תשרי חשון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיון תמוז אב אלול 

הראשון להנהגה הניסית

"החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה"... הנה החידוש שבפסוק זה הוא שחודש ניסן נעשה החודש הראשון לחדשי השנה. דלפני ציווי זה היה חודש אחר הראשון דחדשי השנה, והוא חודש תשרי, וכדאיתא בתרגום יונתן על הפסוק ירח האיתנים, ירחא דעתיקייא דקרו לה ירחא קדמאה וכען הוא ירחא שביעאה (=ירח [חודש] אשר הקדמונים קראו לו ירח הראשון, אבל כעת הוא הירח השביעי),

והחידוש בפסוק זה הוא שאז נעשה חודש ניסן החודש הראשון וחודש תשרי נעשה החודש השביעי.

ותוכן החידוש מבואר בהדרושים על פי דברי המדרש משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים ומשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראש חודש של גאולה, היינו דמצד הבריאה, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ , נקבע בעולם שחודש תשרי הוא החודש הראשון לחדשי השנה, ומשבחר ביעקב ובניו, בעת יציאת מצרים, קבע להם חודש של גאולה, היינו שחודש ניסן שהוא חודש הגאולה נעשה החודש הראשון.

(עפ"י מאמר ד"ה החודש הזה לכם תשמ"ח)

ניסן – ניסי ניסים

וענין זה מרומז גם בשמו של החודש - כתורת הבעש"ט בענין שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש - שחודש זה נקרא (גם בתנ"ך) בשם "ניסן": בתיבת "ניסן" ישנם ב' נוני"ן. ואיתא בגמרא שב' נוני"ן רומזים על הענין ד"נסי נסים".

והענין בזה: "נס" סתם מורה על הנהגה שלמעלה מהטבע - שהרי "נס" הוא מלשון הרמה, כמו "ארים נסי", "נס על ההרים", היינו, שזוהי הנהגה שלמעלה מהנהגת הטבע. אמנם, עצם העובדה שיש מקום להשוואה בין שני אופני הנהגה אלו ולומר שהנהגה זו היא למעלה מהנהגה זו, מהוה הוכחה שגם ההנהגה שלמעלה מהטבע יש לה ערך ושייכות להנהגת הטבע.

אבל "נסי נסים" פירושו - שאפילו ביחס לנסים הרי זה גם ענין של נס, היינו, הנהגה שבאין ערוך כלל להנהגת הטבע.

(שיחת י"א ניסן ה'תשד"מ, התוועדויות ע' 1422)

המעלות של ראש חודש ניסן

ובכל שנה ושנה מזכירים את שני המאורעות: בראש חודש ניסן (כשחל בשבת) או בשבת שלפני ראש חודש - קוראים בכל שנה את פרשת החודש וגם את המאורע דהקמת המשכן, שהיה "בשנה השנית", מזכירים בכל שנה, כמובא בשולחן ערוך שבחודש ניסן "אין מתענין וכו'" משום הקרבת קרבנות הנשיאים (לחנוכת המזבח) שהחלה בראש חודש ניסן , "ביום כלות משה להקים את המשכן".

(ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן ה'תשמ"ח )