ"ק אדמו"ר שליט"א שיושב ומקשיב איך שהחסידים שלו מתוועדים, ועוד בביתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ארמון המלך, בבחינת "הביאני המלך חדריו"... המחשבה ע"ז בשעת הניגון מרימה את כל מי שיש בו קצת רגש חסידי לפחות בטפח אחד מהאדמה...

אח"כ דיבר גם ר' י.כ., אח"כ א' החסידים סיפר על ביקור פתע של הרבנית באיזה מקום בניו יא?רק בא' המוסדות שהקימו חב"ד בפקודתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ואמר שצריכים לדעת שכך הי' בכל הדברים שגם לה הי' יד בעניינים של החסידים לכ"ק אדמו"ר שליט"א.

היו כמה שאמרו "לחיים" שכ"ק אדמו"ר שליט"א יביא את המשיח בקרוב ממש וכו', והרה"ח ר' ברק'ע חן לפתע התעורר והחל לזעוק בקול ובחיות: "מה אומרים שכ"ק אדמו"ר שליט"א יזכה להביא את המשיח, [הדגשה]כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו הוא המשיח![סוף הדגשה]", בקושי שמעו ממנו כאלו ביטויים, היו אלו דברים היוצאים מן הלב.

בין הדיבורים ניגנו ניגונים בהתרוממות הרוח, אי אפשר לתאר את האווירה שהלכה אז בין כותלי הבית של כ"ק אדמו"ר שליט"א. זקנים עם צעירים, בחורים עם נערים, כולם בדביקות עצומה עומדים ומנגנים בעיניים עצומות. כך נמשכה ההתוועדות עד השעה 11:00, ואז יצאו כולם בהתעוררות.

עוד נשאו דברי חיזוק והתעוררות במהלך ההתוועדות: הרה"ח ר' יהושע פינסון, הרה"ח ר' זלמן גורארי', הרה"ח ר' יוסף וינברג, הרה"ח ר' מאיר אבצן, הרה"ח ר' דוד רסקין, הרה"ח ר' משה העכט, רבה של בני ברק הרה"ג הרב משה לנדא שליט"א, הרה"ח ר' מיכאל טייטלבוים, הרה"ח ר' זלמן לאבקובסקי והרה"ח ר' יצחק שפרינגר. בסוף ההתוועדות הכריז הגבאי ר' זאב כץ על החלטות בפועל: א. שיפעלו עם יהודים בענין מצוות הכ"ן (הדלקת נש"ק, כשרות, נדה). ב. שילמדו את המאמר של קונטרס החלצו. ג. שילמדו את המאמר "זה יתנו" שנאמר בהתוועדות קודש בשבת זו. כן הכריזו כי ההמשך יהיה מחר בערב בביהכנ"ס של כ"ק אדמו"ר שליט"א ב-770.

התוועדות זו לא תשכח לעולם. הסריטו זאת גם בוידאו וכן צילמו זאת.

יום רביעי, כ"ט שבט

כ"ק אדמו"ר שליט"א התפלל שחרית ב-10:15 לערך, שמעו זאת גם ב-770 כרגיל. אח"כ הייתה חלוקת דולרים (שלא קשורה לאתמול אלא ענין בפ"ע והרבה ניגשו שוב). היום הוקמה המצבה על קברה של הרבנית נ"ע, אך כ"ק אדמו"ר שליט"א לא נסע להקמת המצבה.

• להאזנה לתפילת שחרית לחץ כאן.

בשכונת קראון הייטס הופצו היום כרוזים על ההתוועדות הגדולה שתתקיים הערב ב-770 – על פי בקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א – לע"נ הרבנית הצדקנית נ"ע.

בצהרים נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א מביתו לאוהל וחזר לערך בשעה 6:30, ומיד לאחר מספר דקות ניגש לתפילת מנחה. [אני שמעתי והתפללתי מתחת לחלון שהי' פתוח, וכך הצלחתי לשמוע את מנחה והתפללתי יחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א, אך אח"כ א' השוטרים הבחין בזה וקרא לוועד המסדר שיגרש אותנו ובלית ברירה עזבנו את המקום...]. במעריב לא עמד כ"ק אדמו"ר שליט"א ש"ץ היות וזהו כבר ר"ח אדר, רק אמר קדיש.

• להאזנה לתפילת מנחה לחץ כאן.

• להאזנה לאמירת ה'קדישים' בתפילת ערבית לחץ כאן.

בסיום התפילה הסתובב כ"ק אדמו"ר שליט"א לכיוון הקהל, ואז, כדרכו, נשען בידיו הק' על גבי ה"עמוד" ופתח בשיחת קודש מופלאה שארכה למעלה מחצי שעה.

בשיחה (שנאמרה כשעיניו הק' עצומות) התייחס – בין השאר – לכל המנחמים והמברכים בימי השבעה ובירכם ב"ואברכה מברכיך" כשהוא מגלה לכל – ע"פ מאמר חז"ל "הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו" – כי הזכיר והתפלל על כל אותם אלה בהיותו היום בציון. הרבי שליט"א הזכיר גם – בין שאר הפעולות שנעשו לזכרה ולע"נ של הרבנית נ"ע – את קרן הגמ"ח המיוחדת, 'קרן חמ"ש', והתייחס לראשי התיבות של השמות הפרטיים ושם המשפחה... היה גם שפע של ברכות ואיחולים לטוב בגשמיות בכל עניניו הפרטיים של כל אחד, עליהם חזר כ"ק אדמו"ר שליט"א פעמיים. דברים אלה חדרו חזק עד מאוד.

לסיום אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א כי כנהוג בהזדמנויות כגון אלה לסיים בנתינת הצדקה, יחלק עתה שטרות לצדקה. תוך דקות ספורות (!) היה שוב הרחוב ליד ביתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלא באלפי אנשים. בחלוקה שנמשכה כ-45 דקות, עברו אלפים רבים.

• להאזנה לשיחה לחץ כאן.

בערב בשעה 9:30 התקיימה ב-770 ההתוועדות המיוחדת לע"נ הרבנית הצדקנית ע"ה. ביהמ"ד הגדול היה מלא מפה לפה ועל גבי הבימה המיוחדת שהוקמה ב"מערב" בביהמ"ד ישבו זקני וחשובי החסידים ובראשם כבוד הרבנים הגאונים שליט"א.

בסיום ההתוועדות הרשמית, התיישבו כולם קבוצות-קבוצות להתוועדויות קטנות שנמשכו עד אור הבוקר.