תשרי חשון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיון תמוז אב אלול 

חודש של רפואה אלוקית

ויובן זה בהקדם ביאור החילוק בין חודש ניסן וחודש אייר בעבודת האדם:

כשם שחודש ניסן הוא "חודש הגאולה" בגשמיות, כן הוא זמן גאולתם של ישראל ברוחניות. וכידוע שגאולת מצרים, מלבד היותה גאולה גשמית -שבני ישראל נגאלו מארץ מצרים בגשמיות, היתה גם גאולה רוחנית, שבני ישראל בהיותם עבדי פרעה נשקעו בטומאת מצרים, עד למ"ט שערי טומאה , ועל ידי שהקב"ה בכבודו ובעצמו "נגלה עליהם . . וגאלם", נגאלו מטומאת מצרים.

וגאולה רוחנית זו היתה באופן של "נסי נסים", למעלה מן הטבע, ושלא בסדר והדרגה כלל - שהקב"ה הגביה את ישראל למעלה מטומאת מצרים לגמרי.

וכן הוא בכל שנה ושנה בבוא חודש ניסן - שחייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים , שבחודש זה ניתן הכח לכל אחד ואחד מישראל לגאול את עצמו מכל ענינים בלתי רצויים, באופן שיגיע למצב של "בני חורין", כלומר, לא רק שבכחו לשלוט על יצרו (ולא להיפך ח"ו) אלא עוד זאת, שאין צריך למלחמה כלל, כי הוא "בן חורין", במצב של חירות מן היצר הרע...

נמצא שבחודש ניסן אין זקוקים לענין ה"רפואה" (רפואת חולי הנפש) שהרי נמצאים במצב של "בן חורין" ולמעלה מכל גדר ענין החולי.

מעלת עבודת חודש אייר

אמנם ענינו של חודש אייר הוא בקצה השני - הן בגשמיות, שאז מתחיל זמן של התגברות הטבע, היינו לא רק שאינו זמן של "נסי נסים", אלא אדרבה - זמן של התגברות הטבע, כמו שרואים במוחש שאז הוא זמן צמיחת אילנות וכו', ונראה לעין כל כחות הטבע בתקפם וכו' והן ברוחניות (כנ"ל), שאז הוא זמן התגברות היצר וצריכים כח מיוחד (החל מלימוד פרקי אבות) כדי להתגבר על היצר כו' (ומובן, שהא בהא תליא, דלהיות שאז הוא זמן התגברות כח הטבע בעולם, הרי זה מביא להתגברות היצר וחמימות והתעוררות התאוות כו').

וזוהי ה"ברכה" שמתברך חודש אייר מחודש ניסן שלפניו - שברכה כדבעי יש בה שני הענינים: (א) תוכן הברכה הוא בהתאם לכחו של המברך, (ב) ולאידך, הרי היא מדודה לפי צרכי מקבל הברכה (דאם לא כן יכולה להיות השפעת טוב שאין יכולין לקבל). וכן בעניננו, שברכת חודש ניסן היא שיהיה "אני ה' רופאך", שבזה ישנם שני הקצוות: מחד גיסא הרי זו ברכה בענין של רפואה, שזה גופא מדגיש שנמצאים במצב שזקוקים לרפואה; אבל לאידך, אופן הרפואה הוא בהתאם לענינו של חודש ניסן - "גאולה" באופן נסי, למעלה מטבע העולם - רפואה של הקב"ה העוקרת את החולי מכל וכל, כאילו לא הייתה מעולם מלכתחילה.

ובפשטות - שזוהי נתינת כח, שגם בחודש אייר יוכל האדם להגביה את עצמו למעלה מכל עניניו המבלבלים כו', עד שיהי' במצב של חירות רוחנית.